בנט כפי הנראה מגלה כי רפורמה זה לא סטאטוס בפייסבוק. כדי להצליח ברפורמה צריך לעבוד. צריך לדעת לעמוד מול חברות קרטל המזון. צריך לעמוד מול צבאות הלוביסטים ולבנט יש לוביסט במשרד – קוראים לו שלום שלמה.  כפי הנראה, בנט מקבל רגליים קרות מללכת לרפורמה של שבירת קרטל המזון. צריך לזכור כי הורדת יוקר המחייה נמצא בידיו. מיד עם כניסתו לתפקיד בנט הודיע כי ילחם ביוקר המחייה. פה שהציבור יבחן אותו. איריס ישראל פנתה אלי בפייסבוק ואמרה כי בנט הוא בלוף וכי אני עוד אצטרך לחזור בי מהתמיכה בשר המדומה לפי האבחנה שלה. נראה כי אני עוד אצטרך להסכים עם איריס.

וושינגטון כן או לא
במסדרונות הכנסת היה טוטו קבוע השבוע : האם השר ארדן יעזוב אותנו למען שגרירות? אמנם, רבים טוענים כי רעייתו של ארדן החלה כבר לארוז מזוודות אך נראה כי ארדן הולך להישאר בארץ. בשיחות סגורות ארדן מסנן אימרות שפר לפיהן נתניהו האכיל אותו ומחזיק אותו רק כדי שיצביע איתו בקבינט.

אבל מה שנראה הוא שארדן לא מוצא את עצמו בתפקידים שקיבל. הביצה של רשות השידור סמיכה ושואבת אותו. ארדן, שרגיל תמיד לקבל תקשורת טובה, מתגעגע כבר לתיק הגנת הסביבה כאשר הוא רואה כיצד עמיר פרץ מקבל תקשורת על הגנת הסביבה והוא מבין כי נשאר לו העורף.

הסאגה של רשות השידור נמשכת. ארדן כבר הודיע על חזרה מהרפורמה, אחר כך הודיע כי מאמצים את הרפורמה והשבוע התבשרנו כי ארדן שוקל לסגור את רשות השידור. כל מדיניות הזיג זג של ארדן מביאה למצב לא טוב. גורמים ברשות השידור טענו כי ארדן רואה את חבריו בממשלה מבצעים רפורמות והוא חסר מעש אז החליט להילחם בהם, ולכן הוא הולך להפריט את רשות השידור.

ארדן הולך ליצור מצב שחלקים רווחיים מתוך רשות השידור ימכרו בהפרטה, חלק מההכנסות יהיו לתשלום על פיצויים לעובדים המפוטרים והחלק השני יהיה הקמה
של מערך חדש של שידור ציבורי.

השאלה הגדולה היא האם ארדן לא נכנס לנעלים שגדולות עליו? כשם שנכנס למשרד התקשורת אחרי כחלון? אך מה שברור הוא כי אם יצליח לבצע מהפכה ברשות השידור יקבל הרבה קרדיט מהציבור.

פלגנות והרחקה
הבחירות המוניציפליות מהוות רוח של פלגנות והליכה נגד המפלגה. כאשר בערים יש חברי תנועה שרצים בחמישה ראשים. לפי חוקת הליכוד, מי שהולך המפלגה יורחק, אך מכיוון שהנהגת הליכוד החליטה כי הרחקה של מאות חברים אינה נכונה וטובה ומה שגם ברור כי זה לא מרתיע.
ההחלטה היא שמי שמתכונן להתמודד או לתמוך ברשימה המתחרה לליכוד לא יוכל להצביע בבחירות המקדימות למוניציפלי.

שופטת ושרץ בידה
השופטת ורדה אלשיך מקבלת דין שונה מכלל הציבור, ההתנהלות של המערכת והשופטת עומד בפני כיוון לא רצוי. הדבר מזכיר את הימים של המערב הפרוע כאשר בעיירה היה השופט וראש העיר מפעילים את השריף והם היו מעל החוק. כך השופטת ורדה אלשיך עברה על החוק. רצ”ב פסקה מוויקיפדיה :
“ביוני 2012 קבע נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר גולדברג, כי אלשיך ביצעה 36תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול דיון שהתנהל בפניה, כדי להחמיר בתיאור התנהלות עו”ד שנגדו התלוננה  ובין השאר, הוסיפה אמירה מפי באת כוח כונס הנכסים הרשמי לפיה גם היא הייתה נסערת מאוד מהתנהלותו של אותו עו”ד. בעקבות החלטת הנציב, פנו ראש לשכת עורכי הדין וחמשת ראשי
מחוזות הלשכה לשר המשפטים יעקב נאמן ולנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בדרישה להדחתה . ב-27 ביולי 2012 הודיעה אלשיך על התפטרותה מתפקיד יו”ר נציגות השופטים.‏ הנשיא גרוניס החליט לנקוט בסנקציה של אזהרה חמורה כנגד אלשיך שהוכנסה לתיקה האישי, הבהיר כי הוא רואה בחומרה את המקרה, והזהיר אותה מפני הישנות מקרים דומים בעתיד, אך החליט שלא לעשות שימוש בסמכותו
לפי סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה ולא לפתוח בהליך הדחתה, ובין היתר, התחשב בכך שמדובר בשופטת ותיקה ומנוסה ביותר, ועל רקע סיכום בינו לבין אלשיך.

בעקבות החלטת גרוניס, פנו יו”ר לשכת עורכי הדין וחמשת ראשי מחוזותיה לשר המשפטים יעקב נאמן, בדרישה להשתמש בסמכותו ולהגיש קובלנה משמעתית נגד אלשיך לבית הדין המשמעתי של השופטים ולהשעותה מתפקידה,‏ בישיבה משותפת שהתקיימה בין השר נאמן לבין יו”ר לשכת עורכי הדין וראשי המחוזות, הוביל נאמן לפשרה שבמרכזה הסתפקות בהחלטתו של הנשיא גרוניס על אזהרה חמורה
לאלשיך.‏

כאשר היה הסיכום על עתיד השופטת היה ברור כי היא לא תחזור לשפוט, אך אנו רואים כי כפי שהיא ראתה את עצמה מעל לחוק כך היא המשיכה לשפוט ביד רמה. האם זהו המסר שאנחנו ממשיכים ליצר? מענין אותי היכן נמצאת התנועה לאיכות השלטון? הסיפור של אלשיך יותר גרוע מסיפור המיטה המעופפת של נתניהו.

 הכאוס בליכוד

נתניהו הודיע לבית המשפט כי הוא דוחה את הפשרה המוצעת וממתין להחלטת בית המשפט.

לפני בית המשפט עומדות מספר אפשרויות של החלטה : אפשרות ראשונה – בית המשפט דוחה את התביעה ושולח את לבית הדין של המפלגה. האפשרות הבאה : בית המשפט מקבל את עתירה ומחליט על ניהול הוועידה באופן מלא ומגיע לכך שכל הליכוד נכנס לכאוס יותר גדול.
האפשרות הנוספת בית המשפט מכריע כי יפתח תהליך מינימלי : רק בחירות לנשיאות הועידה, ולבית הדין , והמשך אחרי הבחירות המוניציפליות.
בכל ההחלטות אולי יש פתרון משפטי אך אין פתרון פוליטי למצב שהמפלגה שבויה בחוקה שלה לטוב ויותר נכון לרע שבה.
הליכוד של היום נמצא על שתי מסילות שכל אחת לוקחת אותו להתרסקות לתהום.

הליכוד תחת המבנה החוקתי שלו עבר שינוי דמוגרפי כאשר בשנות השמונים והתשעים היו קבוצות לחץ אך הם היו ליכוד ומצביעים ליכוד. אמנם כבר אז היו הקדמות של קבוצות לחץ שנכנסו לליכוד והמתפקדים שלהם לא הצביעו ליכוד ואל המצב הזה מצאו תרופה כאשר הגדירו מי שיכול להצביע רק כאלה שעברו תקופת הכשרה של 16 חודש. ההחלטה הייתה נכונה אך בפועל יצרה עיוות : אחר כך
נכנסו למשחק קבוצות לחץ שלשמור מתפקד לתקופת ההכשרה לא מהווה בעיה ,קבוצות כמו הכיפות הסרוגות ,ומתפקדי הוועדים הגדולים כמו התעשייה האווירית.
התלות בקבוצות הלחץ יצרה גם שינוי גנטי מובנה אצל מנהיגי התנועה. כך יכול גדעון סער לשבת בארבע עיניים עם הרב לבנון ולסגור איתו תמיכה ולקבל חמש אלף קולות בפריימריז , ולגדעון זה עדיף מלדבר עם ריקי כהן מחדרה. גדעון לא לבד. תראו כיצד סילבן שטיפח את הקשר עם ציבור הכיפות הסרוגות חזר
לצמרת בבחירות המקדימות. סילבן פוליטיקאי משופשף הבין כבר בבחירות הקודמות כי הגנטיקה של הליכוד השתנתה ואם חפץ חיים בפוליטיקה הוא צריך לאמץ אותם. וכך,במהלך מובנה לאורך כל הקדנציה הקודמת בנה את היסודות להיות בשפיץ של הנהגה.
וכך, הנהגת הליכוד מפנימה את כללי המשחק חדשים ומתייחסת לקבוצות הלחץ. נתניהו רואה את המצב ולא מאמין. הוא, ראש המפלגה שבמקום שתהיה פלטפורמה לניהול השלטון המפלגה מנהלת אותו.
הרבה דובר על מצב שנתניהו מוביל את הליכוד לפילוג, אך מה שברור כי נתניהו הוא לא שרון. אמנם לנתניהו יש מספר מקורבים אשר “נאמנים לו” אך הם חסרי מעמד פוליטי למהלכים כאלה. היכולת שלהם לוקה בחסר. כאשר אנו רואים כיצד תפקד פורום החווה מול כלום אצל נתניהו.
אצל שרון ידענו כי כאשר נפל הפור הולכים לפילוג היה סרגל עבודה ברור וניצלו כל מהלך שנקרה בדרכם כדי למנף את המהלך הבא, לטובת המהלך המנצח.

לנתניהו נותרו שני מהלכי במשחק : המהלך הראשון הוא הגעה לעימות עם וועידת הליכוד כאשר זה נראה כי אי אפשר לנהל דיון במפלגה ואי אפשר לנהל את הוועידה. באותו רגע נתניהו מודיע כי אי אפשר להמשיך כך. נתניהו מקים וועדה ציבורית בחסות אישיות ציבורית כוועדה קרואה לניהול הליכוד. נתניהו פונה בבקשה לרשם המפלגות ומבקש ממנו למנות וועדה קרואה לליכוד, כאשר הוועדה גם תבנה מסד דרך לשיקום הליכוד. המהלך השני אומנם נראה רחוק כעת אך הוא בסופו של יום יהיה המרכיב הבא : נתניהו אחרי סבב שמורטים לו את הנוצות מושך מפלגת מדף ואליה עוברים רוב חברי סיעת הליכוד. מאותו הרגע הליכוד עובר להיות במצב שמימון המפלגות רובו לא מגיע אליו והמפלגה מגיעה לגסיסה איטית. מכיוון שכרגע נראה כי הליכוד נמצא באיזה תיקו וכאשר אתה בתיקו אין הכרעה, התיקו עלול להיות בדיוק המצב שמביא את הליכוד לקריסה כללית.