סוף דרכה של הקבוצה הירושלמית ? מה צופן העתיד לליברמן ולדרעי ? על ההבדל בין לבנת וחוטובלי לשאר נבחרי הליכוד ?
אלו תולדות קבוצת הקומבינה הירושלמית. זהו סיפורם של חברי קבוצה קטנה שדרך כוכבה בשנות התשעים והשבוע הם חטפו נוק אאוט או בשפת העם “סנוקרת”. אין צורך להספיד את חברי הקומבינה. הם ימשיכו לגנוב את דעתם של רוב נבחרי הליכוד. מה שכן, הקסם הגורף תם לו או יצא להפסקה עד שנבחרי הליכוד יתחננו בפניהם להמשיך ולנצלם.
בתחילת שנות התשעים דרך כוכבם של אביגדור ליברמן, חיים רמון ואריה דרעי. הם היו מביאים ומוציאים בזירה הפוליטית. ליברמן השתלט ביד רמה על הציבור שהגיע ממדינות ברית המועצות לשעבר, חיים רמון היה התקווה של נערי פרס ואריה דרעי היה המביא ומוציא של תנועת ש”ס.
מאחורי הקלעים הייתה עוד קבוצה של צעירים שאפתנים בתנועת הליכוד שמרכז הכח שלהם הוא סניף ירושלים. יו”ר הסניף ישראל יהושע היה חבר אישי של ליברמן. הוא היה בשנות התשעים נאמנו של נתניהו. בכירי הליכוד שיחרו לפיתחו, שותפיו להנהגת הסניף היו יורם קרשי, דודו אמסלם ואיציק קויפמן. אלו הם קבלני הקולות המיתולוגים של סניף ירושלים. הם שולטים בסניף הירושלמי עד היום. לכאורה. יהיה זה יותר נכון לומר שהם שולטים במוחות של חברי הכנסת של הליכוד – להוציא את המוחות של בוגי, לבנת וחוטובלי.
הם היו אלו ששלטו בכיכר ספרא מאז 1993 כאשר הודח טדי קולק בבחירות. מאז ועל פיהם הושקו מינויים ומכרזים. כאשר הקבוצה הזאת שילבה ידיים לא היה כח שיכול היה לעמוד מולם. אמנם בשנים האחרונות היה ברור כי חל התמסמסות בכוחם אך נבחרי הליכוד לא רצו להבין זאת. נקודת מפתח ראשונה להבנה בירידת כוחם היו הבחירות המקדימות ב – 2005. בעת ההיא רוב הנהגת הסניף תמכה בסילבן שלום ובאוויר שררה הרגשה שנתניהו מפסיד לשלום. במטה נתניהו היה בחור צעיר משה איפרגן שעבד יום ולילה והצליח לבלום אותם. בסופו של יום, מתפקדי הליכוד אמרו את דברם ונתניהו ניצח. נקודת המפתח השנייה היא המהפך בעיריית ירושלים. לפני חמש שנים. אז תמכה אותה קבוצה בפורוש החרדי מול מועמד ציוני לאומי בשם ניר ברקת. הם הובסו ואלו היו חמש שנים רעות לקבוצה הירושלמית.
כבר לפני שלוש שנים החלה להירקם הקומבינה להפלת ניר ברקת. פנו לרובי רבלין ,פנו ליולי אדלשטיין, פנו לאלקין ולעוד אישים. כולם השיבו את פניהם ריקם. אז עלה השם של אריה דרעי אך הוא בסופו של יום הפך למנהיג ש”ס. מייד עלה שמו של אלי ישי אך אריה דרעי לא רצה שתהייה תקומה לאלי ישי וכך נשלף השם משה ליאון. הבטחון העצמי של הקבוצה הירושלמית והצמד חמד ליברמן ואריה דרעי היה כל כך גדול עד שהיה להם ברור שליאון מנצח.
כבר בתחילת המערכה הוצג לכל המספרים הקסומים אך הכוזבים של הקומבינה : בלוק חרדי לאחריו ליברמן מביא את ישראל ביתנו. הקבוצה הירושלמית תביא את בוחרי מחל והציונות הדתית תתמוך במועמד עם כיפה.
והנצחון נמצא בכיס.
זה לא קרה.
איפה הנפילות היו ?ליברמן והקבוצה הירושלמית לא סיפקו את הסחורה. הם בקושי גרדו מנדט.
הקבוצה הירושלמית נפלה שוב במקום ששכחה כי כאשר הולכים למהלך צריך מקסימום שותפים. אך הסניף היה מפוצל וקבוצה שיש לה השפעה גדולה על מתפקדים עברה לתמוך בניר ברקת. בין המובילים היו קבוצת מורשת בגין, אלי חזן, אבי סלמן, בניטה, רמי לוי וקובי כחלון , משה כחלון השר לשעבר נתן תמיכה ברורה וגלויה.
אתר ליכודניק נקט עמדה של תמיכה בניר ברקת. במיוחד שברשימה של ניר יש חברי ליכוד הגרים בירושלים .
ביום של אחרי אמר גורם בכיר בקבוצה הירושלמית : “מתברר שליברמן פיקציה”.
בהשוואה ללפני חמש שנים, בקולות מוחלטים, אלישע פלג הביא יותר ממשה ליאון ודודו אמסלם.
מה צופן העתיד?
עכשיו לאריה דרעי יש עבודה גדולה בלנסות לשקם את המפלות. כבר עכשיו מזנבים בו גורמים בשס .
מתברר כי לאריאל אטיאס היו החושים הכי טובים. הוא לא הלך נגד אף אחד והיה לו ברור שהוא לא רואה שהמהלך הוא טוב. בשבעה של מר”ן הוא אף נזף בדרעי על זה שהסתודד מול המצלמות עם ליברמן.
ליברמן במצב בעייתי יותר רך פתיר. בעתיד הקרוב יתבהרו הדברים כאשר ה-6 בנובמבר יהווה יום שכל כולו קו פרשת המיים שלו.
היה ויצא בלי קלון יאלץ לשקם את מעמדו הציבורי מכיוון שבעוד מקומות הוכח שהציבור לא תומך בו אוטומטית.
כך היה בדימונה,לוד,נצרת עילית, ירושלים ובעוד מספר מקומות.
מה שנשאר לו זה חבירה למפלגה קיימת. מה שיש לו זה הליכוד מכיוון שנכון לעכשיו אין סיכוי שאיחוד בן מפלגות יעבור במרכז הליכוד אז ליברמן יבצע מפקד גדול בליכוד בדרך להשתלטות עליו. לליברמן אין בעיה לבצע מפקד בהיקף של עשרות אלפים .
במצב זה ליברמן לוקח בהליכה את הנהגת הליכוד וחברי הכנסת יהפכו להיות פודלים שלו כי כל אחד ירצה להיות ברשימה. בכיר בליכוד כבר אמר : “יש תרופה לליברמן. במידה ותהיה השתלטות עויינת אנחנו נגן על התנועה ונוציא הוראת שעה שתקבע ועדה מסדרת ונחסום את ההשתלטות” .
בכל מקרה אני לא הייתי מספיד את ליברמן. אמנם כוכבו דעך אבל זוהר הרקיע עוד יאיר את דרכו.
חברי הכנסת ושרי הליכוד טעו כאשר נתנו תמיכה למשה ליאון. הם חיים בסרט הפחד מהבחירות המקדימות יום יום ולכן שיקול הדעת שלהם מתבטל. בשיחות היה ברור כי אסטרטגית נצחון של משה ליאון רעה להם אך הם הלכו בעקבות הפחד מהקבוצה הירושלמית וכך אחד אחרי השני קפצו לתמיכה בליאון. הבדיחה העצובה היא שהיו ביניהם כאלה שדקה לאחר שהודיעו על תמיכה בליאון הם דאגו לקיים טלפון מתנצל שמשמעות דבריהם תראו לא הייתה לי ברירה.
מי שעמדו בלחץ היו ראש הממשלה בנימין נתניהו, השרה לימור לבנת, השר בוגי יעלון וסגנית השר ציפי חוטובלי.
ראוי לציין כי כאשר שאל אלי חזן את ציפי חוטובלי בכנסת האם היא לא חוששת מדיל הקומבינה ? שהרי הקבוצה הירושלמית איימה שמי שלא יתמוך במשה ליאון ייפגע בפריימריס. חוטובלי השיבה כי “טובת ירושלים עולה על טובת הפרימריס”.
את לימור לבנת כבר הכרנו כמנהיגה. אין ספק שללימור יש את היכולות להנהיג.
ומה שהיא רואה הוא כי כל אלה שמתיימרים להחליף את נתניהו לא רואים כי הם חיים בפחד קבוע.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
