עומר אריכא בטור השבועי לליכודניק מסביר איך תקום ממשלה, מסביר למה זה קריטי לנו שהמפלגה השמרנית בבריטניה תנצח בבחירות, איך עופר כסיף נשאר גיס חמישי ולמה הוא ממשיך להילחם על דמותה של ישראל
המפתח לממשלה
אחרי שתי מערכות בחירות עלינו לקחת בחשבון שמערכת בחירות שלישית תהיה הרסנית לימין. הציבור לא יסכים ללכת פעם נוספת לקלפי. לכן עלינו להציג עמדה ברורה למתווה ממשלתי, שהוא המתווה הטוב ביותר על בסיס כל הנתונים שבידינו:
ממשלה שתורכב מהבלוק על מרכיביו, מפלגת חוסן לישראל של גנץ, ומפלגת העבודה. ידידיי בטוויטר הימני לא אהבו את ההצעה הזאת בכלל, אבל אני נותר בעמדתי שזו הדרך הטובה ביותר להקים ממשלה.
מדוע חוסן? משום שכפי שהוזכר כבר בין היתר על ידי עמית סגל, לו היה הדבר תלוי בגנץ בלבד, כבר הייתה קמה ממשלה. גנץ עצמו אינו פסלן מטבעו. הוא לא מחזיק בשנאות עתיקות נגד איש ולא פוסל אף אחד. אלה שותפיו שמושכים אותו לכיווני ההזיה. לפיד פוסל את הדתיים, יעלון פוסל את בנט ואת נתניהו. הם גורמים לכך של תקום ממשלה.
לגנץ יש אינטרס ברור להיכנס לממשלה. הוא חסר ניסיון בצורה קיצונית, ואפילו לא שימש כיו”ר האופוזיציה. אין לו כל ניסיון ממשלתי, וגם הוא כנראה מבין זאת, ושלא יוכל להוביל כך ממשלה. נוסף על כך, ישיבה עם הבלוק ונטישת לפיד תרכוש את אמונם של החרדים, ואם גנץ אי פעם ירצה להרכיב ממשלה בראשותו בלי הימין, הוא חייב אותם איתו. לצד הניסיון, הוא גם יוכל להשפיע על מה שחשוב למצביעיו – הנושא המדיני. במידה ותוכנית השלום תוצג, השמאל ידחוף לקדם אותה, וכאן גנץ יזכה לרווח פוליטי ניכר, על כל המשתמע מכך, ובמידה ואף יפיל את הממשלה, ישתה מיד את מצביעי לפיד.
אז למה העבודה? כי מפלגת העבודה וחוסן לישראל הן בעצם אותה מפלגה. הן פועלות על אותו אלקטורט. גנץ לבדו לא יוכל להחזיק את המפלגה שלו בלי תשתית ארגונית, ומפלגת העבודה לא תוכל להמשיך להיות אופוזיציה נצחית. על כן, אני מציע לחבר אותן. כך גם לגנץ יהיה סיכוי לקדם רוטציה, ולהיות ראש ממשלה, וגם להתמודד במערכת בחירות כשלצדו תשתית ארגונית חזקה.
טורים, ברקזיט וישראל
בעוד כחודש ילכו אזרחי בריטניה לבחור. שוב. ביוני שלפני שנתיים פיזרה תרזה מיי את הפרלמנט כדי להשיג רוב חדש ולהעביר את הברקזיט. הברקזיט עצמו נתקע, בין היתר בגלל שניסה לקדם אותו אדם שהתנגד לו – תרזה מיי. כל ההצעות שלה כיוונו להליכה עם והרגשה בלי. ביולי השנה היא התפטרה, אחרי שורה של מאבקים פנימיים, ופינתה את מקומה לבוריס ג’ונסון, ראש עיריית לונדון לשעבר, שניגש מיד למלאכת הברקזיט. אבל, הייתה לו בעיה: הפרלמנט היה לעומתי. עוד קודם לבחירתו של בוג’ו, החלו השמרנים את הקדנציה עם 317 מושבים. 13 פחות ממה שהיה להם בשנת 2015, ותשעה פחות מהדרוש בשביל רוב פשוט. בנוסף על כך, המאבקים הפנימיים בתוך המפלגה על ברקזיט הובילו להדחתם של 21 חברי פרלמנט, בהם קן קלארק ופיליפ האמונד, שרים לשעבר, וניקולאס סאמוס, נגדו של ווינסטון צ’רצ’יל. בתגובה להדחה פרשה גם אמבר ראד, שרת הפנים לשעבר מהמפלגה.
על פניו נראה שכל הסיכויים נגד בוג’ו, אבל לא כך. אלכסנדר בוריס דהפפיל ג’ונסון נישא נכון לעכשיו, על גלי התמיכה בברקזיט, ומוביל בפער משמעותי על הלייבור והמפלגה הליברל-דמוקרטית, שנמצאות בצמוד זו לזו, והשבוע גם הצליח להסיר מכשול משמעותי מדרכו בדמותו של ה-אירוסקפטי, נייג’ל פארג’.
פארג’ שהוביל את מפלגת העצמאות הבריטית שנים, ואיתה גם את ההתנגדות לאיחוד האירופי, פרש לאחר משאל העם, אבל חזר לפוליטיקה בשנת 2018 והקים את מפלגת הברקזיט, כדי לקדם את פרישת הממלכה. המפלגה אפילו הובילה במספר סקרים, אבל עכשיו, הסיט אותה בוג’ו מדרכו כשגרם לפארג’ להסיר את כל מועמדי המפלגה שלו, ממחוזות בחירה שבהם נבחרו שמרנים לפני שנתיים, ובכך הכריח את פארג’ להתמקד בערי הלייבור שהצביעו בעד הברקזיט.
הפרישה הזאת, ביחד עם ההובלה שלו בסקרים, מגבירים את הסיכוי שג’רמי קורבין לא ייכנס לדאונינג עשר למחרת ה-12 בדצמבר.
בוג’ו ידוע כאחד מאוהבי ישראל הגדולים במפלגה השמרנית. כראש עיריית לונדון הוא התנגד לחרם על ישראל, וכשר החוץ תיאר את הצהרת הנשיא טראמפ בדבר מעמדה של ירושלים כ”חלון הזדמנויות”, ניגוד מוחלט לעמדה הערביסטית הרגילה של משרד החוץ הבריטי.
בנוסף, מינה בוג’ו לתפקיד שר הבריאות את מאט הנקוק, שאף עולה עליו באהדה לישראל, את פריטי פאטל, גם היא אוהדת ישראל ידועה, למשרד הפנים, ואת סעיד ג’אביד, פקיסטני במוצאו, שאמר ש”אם היה יכול להיוולד במקום אחר, היה נולד בישראל”, לתפקיד שר האוצר.
גיס נותר גיס
עופר כסיף גורם לי להתגעגע לדוב חנין. האלימות המילולית שלו כלפי אנשי הימין, התמיכה הבלתי מסוייגת שלו במאבק הפלסטיני, וגם השתתפותו בתחילת ההסלמה בהפגנה נגד פעולות ההגנה של ישראל נגד הג’יהאד האיסלאמי, הם רק חלק מהדברים שהעלו אותו לכותרות.
איתו השתתפה גם חכ אעידה תומא-סלימאן, שעשיית הפרובוקציות שלה ידועה עוד מהכנסת העשרים, אז סירבה לקיים בועדה לקידום מעמד האישה דיונים על מצבן של חיילות ובנות שירות.
השבוע, המצב בעזה הזכיר לנו מי היא הרשימה המשותפת. קבוצת חכים שתומכים בטרור הפלסטיני, ומחזיקים את הציבור הערבי בישראל כבני ערובה. לציבור הערבי מגיע יותר מהיבא יזבק.
מפסיקים להתפצל, נלחמים על ישראל
רק בשל מגבלות לוגיסטיות, נמנע ממני להשתתף ברוב ההפגנות של השבועות האחרונים, נגד העוול שנעשה לבנימין נתניהו. משפוצלה ההפגנה, שקלתי ממש להפסיק לנסות להגיע. אינני יודע על מה ולמה היה הפיצול בהפגנות, אך ברור שהוא לא נעשה כדי לכסות שטח. הפיצול בהנהגת המחאה רע מאוד למטרה הכוללת – הפסקת העוול המשפטי. טוב יעשו מובילי המחאה, אם יישרו את ההדורים, וישובו למחות ביחד נגד העוול שנעשה לראש הממשלה
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
