15 C
תל אביב
22 בדצמבר 2024
ליכודניק
שילוב בני מיעוטים – ולא רק בצה”ל
דעות

שילוב בני מיעוטים – ולא רק בצה”ל

לוחמי צד”ל, בדואים, דרוזים וצ’רקסים. כל אלה משרתים בצה”ל וממלאים את חובותיהם כאזרחים. אז מדוע הם נשארים מאחור? עידו כרמל מסביר מדוע חשוב לשלב אותם בכל פן חברתי

בשבוע החולף עלה לכותרות נושא המיעוטים ושילובם במדינה. שביתת רעב של טל חג’ג’, ילדה בת 14, בת לאב לוחם צד”ל, לצד וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא שילוב ערביי ישראל שאורחיה היו ראש הממשלה וצמרת הממשלה המשטרה והמגזר הערבי, הביאו לשיח מעניין וחשוב על עתיד החברה הישראלית.

עוד בטרם קמה המדינה נלחמו לצידנו בני מיעוטים שונים. דוגמאות מפורסמות הן “יחידת הפלה”ב” – בדואים ששירתו בפלמ”ח בזכות קשרים שרקם יגאל אלון עם השיח אבו יוסוף חוסיין מוחמד, וכן שיתוף פעולה של יצחק בן צבי ואבא חושי עם שייח’ לביב חוסיין אבו רוקן ושייח סאלח-חסן ח’ניפס שהניב התנדבות של 150 דרוזים לכוחות ההגנה במלחמת העצמאות.
לאחר מכן, עם קום המדינה, השכלנו לשלב את אותם בני מיעוטים במערכת הביטחון, בהסכם על גיוס חובה של הדרוזים והצ’רקסים והקמת גדוד חרב של הלוחמים הדרוזים. עם השנים ניתן היה לראות אותם בתפקידים בכירים בכל יחידה בצה”ל, גם בסודיות ביותר ביניהן וגם בקורס הטיס. ראוי לציון הוא מערך הגששים הבדואים, שאומץ ליבם מהווה דוגמה ומופת ומסייע בשמירה ובהצלת חיים על בסיס יומיומי. אבן דרך נוספת בשילוב בני המיעוטים היא הקמתו של גדוד הסיור הבדואי שבו משולבים לצד לוחמים בדואים גם ערבים ישראל וערבים נוצרים שמתנדבים לצה”ל.

רבים מהם נפלו על הגנת המדינה. מי שילך לבקר ביד לבנים הבדואי בצומת המוביל או ביד לבנים הדרוזי בדליית אל כרמל יהיה המום ממספר הנופלים וסיפורי הגבורה שלהם.
לצד אלה יש לציין גם את אנשי צד”ל. את הקשר עם אנשי צד”ל שהילדה טל חג’ג’ האירה בפנסה הקטן אין לראות כמקרה נקודתי אלא כתופעה נרחבת של היחס שלנו לבני המיעוטים שתורמים למדינה, ואותה יש להאיר – לא עם פנס קטן אלא עם זרקור ענק.

יעד לאומי

שילובים האזרחי קריטי כמו שילובם במערכת הביטחון. הרמטכ”ל גנץ מבקר בכפר דרוזי (צילום: דובר צה”ל)

כשמדברים מבוקר עד ערב על חשיבות החובות לצד חשיבות הזכויות, צריכים לשים דגש על העובדה כי למרות שחיים בקרבנו בני מיעוטים רבים שממלאים את חובתם כאזרחים – משרתים בצבא ובשירות הלאומי ותורמים לחברה – עדיין נשארים מאחור.

הן בכפרים הדרוזים והצ’רקסים, בהם השירות הוא חובה, והן בחלק מהכפרים הבדואים שם קיים אחוז התנדבות גבוה, וגם מבין אנשי צד”ל הגרים בערים היהודיות ישנם עדיין כאלו הנשארים מאחור. מוטלת עלינו כחברה חובה לאומית, ציונית ומוסרית לעמוד לצד בני בריתנו הללו, ולדאוג לתנאים הולמים שיאפשרו את השתלבותם בחברה הישראלית.

מלבד השילוב במערכת הביטחון, יש לראות במשימת שילובם האזרחי המלא של בני המיעוטים כיעד לאומי שאינו נופל מיעדים לאומיים, בדיוק באותה חשיבות אותה אנו מייחסים לשיקום הנחלים, מאבק בתאונות הדרכים או מעבר לשימוש בגז טבעי.
כאשר נגיע לרמת שילוב גבוהה, יקרין הדבר גם על האחרים, שהיום מתבדלים מאיתנו, ורבים מהם ירצו בקרבתנו. למרות שאנחנו אוהבים לטפוח לעצמנו על השכם וללחוש לעצמנו כמה אנחנו מערבים, יפים, ומוסריים, אנו צריכים לזכור שמוסר יהודי הוא במעשים ולא רק בחיוכים ובאמירת מילים יפות.

הכותב הוא רכז לשיתוף וענייני מיעוטים בתנועת “אם תרצו”



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

הם מפחדים

אריק זיו ויזר

רותם מירון: חפירות חפירות תרדוף

אריק זיו ויזר

קווים לדמותו של הפרטנר – חלק ב’

אלי חזן

בכדורגל כמו בפוליטיקה

אריאל אילוז

על טעויות בשיטת לימוד הנהיגה משלמים

אריק זיו ויזר

האם ליכודניקים ראויים להיות מנכ”לים?

אלי חזן
דילוג לתוכן