עותניאל שנלר לא רוצה לראות מבקר שהוא יורד מפסי הדמוקרטיה הרי אם המבקר הוא גם החוקר, גם התובע, וגם התליין, משהוא לא תקין, ולכן הוא מציע שהמבקר לא יגיע ממעמד השופט, וכך אולי יבצר כי המבקר הבא לא יכנס למחוזות שאינם שייכים לו.
רצ”ב מכתבו המלא של עותניאל שנלר.
לכבוד:
חה”כ דליה איציק – יו”ר סיעת קדימה חה”כ טאלב אלסאנע – יו”ר סיעת רע”ם תע”ל
חה”כ זאב אלקין – יו”ר סיעת ליכוד חה”כ יעקב כץ – יו”ר סיעת האחוד הלאומי
חה”כ רוברט אילטוב – יו”ר סיעת ישראל ביתנו חה”כ חנא סוויד – יו”ר סיעת חד”ש
חה”כ אברהם מיכאלי – יו”ר סיעת ש”ס חה”כ אילן גילאון – יו”ר סיעת מר”צ
חה”כ יצחק הרצוג – יו”ר סיעת העבודה חה”כ אורי אורבך – יו”ר סיעת הבית היהודי
חה”כ ישראל אייכלר – יו”ר סיעת יהדות התורה חה”כ גמאל זחאלקה – יו”ר סיעת בל”ד
חה”כ עינת וילף – יו”ר סיעת עצמאות
הנדון: מינוי מבקר המדינה
בתקופה האחרונה, אנו עדים לשיחות ודיונים בין ראשי הסיעות בכנסת באשר לאיתור מועמד מוסכם לתפקיד מבקר המדינה הבא של מדינת ישראל.
דמותו של מבקר המדינה הבא, תקבע את אופייה של הביקורת לשנים הבאות, ביקורת האמורה להיות תואמת את דרישת “חוק יסוד: מבקר המדינה” :
2. (א) מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה,
של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים
או מוסדות אחרים, שהועמדו על פי חוק – לביקורתו של מבקר המדינה.
מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים
המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.
כן קובע “חוק יסוד: מבקר המדינה” את כפיפותו של מבקר המדינה:
במילוי תפקידיו, יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד, ולא יהיה תלוי בממשלה.
במהלך שבע השנים האחרונות, זכינו למבקר מדינה מקצועי, חרוץ ונמרץ, שעשה עבודה מקיפה ומקצועית לתיקון ושיפור דרכי התנהלותה של הרשות המבצעת.
אולם, במידה וניתן למצוא פגם מהותי בהתנהלות משרד מבקר המדינה במהלך הקדנציה שחלפה, היא העובדה כי הייתה למבקר נטייה לראות את מוסד המבקר כמוסד “שופט-חוקר”, פרשנות שאינה תואמת על פי הבנתי, את הגדרת תפקידה של הביקורת בחוק.
נטייה זו להרחיב את סמכותו עד כדי “נגיעה” ברשות השופטת, נבעה מרצונו של המבקר לאלץ את כל הממשלות לבצע בקפידה את תיקון הליקויים, בין אם מכוח מהות חומרת דוחות הביקורת, ובין אם מתוך החשש מהסמכות הגוברת שלקח לעצמו המבקר, בהתנהלותו כעין “סמכות שיפוטית”.
להתנהלות זאת מחיר כבד, אותו משלמת החברה כולה, שכן במקום לעסוק בתיקון הליקויים לעומק – עוסקים הקברניטים ב”לשרוד את דוחות המבקר”.
אין בסמכות המבקר להחליף את הממשלה בהחלטות הנוגעות לקביעת סדרי העדיפויות בעשייה הממשלתית – שאלת “מה נדרש לעשות?” , כי אם מהות כל סמכות עבודתו – לבדוק את שאלת “איך נעשים הדברים?” אך ודאי שאין מתפקידו “לשפוט ולהעניש” את הנושאים בנטל הביצוע.
זאת אף זאת, למערכת השיפוטית כללים ונורמות משלה, עליהם נשענת עבודת השיפוט בתהליך לימוד מסכת העובדות – ובקביעת האשמים.
חוקים וכללים אלה אינם חלים על המבקר, שכן הוא לא נדרש לדיני הראיות, הוא נפגש עם הצדדים, מעדכן את המבוקרים ומנהל דיאלוג ציבורי מתמשך באמצעות התקשורת.
דומה כי אין שום מערכת שיפוטית בעולם, המרשה לעצמה “לשפוט” באמצעות כלים שכאלה.
אשר על כן, ומתוך הערכה רבה למוסד המבקר ולמבקר עצמו, אני סבור כי בבואנו לבחור את מבקר המדינה הבא – אל לנו לחפש אותו מקרב שופטי ישראל, כי אם לאתר אדם בעל יכולת וסמכות מקצועית, הנהנה מיושרה ומעוצמה ציבורית, שתאפשר לו לאכוף את מסקנותיו במלואן מכוח סמכות תפקידו, אדם המבין את המגבלות הפרקטיות המתחייבות מעקרון הפרדת הרשויות.
לכן, עלינו לעשות כל מאמץ להימנע ממינויו של שופט, יהיה אשר יהיה, לתפקיד חשוב וממלכתי זה.
לעתים אני חש כי אנו מוותרים על האמת וההבנה המקצועית שלנו כחברי כנסת, ומסכימים להשלים עם טעויות תפיסתיות של העבר, בשל חששנו מהביקורת הציבורית על עצם ביקורתנו כלפי מוסד מבקר המדינה.
דומה כי זאת ההזדמנות לברר היטב את שנדרש מדמותו של המבקר הבא, על מנת להבטיח את התנהלותה התקינה של הממשלה והמדינה לדור העתיד.
בברכה,
ח”כ עתניאל שנלר
(לשעבר) חבר הועדה לביקורת המדינה
ויו”ר ועדת המשנה לביקורת על מערכת הביטחון
העתק:
יו”ר הכנסת – חבר הכנסת ראובן ריבלין
ראש הממשלה – חבר הכנסת בנימין נתניהו
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
