דברי שר החינוך, גדעון סער
בעצרת הנוער המרכזית
ליום השואה והגבורה
יד ושם, כ”ח ניסן תשע”א, 2.5.2011
מר אבנר שלו, יו”ר הנהלת “יד ושם”,
שורדי השואה,
חברי תנועות הנוער ונציגי מועצות התלמידים והנוער
קהל נכבד,
***
אחד המאפיינים הבלתי נתפסים של שואת עמנו על אדמת אירופה היה רצח הילדים.
בתוך עולם שלם שנמחק – קהילות שלמות, משפחות שלמות, אמהות ואבות,
מתוך שישה מיליון יהודים שנרצחו – מיליון וחצי היו ילדים, שנרצחו בילדותם.
ראש הס”ס היינריך הימלר הסביר לאנשיו באוקטובר 1943:
“הִציגו לנו את השאלה – איך זה עִם הנשים והילדים?
קיבלתי את ההחלטה הזאת כדי להשיג פתרון ברור.
לא נראה לי שיש לי הזכות לחסל את הגברים – ולהניח לילדיהם לגדול ולהיעשות נוקמים בבנינו ובנכדינו. ההחלטה הקשה חייבת היתה להיעשות כדי שהעם הזה ייעלם מעל פני האדמה”.
מאחורי המספרים הגדולים, הכמעט-דמיוניים, היו ילדים קטנים, יהודים, רבים כל כך.
ב-6 באפריל 1944 שלח קלאוס ברבי, מפקד הגסטפו בליון הודעה על “לכידה מוצלחת ביותר” מבית המחסה Colonie d’Enfants באיזייה: לכידתם של 41 ילדים בני שלוש עד שלוש עשרה. ובנוסף עשרת אנשי הצוות היהודים של בית המחסה.
פרופ’ פרידלנדר מתאר בספרו “שנות ההשמדה” (1939-1945) איך שולחו ילדים אלה מדרנאסי לאושוויץ, בשלושה משלוחים בין אפריל ליוני 1944.
אף אחד מהם לא שרד.
אָדֶלְסַהיימר סמי, בן 5 מגרמניה; ארונוביץ נינה, בת שתים עשרה מבלגיה; אָמֶנט הנס, בן עשר מאוסטריה; וגם אלי בן אסייג, בן העשר מאלג’יריה, ואחיו – יעקב בן השמונה, צוקרברג אֶמיל בן החמש מבלגיה – כולם נרצחו.
ילדים קטנים, ממדינות שונות, בגילאים שונים עם מכנה משותף אחד – יהודים. ועם גזר-דין זהה: מוות.
***
לכל אחד מהנרצחים – זקנים וילדים, נשים וגברים היו שֵם ופנים. לאחרונה הכריז “יד ושם” על מבצע “איסוף השברים” – מבצע איסוף תמונות, מסמכים וחפצים מתקופת השואה שנמצאים בידי אנשים פרטיים.
ניצולי השואה, שמרו בקפידה על הרסיסים והשברים; על הזכרונות והמזכרות שנותרו בידיהם.
עלינו מוטלת החובה לבנות מִשִבְרי הזכרונות האישיים פסיפס שיהיה זכרון לדורות. מכאן, אני קורא לכם ולכל בית ישראל להצטרף למבצע חשוב זה.
מי שיש לו תמונות או חפצים או יומנים או מכתבים מתקופת השואה – יכול להעבירם ליד ושם למשמרת לדורות, שם הם יטופלו ויישמרו במקצועיות.
כך יגדלו ויועצמו מאגרי הידע על הקורבנות, על המשפחות, על הקהילות, על תעשיית-הרצח הגדולה בתולדות-אנוש.
זוהי חובתנו לנרצחים. זוהי חובתנו לדורות הבאים.
***
השואה, על כל ייחודיותה בהיקף ובשטניות היתה שיאן האכזרי של הרדיפות שידע עמנו במהלך אלפיים שנות גלות.
גם לפניה עמד עמנו אינספור פעמים בתפוצותיו השונות, חסר אונים וחסר מגן בפני רדיפות, רציחות ופרעות בהיקפים שונים.
במובן זה השואה היתה גם חלק מרצף היסטורי. שיאה של דרמה הסטורית של עם חסר ישע בשל היותו חסר קיום ריבוני, מנותק ממולדתו ונטול כח מגן.
מיליוני יהודים שנרצחו רק בגלל היותם יהודים זעקו לעזרה – ללא הועיל.
נשבענו: “לעולם לא עוד!”
אולם, לקח זה נוכל לקיים רק אם נדע לשמור על שלושה דברים:
- הזכרון. “והגדת לבנך” הינה מצווה רחבה שאינה מתמצית בסיפור יציאת מצרים.
אנו נוהגים לומר, כי בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
ובאותה מידה – לפי דעתי – בכל דור ודור חייב יהודי לראות את עצמו כאילו הוא ניצול התוֹפת של השואה.
חובתנו להנחיל לדורות הבאים את זכרון השואה.
חובתנו ללמד את כלל התלמידים בישראל, ללא הבדל, על השואה.
חובתנו לפעול להפצת לימודי השואה במדינות העולם.
כל זאת אנו עושים.
הידע הוא סכר בפני תופעות של הכחשת השואה וסילופה, כשם שהבורוּת היא קרקע נוחה לצמיחת שִׂנאה.
את הזכרון יש להעביר מדור לדור.
2. על המדינה היהודית במולדתנו ההסטורית צריך לשמור לדורי דורות. כך גם על כח המגן שלנו – צבא הגנה לישראל.
כעם וכמדינה, אנחנו מתמודדים עם קשיים ואתגרים גדולים, אבל יש לנו את הכלים להתמודד.
אותם כלים שבאופן כה טרגי ומשווע חסרו לבני עמנו בשנות הארבעים של המאה הקודמת.
בני הנוער,
אתם עומדים בפני גיוס לצבא ההגנה לישראל.
זוהי זכות גדולה להגן על עמנו בכוחות עצמנו, לאחר דורות בהם היינו נטולי מגן.
זוהי זכות וחובה כאחת –
שכן צה”ל הוא המבטיח את קיום ישראל.
נשמור על זכותנו זאת, להגנה עצמית, במלוא היקפה.
אמת זאת היטיב לבטא המשורר אורי צבי גרינברג (“שיר לֶמֶד דַעַת”):
“לַמְדוּ נַפְשוֹת בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם לְמוֹ קְרָב וְאַמְנוּ יְדֵיהֶם/
יוֹם וָלֵיל עֲמַל קֹדֶשׁ: שִׁמּוּשׁ בִּכְלֵי קְרָב כִּי רַק בָּם לָכֶם פְּדוּת/
מִקְלוֹן חֶסֶד חָסוּת בּצֵל דֶגֶל נָכְרִי וְחֶרְדַּת אֲדָמָה עֵת הֲלִיכָה לַכִּבְשָן..בְּגָלוּת–/
פִּרְקוּ עֶדְיְכֶם, הַכֹּל תְּנוּ בַבַּרְזֶל, הַשְאִירוּ לְעוֹרְכֶם רַק כְּסוּת,/
כִּי אֲשֶר מֵבִיא פְדוּת לְגוּפְכֶם הַיְהוּדִי מּקַּף-הוֹרְגָיו – הוּא קָדוֹש/
וְאֵין קֹדֶש מִזֶּה וּמֵאֵלֶּה הַמִּלִּים: יְהוּדִי לוֹחֵם לְחֵרוּת./
וְשׁוּב שׁוּב אֲנֳי בָא לְאַלֶפְכֶם בְּשִׁיר: אֶרֶץ נִקְנֵית בְּדָמִים/
וְרָק הַנִקְנֵית בְּדָמִים חוֹסֶכֶת דָּמִים מִגִּידֵי הַדּוֹרוֹת!/
וְרַק עַם שֶהִנְחִיל תְּהִלָּה לְחַרְבּוֹ וּלְדִגְלוֹ חוֹסֵך קָרְבָּנוֹת/
עוֹמֵד יָשָר בִּפְנֵי אֱלֹהִים וְאָדָם וַחֲזוֹנוֹ רַב פֹּארוֹת”.
שלישית – עלינו לשמור על עירנות ופכחון בזיהוי ובהתמודדות עם סכנות ואיומים.
היעדר קיום ריבוני לאורך דורות רבים טבע בעמנו תכונות רבות. ביניהן – חולשה בזיהוי של סכנות ואיומים. מי שאינו יודע לזהות סכנה ולאמוד ערכו של איום – גם אינו יכול להיערך כראוי לקדם את פניהם.
אין להדחיק את הסכנה.
ראש הממשלה מנחם בגין ז”ל כתב כך:
“מה הלקח שנלמד ממה שארע לבני עמנו בשנות ה-30 וה-40?
אם אויב היהודים אומר, כי יש בליבו, בדמו, שאיפה להשמיד אותנו, אל תזלזלוּ, אל תלעגו, אל תפקפקו! קחו את שאיפתו ברצינות!
התייחסו אל דבריו בכל החומרה הטבועה בהם. האמינו לו!”
היום, מנהיגי מדינה החברה באו”ם, מדברים בגלוי על השמדת המדינה היהודית.
וזאת הם אומרים:
חמינאי כינה את ישראל “גידול שטני שיש למחוק אותו מהמפה”. וכאשר הוא נשאל בפגישה לפני עשר שנים עם רה”מ ספרד, חוסה מריה אסנר, שביקר באיראן, מהו הנושא העיקרי על סדר-יומו ועל סדר-יומה של איראן, השיב: “להעלות באש את ישראל”.
רפסאנג’ני אמר “טיל גרעיני אחד ואין ישראל”. אחמדיניג’אד אמר: “הציונים יחזרו למקום שממנו באו, סופם להיעלם, על העולם להבין שהציונים הם בני מוות”.
כאשר אנשים אלה מצהירים בגלוי על שאיפתם להשמיד את העם היהודי בארצו ובמקביל חותרים להשגת יעדם זה – עלינו לקחת את דבריהם, כפשוטם. לא להקל בהם ראש.
הלקח שלמדנו על בשרנו הוא, כי יש להתייחס לאיום כזה, כפי שאמר מנחם בגין, “בכל החומרה הטבועה בו”. חובתנו להיערך למנוע מהאויב לבצע את זממו.
שאחרת: מה ערך יש ללימוד ההיסטוריה- אם לא נפיק ממנה את הלקחים הנדרשים?
***
נקיים את הציווי (ספר דברים כ”ה, י”ז-י”ח):
“זָכור את אשר עשה לךָ עמלק, בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קָרְךָ בַּדֶרֶך וַיְזַנֵּב בְּךָ כל הַנֶחשָלִים אַחַרֶיךָ – וְאתה עיף וְיָגֵעַ…לֹא תִשְכָּח”.
נזכור את הנרצחים.
ננחיל לבנינו ולבנותינו את הזכרון את ולקחיו.
נקיים את נדרנו: “לעולם לא עוד!”
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
