26.4 C
תל אביב
14 באוגוסט 2020
ליכודניק
זאב בן יוסף

מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת אמיתית

ליציאה מעבדות לחרות יש משמעות אישית ולאומית מעבר להגדרה הפשטנית במילון: היכולת לגבור על היצר ומתן חופש חברתי-כלכלי לכל אחד

 

 

 

ערב חג החֵרות, בו אנו חוגגים את היציאה מעבדות לחֵרות, חשוב להבהיר את המשמעות האמיתית, השורשית של המושגים הללו. עבדות היא לא רק שיעבוד של אדם למשעבד, כמשמעה הרשמי במילון, אלא גם (אולי בעיקר) שִעבוד כל אדם ליצרים הפרימיטיביים, שִעבוד ליצרים, תכונה בהמית של בעלי חיים. חֵרות איננה רק חופש ודרור ושִחרור משִעבוד, אלא גם היכולת האישית לגבור על היצרים החייתיים הבהמיים ולנהוג באיפוק ובהדר.

 

 

החרות האישית האמיתית

 

 

כך ראה זאב ז'בוטינסקי את היציאה של עמנו מעבדות לחֵרות בתקופה המודרנית. ובימינו, מול ריבוי מקרי הבִּיוּש (="שיימינג" – חידוש האקדמיה ללשון) במרשתת (אינטרנט), יש לכך חיזוק במיוחד. חובה על כל אחד מאיתנו לנהוג בהדר, לנקוט בלשון אדיבה, עדינה והוגנת גם אם הרגיזה ופגעה בך עמדתו של מישהו ולהימנע מלפגוע בו. זו החֵרות האמיתית של הפרט.

 

התנהגות של הדר משמעה על פי ז'בוטינסקי – "התנהגות של 'הדר' פירושה – לקבל על עצמך מִשמַעת עצמית מרצון, בגָדלוּת, באצילות, בטאקט, באדיבות, בדרך ארץ, בנימוס של בן-מלך ואריסטוקרָט… קטטות בין יהודים הן הדבר הנורא ביותר, העלול לפגוע בנו במצב הנוכחי של עמנו והציונות. לכן צריך להיות זהיר בכל מילה שעלולה לגרום למהומות; אל תעליל עלילה על יריבים פוליטיים או על אישים; עליך לדבר על המתנגדים הגרועים ביותר בעדינות ובהגינות".

זו החרות האישית האמיתית של היחיד, המלך, כפי שראה אותה זאב ז'בוטינסקי: היכולת לגבור על היצרים החייתיים הבהמיים ולנהוג כלפי זולתך באצילות, בנדיבות, בהדר.

החֵרות הלאומית לאמיתה

 

 

גם במישור הלאומי מוכר מושג החֵרות. חֵרות לאומית כוללת לא רק עצמאות מדינית אלא גם (לעיתים בעיקר) חֵרות חברתית וכלכלית. ליבראליזם משמעו – חֵרות.

החֵרות הלאומית הליבראלית מוגדרת בבהירות במשנתו החברתית-כלכלית של ז'בוטינסקי, המשתקפת נאמנה בחוקת הליכוד:

"הליכוד הינו תנועה לאומית ליברלית הדוגלת בחֵרות האדם וחותרת לביצורה הכלכלי של המדינה ויצירת תנאים נאותים לצמיחה כלכלית ולכינון משק חופשי-תחרותי הנושא את עצמו והמבוסס על יוזמה חופשית, והימנעות הממשלה, ככל הניתן, ממעורבות במשק".

 

מעורבות מינימאלית של הממשלה במשק מאפשרת שוק חופשי תחרותי, ללא שליטה של מונופולים וקרטלים. כלכלה כזו נועדה להבטיח שהאנושות לא תקפא בחוקיות סוציאליסטית, שבה אין טעם ואין היגיון למישהו לעבוד טוב יותר מאשר שכנו, כי בין כך ובין כך פרנסתו מובטחת. לא, האנושות צריכה תמיד לסעור, לרתוח, לתסוס; כל אדם צריך לראות לפניו דרך פתוחה למעלֵה ההר, האחד יעלה, השני יחליק וייפול; חיים יהיו, הִתחרות וקידמה.

לא במקרה "חֵרות" ו"תחרות" נגזרו מאותו שורש.

 

זו המשמעות האמיתית של יציאה מעבדות לחֵרות. אם נשמור על הכללים הליבראליים הללו – האישיים והלאומיים – נוכל לצאת מהשִעבוד ליצרינו החייתיים הבראשיתיים ונוכל ליהנות מחרות וחופש אמיתיים.

 

 

חג חרות כשר ושמח !

 

 

הכותב, זאב בן-יוסף, הוא נציג מייסדי הליכוד במרכז, במזכירות ובהנהלת הלשכה, מוותיקי תנועת בית"ר, עיתונאי, פובליציסט, עורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים.

 

 

 

 

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

מקור התעצמות הטֶרור הבינלאומי

אלי חזן

מה חדש בברית האצ"ל?

אריק זיו ויזר

אפלייה חמורה בין יהודים לערבים

אלי חזן

שקר המינויים הפוליטיים

אריק זיו ויזר

השטחים הכבושים של ישראל ובריטניה

אלי חזן

איך מחנכים לחזור לערכים

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן