14.1 C
תל אביב
22 בנובמבר 2024
ליכודניק
למה כדאי לא להאמין לסקרים?
דעות

למה כדאי לא להאמין לסקרים?

סקרים יודעים לקרוא את המפה? פולישוק כבר אמר שלא. יעקב מאור, מנתח את הסקרים ואת השינוי המהיר במצב הרוח הישראלי

 

 

 

הישעיתוני סוף השבוע מלאים בסקרים שונים ובניתוחים של תוצאותיהם. בציבור הרחב “מסניפים” סקרים כאלה, אבל יועצים פוליטיים מקצוענים מבטלים אותם במשיכת כתף מזלזלת. למה?


מפני ש”סקרי חיזוי” בשלב כה מוקדם של מערכת הבחירות אינם מלמדים כלום. הסקר הפשוט עונה על השאלה “מה היו התוצאות אילו התקיימו הבחירות היום?”. אבל שום סקר אינו יכול לנבא מה יהיו התוצאות בעוד שלשה חודשים או אפילו בעוד שבוע.


במציאות הישראלית מתרחשים אירועים בקצב מסחרר, והם משפיעים על נטיות הלב של הבוחרים. לדוגמה, הסקרים לפני 3 שבועות העניקו לישראל-ביתנו כ15 מנדטים. בעקבות פרשת פאינה קירשנבאום הסקרים כיום נותנים לליברמן רק חצי מזה. דברים דומים יכולים לקרות עד הבחירות גם ללפיד או לכחלון. כך גם פיגועי טרור או הצלחת מבצע צבאי יכולים לשנות את יחסי הכוחות הפוליטיים מקצה לקצה. פיגוע הסכין בצומת מעריב העלה את סוגיית הביטחון לראש סדר היום הציבורי, וזה טוב לליכוד. לעומת זאת, שקט בטחוני יכול לסייע לשמאל ותומכיהם בתקשורת להעלות לסדר היום סוגיות חברתיות של עוני, וזה ישפיע לרעה על המצב האלקטורלי של הליכוד. כך או כך, הסקרים יציגו לנו תמונת מצב זמנית ולא אמינה.


אחד ההיבטים הפסיכולוגיים של בחירות הוא “אפקט הכרכרה” (Bandwagon effect). מתלבטים נוטים להשתכנע ללכת אחר הרוב, ולקפוץ על העגלה הנוסעת. יש יועצי בחירות שעורכים סקרים מוטים בכוונה לרכוש תמיכה בעזרת אפקט-הכרכרה. הם שותלים בסקר שאלות שמטעות את הנשאלים. סקרים מסוג זה נקראים “סקר דחיפה”. אני מעדיף לקרוא להם “סקרי מניפולציה”. בעיני, זה סקר בשירות השקר.


חבריי מתפלאים כאשר סקרים מפספסים – אני מתפלא כאשר סקר כלשהו מצליח לדייק. הסקרים מפספסים לא רק בגלל הונאת הציבור, אלא גם בגלל אילוצים מקצועיים. מדוע אין הסקרים יכולים לזהות את המציאות?


חלק מהציבור הדתי נמצאים “מתחת לרדאר” של הסקרים: רבים מהסקרים הטלפוניים מתבצעים בימי שבת בצהריים, כאשר הטלפון מנותק בבתים דתיים. בימי חול הסקרים נערכים בשעות הערב, כאשר דתיים רבים נמצאים בבית הכנסת. לכן אין לדתיים ייצוג הולם במדגם המייצג. זו גם הסיבה שהמפלגות הדתיות תמיד זכו בבחירות בקולות רבים יותר מאשר בסקרים.


אנשים לא עונים אמת לסוקרים: האנשים נוטים להיות נחמדים לבני שיחם. כאשר אנשים מזהים בסגנון הדיבור שהמראיינת היא “צפונבונית” שמאלנית מאליטות, הם נוטים לענות תשובות שימצאו חן בעיניה. לא את האמת שלהם. מרואיינים דתיים משקרים לסוקרים יותר מחילוניים. ציבור מסורתי גדול מנהל את חייו בהשראת מאמר חז”ל “אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין”.


ישראבלוף: יש מראיינים שמזייפים ומשקרים ביודעין. משלמים להם לפי מספר השאלונים שהצליחו למלא, ויש להם מוטיבציה להספיק כמה שיותר שאלונים. ביקורת גילתה סוקרים שהתקשרו למספר טלפון שבעליו לא היו בבית, ובכל זאת מילאו בעצמם את התשובות בשם המרואיין. אחרים נתפסו כשהם שואלים את המרואיין רק חלק מהשאלות, ועל שאר השאלות השיבו בעצמם. מי יודע כמה מראיינים לא נתפסו בקלקלתם?


הסוקרים מתמרנים כדי להשביע את רצון הלקוחות: בענף הסקרים מוכרת התופעה שסוקרים אשר מציגים תמונה אמתית אך מדכאת, עלולים להפסיד את הלקוח שיעבור למכון סקרים אחר. כל היועצים הפוליטיים מכירים את הסוקר הבכיר שעבד עבור קול-ישראל, אך לפני שנים אחדות החליפו אותו בסוקר אחר. לדבריו, הוא סולק בגלל שהציג את המציאות האמתית, ולא את המציאות המדומה שהתאימה לעורכות המגזין הרדיופוני. הלקח נלמד היטב אצל כל הסוקרים שעובדים עבור אמצעי התקשורת.


לאור זאת אפשר להבין מדוע בישראל תוצאות רוב הסקרים אינן קולעות למציאות. בגלל זה הכריז ידידי פרופסור גדעון דורון ז”ל: “הסוקרים עובדים במקצוע המודרני ביותר בעולם – אך מקצתם מתנהגים כמו במקצוע העתיק ביותר בעולם”.


 

הכותב הוא יועץ בחירות, ומחבר הספר “מה למדנו מארתור פינקלשטיין”.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

בין חוק הווד”לים למפוני גוש קטיף

אריק זיו ויזר

כ”ט בנובמבר הישראלי והפלשתיני

אלי חזן

מגמה מסוכנת בסקרים?

עינר אביב

מי יציל את המוסד לביטוח לאומי מעצמו?

עינר אביב

שאמה ניצח. מדינת ישראל הפסידה

אריק זיו ויזר

פאט קונדל : מדוע אני תמך בישראל

אלי חזן
דילוג לתוכן