אלי חזן נפגש לשיחה לפני שבת עם אמיר וייטמן המביא דרך רעיונית ישנה – חדשה לליכוד
הליברלים בליכוד היו בעבר קבוצה מאוד דומיננטית שהרי התנועה הורכבה מבסיס לאומי אך בסיס ליברלי. בבחירות האחרונות, לפחות בכל הקשור לרשימת חברי הכנסת של הליכוד, נעלמו הליברלים לחלוטין. וגם רובי ריבלין הלך להיות נשיא. לפיכך, מרתק להביט במחנה הנוכחי של הליברלים בליכוד אשר מקורם באיחוד שנוצר עם עלה ירוק בבחירות האחרונות. יוצא מכך שהקשר בין הליברלים הנוכחיים לליברלים מהעבר הוא קשר מקרי לחלוטין. קשה להאמין למשל שמשה ניסים היה בעד לגליזציה של סמים קלים או שיצחק מודעי היה בעד צבא מקצועי.
בעבר, ראיינתי צלע אחד של ראשי המחנה – ירון לרמן – ועתה אני מבקש לתהות על קנקנו של הצלע השני – אמיר וייטמן.
הוא מאוד נלהב ומזכיר לי את התמימות של אידיאליסטים שמגיעים לפוליטיקה לפני שהם מגלים את התמונה השלמה. הכנות שלו מאוד בולטת. וויטמן נחרץ : “הרוח שאנחנו רוצים להביא לליכוד היא רוח של עקרונות ושל ערכים, ערכי החרות המסורתיים של הליברליזם הקלסי ושל הליכוד. אנחנו לא תומכים באנשים אלא בעקרונות של החרות, שמתורגמים פוליטית בשוק החופשי ובחרויות הפרט, במובן הליברלי של המילה, משום שזה הדבר הנכון, הערכי, היהודי והציוני לעשות אותו. זה הדגל שלנו ונתמוך ונחזק כל מי שמוכן לקחת את הדגל הזה ולהניף אותו”.
הוא נולד בכפר סבא לפני 39 שנים אבל הוא נתנייתי במקור. המבטא של וויטמן צרפתי אך מתברר שאין לו קשר ממשי לצרפת אלא למדינה שכנה. “לאחר גירושיי הוריי, “הורדתי” לשוויץ, מדינת מוצאה של אמי, ושם גדלתי והתחנכתי, בג’נבה, במשף 20 שנה. למדתי שם תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, הייתי יו”ר ארגון הסטודנטים היהודים בג’נבה וסיו”ר הארגון הארצי”.
היה לך אי פעם קשר לליכוד ?
“הייתי שותף להקמת התא השוויצרי של הליכוד העולמי, ב- 1994. לאחר סיום התואר, באוגוסט 1998, עליתי לארץ. למדתי קודם בישיבת ההסדר “כרם ביבנה”, הקרויה “אם ישיבות ההסדר”, בהיותה הראשונה בין ישיבות ההסדר. לאחר מכן למדתי תואר שני ביחסיים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובתקופה הזאת הייתי שותף להקמת “תא לביא” של הליכוד והמחנה הלאומי והצטרפתי לשורות הליכוד, ב- 1999″.
לוויטמן קשר הדוק לנושאים כלכליים. הוא למד בישיבת “מרכז הרב” המפורסמת, והתחיל קריירה בתחום הפיננסי במנהל השקעות. הוא עבד בבית השקעות ושיווקת קרנות גידור מחו”ל בארץ ובתקופה הזאת, ב- 2009, כתב ספר בצרפתית על פרשיית מיידוף, שהיה להצלחה ותורגם גם לגרמנית וספרדית. ב- 2010 הצטרף לבנק הפועלים ובו הוא עובד עד היום כיועץ השקעות בכיר.
ואז חיברת בין פוליטיקה לכלכלה ?
“במהלך השנים פיתחתי עניין רב לנושאים כלכליים וחברתיים וכתוצאה מזה הייתי אחד המייסדים של התנועה הליברלית החדשה ביוני 2011, עמותה שמטרתה לקדם בישראל שיח ליברלי של שוק חופשי וחרויות הפרט, על פי המסורת של הליברליזם הקלסי. התנועה פועלת בכל האפיקים הציבוריים, תקשורת, לובי, ועוד, על מנת לגייס תמיכה לעמדות של השוק החופשי בישראל, שהן המפתח לשגשוג ועוצמה של המדינה.
בעקבות התגברות הפעילות הציבורית בשנים האחרונות, ובמקביל אליה, הקמנו ביחד עם שותפי לדרך ירון לרמן את “המחנה הליברלי בליכוד”, במטרה לקדם בתוך המפלגה את העמדות הלקסיות של הליכוד, שנזנחו יותר מידי בשנים האחרונות, בעקבות הלחץ הפופוליסטי להתגברות המעורבות הממשלתית בתוך הכלכלה”.
בבחירות הקודמות לא הייתם בדיוק חלק מהליכוד.
“אני באופן אישי לא התמודדתי בבחירות הקודמות ואני חבר ליכוד מזה 14 שנה, מלבד זה שהייתי מקימי סניף הליכוד בשוויץ ב- 1994, לפני כבר 20 שנה. אני עקבי לגמרי בנושא הזה. לגבי ירון, הוא גם היה כבר חבר ליכוד בעבר אבל הוא התמודד בראש רשימת “עלה ירוק – הרשימה הליברלית” בבחירות האחרונות, והם קיבלו 1.15% מן הקולות. יפה יחסית לרשימה שרצה עם אמצעים פיננסיים מאוד מוגבלים וללא כל אישיות מוכרת בציבור אבל לאחר העלאת אחוז החסימה ל- 3.25%, אין כל סיכוי לריצה נפרדת ובנוסף, הליכוד הינה באופן רשמי ה”מפלגה הלאומית-
ליברלית” כך שהחיבור טבעי ומתבקש. בסך הכל ניתן להגיד שאנחנו היורשים של ה”ציונים הכלליים” של פעם וממלאים בעצם החיבור את כוונת החוק שהיא בדיוק זאת: לאחד כוחות”.
השבוע קיימתם הרמת כוסית עם שר התחבורה ישראל כץ ונבחרי ליכוד אחרים.
“יש לנו קשרים טובים מאוד בליכוד עם אנשים שונים, כמו סגן השר, ח”כ אופיר אקוניס, סגן יו”ר הכנסת, ח”כ משה פייגלין, שר התחבורה ח”כ ישראל כץ ואנחנו שמחנו מאוד על השתתפות סגנית שר התחבורה, ח”כ ציפי חוטובלי לכנס הרמת הכוסית שקיימנו שבוע שעבר, ושמחנו מאוד על הדברים הברורים שהיא אמרה בנושאים ליברליים ובעד שוק חופשי.
כמובן שהעמדות שלנו הינן בסך הכל העמדות העקרוניות של ראש הממשלה בנינין נתניהו, כפי שהוא מבטא אותן ברהיטות לאורך השנים, אם כי הביצוע בשטח לא תמיד משביע רצון”.
מהו הספר הכי טוב שקראת ?
“הספר הכי טוב שקראתי אי פעם הוא כנראה “החופש לבחור” של מילטון פרידמן. זה הספר שיצר אצלי את הרצון לפעול ולהאבק למען שוק חופשי, משום שזה מאבק שראוי להאבק עליו, מאבק חשוב והכרחי לשגשוגה ועוצמתה של מדינת ישראל. מעניין לציין בהקשר הזה שמיד לאחר המהפך ב- 1977, מנחם בגין ז”ל קרא למילטון פרידמן לבוא לארץ על מנת לשמוע עצות בדבר המדיניות הכלכלית. הדברים לא תמיד נעשו ונעשים בשטח כראוי אבל ולמרות זאת, הכיוון הליברלי היה ונשאר הכיוון העקרוני של הליכוד”.
מה הרציונאל של צבא מקצועי ? הרי המבצע האחרון בעזה הגחיך את הרעיון עד לבלי די.
“אני תומך נלהב בצבא מקצועי ואף הייתי בין יוזמי ומארגני כנס הייסוד של השדולה למען צבא מקצועי בכנסת, בראשות ח”כ פייגלין. אני אוהב את עם ישראל, ארץ ישראל, צה”ל ומדינת ישראל וחשוב לי שנוכל לתת למדינה את הביטחון המירבי שרק ניתן. לא ברור לי למה מישהו חושב שכאשר הוא הולך לראות רופא, יועץ השקעות או כל בעל מקצוע אחר, הוא מצפה למקצועיות במילוי המטרה ולכן הוא שוכר את שירותיו של בעל מקצוע טוב שרוכש ניסיון רב לאורך שנים אבל דווקא כאשר זה מגיע לצבא, וכאן מדובר על עניינים של חיים ומוות ממש ופיקוח נפש לאומי, מסתפקים בצבא גדול ומנופח עם רמת מקצועיות ירודה יחסית. אי אפשר לצפות שחייל יהיה מסוגל למלא את תפקידו אחרי שנה או שנתיים כפי שהוא יכול למלא אותו אחרי 5 או 10 שנים. דרך אגב, זאת גם דעתו של ח”כ דוד צור ממפלגת “התנועה”, שהיה מפקד הימ”ם ומשמר הגבול, ושהשתתף בכנס הייסוד של השדולה למען מקצועי. נראה לי שצריך להקשיב היטב לדברים אלה. זה דיון ארוך, אבל בגדול חלק מן הכשלונות שחווינו בעשורים האחרונים הם תוצאה ישירה של היעדר מקצועיות מצד חלקים מסויימים של צה”ל.
מהי עמדתך כליברל לגבי הרצון לחסל את ישראל היום?
“בעניין החוק של איתן כבל, פרסמתי על זה טור של עמוד שלם ב”ישראל היום” עצמו. אני מתנגד לחוק זה בכל, מכל כל. מדובר בחוק אווילי על גבול הפשיזם ממש, שעניינו סתימת פיות ופגיעה חמורה בחופש הביטוי, נוסף על התערבות פוליטית בוטה וגסה בשוק החופשי שלא עומדת בשום קריטריון חוקתי. כל מי שתמך בעניין הזה חייב להתבייש בעצמו. אנחנו חייבים לנהל מלחמה של ממש נגד החוק הזה שמהווה סכנה חמורה על עצם היכולת שלנו להביע דעה. היום מתחילים עם זה ולאחר מכן ימשיכו בדברים עוד יותר חמורים. מה שאנחנו זקוקים לה זאת תקשורת חופשית לגמרי, ללא התערבות כלשהיא מצד הממשלה. שכל מי שרוצה בכך יוכל להקים עיתון, תחנת טלוויזיה, תחנת רדיו, אתר אינטרנט או כל אמצעי תקשורת או פרסום אחר, ושמי שמעוניין לעיין באמצעי התקשורת הזה יעשה זאת באופן חופשי, על חשובנו, וזהו. כל דבר אחר הינו בגדר של איום על החברה החופשית ועל הדמוקרטיה ואני מוסיף שאין לזה כל קשר לעמדה הפוליטית של עיתון “ישראל היום”. הייתי אומר בדיוק את אותו הדבר אילו היו רוצים לעשות את אותו הדבר נגד עיתון “הארץ”, לצורך העניין”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
