27 C
תל אביב
24 ביוני 2024
ליכודניק
דעות

להיות עיוור זה עניין של הרגל

מספר מחשבות הנוגעות לשירו החדש של יזהר אשדות-״להרוג זה עניין של הרגל״ ועל הסערה סביבו

 


 

בימים האחרונים אנו עדים לסערה סביב יזהר אשדות, הסערה התחילה כאשר היוצר הוציא את שירו החדש “להרוג זה עניין של הרגל”, שיר אשר יוצא כנגד חיילי צה”ל וטוען כי לחיילנו הקרביים קל ללחוץ על ההדק וכי הם רואים את הצד השני כ”כלים ריקים” –כחפצים, לא אנשים.
ככה בשיר שנמשך במשך חמש דקות לערך העלילה מציגה את החיילים כרוצחים, כאכזריים-חסרי אנושיות ממש.
השיר קיבל תגובות שליליות רבות ואף הוכרז עליו חרם בתחנה הצהל”ית, יזהר מבחינתו טוען שהשיר איננו פוליטי במקור ושבכלל שיר הופך פוליטי כשמתייחסים אליו ככה.
ברצוני להתייחס במספר נקודות לסערה הזאת:
1)אינני חושב שמר יזהר אשדות אשר לא שירת בקרבי וככל הנראה אפילו לא היה ליד קרביים בחייו, לא רואה באיזה מצבים הם מוצאים את עצמם ולא מכיר את נהלי הפתיחה באש יכול להתיימר לדעת מה הם אותם החיילים, לא יכול להגיד שידם קלה על ההדק.
2)מר יזהר אשדות ככל הנראה שוכח שהוא חייב תודה גדולה לאותם אנשים, לאותם אנשים שנלחמים יום ולילה תוך כדי סיכון חיים מתמיד, לפעמים אף בתנאים שהם לא תנאים והכל בשביל לשמור על גבולות המדינה, אותם גבולות שפעם אחרונה שבדקתי כוללים את תל אביב ואת ביתו של יזהר, האם יזהר יכול בכלל לדמיין איך חייו היו נראים אם לא היה את חיילי צה”ל שיגנו עליו? ככל הנראה לא-אם הוא מוציא כזה שיר ובמקום להוקיר להם תודה הוא מצייר אותם כמכונות חסרות רגשות, כאלו שנו אתם יודעים-רוצחים את כל מי שבא מולם.
3)מר יזהר אשדות כנראה שכח את תמונות הפיגועים, את תמונות האזרחים הפצועים וההרוגים, את תמונות החיילים ההרוגים, את ירי הטילים(שהוא פיגועים לכל דבר), את תקופת הדמים של האינתיפאדה השנייה, השאלה שנשאלת היא האם מי שעשה את כל הדברים הנוראים הללו הוא לא רוצח בדם קר? האם החייל שמגן עלינו שדברים כאלו לא יחזרו על עצמם הוא הרוצח בדם קר או לחילופין המפגע שמנסה להוציא פיגוע הוא המרצח בדם קר? למה מר יזהר אשדות לא עושה שיר על הרוצחים האמתיים-על אותו אחד ששולח טיל לעבר ישראל או על אותו אחד שנכנס לאוטובוס ופוצץ עצמו או על אותו אחד שרצח את משפחת פוגל ז”ל? עדיף היה אם היה כותב על המרצחים האמתיים, על המכונות חסרות הרחמים האמתיות במקום לעשות דמוניזציה לחיילי צה”ל אבל כנראה שהוא מעדיף לתקוף מטרות קלות במקום לגעת באמת ולשיר עליה.
4)מר יזהר אשדות גם כנראה שכח את כל הפעמים שחיילי צה”ל עזרו לערבייה תושבת איו”ש ללדת או את המקרים שהחיילים נתנו עזרה רפואית לערבים תושבי איו”ש או שהוא פשוט בחר להתעלם מזה ביודעין כי זה קצת לא מסתדר עם העובדה שהחיילים הם רוצחים חסרי רחמים-מכונות  השמדה.
5)מעניין מה יחשבו אנשים בעולם(כאלו שלא מכירים את חיילי צה”ל) על החיילים אחרי שישמעו את השיר הזה, שיר שישראלי כתב? האם דעתם תהיה טובה? האם הם בכלל יתעמקו בעובדות? כנראה שלא, הנזק שהשיר הזה עושה הוא עצום.
6)אומנם אינני בעד החרמות אך לפעמים יש בהם צורך, אין זה הגיוני ששיר כל כך דמוני, שמבזה את החיילים ישודר בתחנה שאמורה להיות הבית של אותם החיילים.
7)יזהר אשדות טוען ששיר הופך להיות פוליטי רק כאשר מתייחסים אליו ככה אז נשאלת השאלה איך עלינו להתייחס לשיר הזה? אולי הוא צודק, זה לא שיר פוליטי זה שיר דביליסטי שכולו שקר ועיוורון.
לסיכום,  יזהר צריך להודות לחיילים הללו, להוקיר אותם ולחבקם במקום לדחוק אותם לפינה ולעשות להם דמוניזציה, בזכות אותם החיילים כולנו חיים במדינה הזאתי, בזכות אותם חיילים שמסכנים את חייהם כל יום המדינה הזאתי עדיין קיימת ובפעם האחרונה שבדקתי זה כולל את קיומו שלו. עדיף בשבילו וגם בשבילנו שיתייחס לעובדות לפני שהוא מחליט לכתוב שיר. כמובן, שתמיד יש מקום לביקורת אבל פה לא מדובר בביקרות, בשביל ביקורת צריך לדעת את העובדות ולהיצמד אליהן-דבר שפה לא נעשה כלל, תמיד קל לרשום בלי לדעת, תמיד קל להיות עיוור-אבל היי כנראה שממרומי ביתו ומרומי “מעמדו”-עיוורון הוא עניין של הרגל.

*הכותב הוא פובליציסט משמש כיו”ר צעירי הליכוד, הקבוצה הדרומית ופורום הצעירים למען הדרום.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

עננים שחורים מעל דמשק

אלי חזן

וועדה מיוחדת לפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן אבל מיותרת

ניסים עוג'ר

פרשת כי תבוא – הכרת הטוב

אלי כהן

ארדן יצא מהשפה ולחוץ

אריק זיו ויזר

האביב הישראלי

אריק זיו ויזר

חברי המרכז יורים לעצמם בראש

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן