שרת התרבות חושבת שאלי חזן טועה. היא מסבירה את הרציונאל העומד מאחורי “חוק הסופרים” וטוענת בתוקף : המרוויח העיקרי מהחוק להגנת הספרות והסופרים הוא הציבור הרחב!
החוק שעבר בועדת השרים לענייני חקיקה אמנם קרוי “החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל”, אבל בפועל הוא נועד בראש ובראשונה להגן על כולנו, על ילדינו, ועל הדורות הבאים. בניגוד לתמונה המסולפת שמתנגדי החוק מנסים להציג, ציבור הצרכנים לא בהכרח יצטרך לשלם יותר.
עקרונית וערכית אני סבורה שעל המדינה להתערב כמה שפחות בכוחות השוק, ולהותירו כמה שיותר חופשי.
אולם המצב הייחודי שאליו נקלע ענף הספרים בשנים האחרונות, לא הותיר ברירה אלא לתקן את כשלי השוק באמצעות חקיקה. התנהלות שוק הספרים בשנים האחרונות מוכתבת כמעט באופן בלעדי על ידי דואפול המורכב משתי רשתות השולטות בכ- 80% מהשוק (צומת ספרים וסטימצקי), כשצומת ספרים מתאפיינת במבנה משפטי של בעלות אנכית, ונשלטת למעשה על ידי הוצאת ספרים גדולה. שתי הרשתות רומסות ברגל גסה לא רק את הסופרים, המו”לים, ואת חנויות הספרים הקטנות, אלא גם ואולי בעיקר את הציבור. לא מדובר כאן בתחרות לגיטימית, גם לא באמת בשוק חופשי. להלן ההסברים:
- קיימת אשליה שכתוצאה מהתחרות בין הרשתות, הצרכנים רוכשים ספרים במחירים נמוכים יותר. במציאות הצרכנים הם בני ערובה של מבצעי הנחות של שתי רשתות שכופות עליהם מתי, איפה, איך ואילו ספרים לרכוש. מחירם הקטלוגי של הספרים המבוקשים היום עשוי להגיע ל-100 שקלים ואף יותר. מדובר במחיר פיקטיבי שהרשתות קובעות בין השאר כדי לקדם כך את מבצעי המכירות האגרסיביים שלהן. הטענה כאילו מחירו של ספר היום עומד על 25 שקלים היא טענה צינית ומקוממת, שכן בפועל הצרכן נאלץ לשלם גם בתקופת המבצעים לא פחות מ- 100 שקלים לשלושה עד ארבעה ספרים כשלכל היותר רק אחד או שניים מהם הוא היה רוכש אילו זכות הבחירה היתה בידיו. גורמי המקצוע במועצה הלאומית לכלכה והוצאות הספרים שהיו מעורבים בניסוח החוק מעריכים שהודות לחוק ירד המחיר הקטלוגי של ספרים בעשרות אחוזים. בדרך זו כוח הקנייה ישוב לידי הצרכנים והם לא יהיו עוד שבויים בידי הרשתות.
- מתנגדי החוק מנסים להציג מצג שווא כאילו החוק פירושו ביטול מוחלט של מבצעי ההנחות של ארבעה ספרים במאה. האמת היא שאין כל מניעה מהרשתות להמשיך להציע את המבצעים הללו לצרכנים ואפילו להרחיבן על ספרים שאינם נכללים בתקופת ההגנה בת שנה וחצי.
- גם הטענה שהחוק יפגע בתנאי השוק החופשי, אינה מדויקת בלשון המעטה, שכן בפועל “שוק” הספרים היום רחוק מלהיות חופשי כששתי רשתות הן שקובעות את התנאים- אילו ספרים וסופרים לקדם, כמה ספרים נקנה ובאיזה מחיר. החוק, מהבחינה הזו יגביר את התחרות הודות לחיזוקם של עשרת מו”לים וחנויות הספרים הקטנות. את הרווח מהתחרות הזאת, כך אני מאמינה, יגזור גם הצרכן.
- בדיון בוועדת השרים לחקיקה הציג שר התמ”ת שלום שמחון חוות דעת שהכין מינהל מחקר וכלכלה במשרדו. בניגוד למה שמקובל לחשוב הנתונים שהציג מלמדים כי בשנים האחרונות לא חל גידול במספר הכותרים שיצאו לאור בישראל בהוצאות מסחריות. עוד עולה כי הנתח של הרשתות הקמעוניות גדל כל חשבונן של החנויות הפרטיות והקטנות יותר, עד שכמה מהן נעלמות כמעט כליל. תתפלאו, אבל על פי הניתוח של אנשי משרד התמ”ת- על אף מבצעי ההנחות האגרסיביים דווקא האוכלוסיות המבוססות יותר הן שקנו וקראו יותר ספרים בשנים האחרונות, ואילו האוכלוסיות החלשות קנו פחות וככל הנראה גם קראו פחות ספרים מבעבר.
- התחרות בין הרשתות מתנהלת בין השאר על גבן של ההוצאות לאור שנאלצות לקצץ באנשי מקצוע כגון: עורכים, מגיהים, מאיירים, מעצבים, דפסים וכו’. התוצאה: איכות הספרים שמוצעים לצרכן נפגעת אנושות. אבל לא רק האיכות נפגעת אלא גם המגוון הספרותי שעומד לרשות הצרכן. שכן, במצב הקיים היום אין כדאיות כלכלית להוצאה לאור של ספרים שאינם מותאמים לטעמו ולרצונותיו של המכנה המשותף הרחב ביותר.
- העובדה שסופרים מקבלים 80 אגורות עד 2 שקלים לעותק של ספר עליו עבדו לעיתים 3-4 שנים, מהווה איום ממשי על המשך הצמחתם של ענקי ספרות ומעמידה בסכנה מוחשית את עתיד הספרות העברית הלא היא מנכסי צאן הברזל של תרבותנו ומורשתנו, שהן חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי שלנו. לאורך שנות ההיסטוריה של העם היהודי, הספר תמיד היה אחד מסימני ההיכר שלו ומקור לגאוותו. לא לשווא אנו קרויים “עם הספר”. זה קרה הרבה לפני שרשתות הספרים החלו במבצעי הארבעה במאה שהותירו את מרבית הסופרים והמשוררים שלנו ללא יכולת להתקיים בכבוד. ללא התערבות ותיקון בכשלי השוק, אנו עשויים להיות עדים בתוך שנים לא רבות להידלדלות הרוח, לירידה משמעותית באיכות הספרים והיצירה. הנפגעים העיקריים מכך יהיו הדורות הבאים.
חשוב לעשות את ההבחנה בין היוצרים בשפה העברית שקהל היעד שהם מראש פונים אליו הוא מצומצם באופן משמעותי מיוצרים בשפה האנגלית או הספרדית. זה לא מקרי שכמעט בכל מדינות העולם המערבי שמבקשות לשמר את שפתן הייחודית חוקק חוק דומה המסדיר את מעמדם של הספרים והספורים. בין המדינות שבהן חוקקו הממשלות חוקים להסדרת שוק הספרים ניתן למצוא את צרפת, איטליה, גרמניה, נורבגיה, אוסטריה, דנמרק, הולנד, ספרד, פורטוגל, יוון, הונגריה ועוד.
בכל מקרה חשוב לדעת שהחוק יחוקק כהוראת שעה לתקופה של 3 שנים, שבמהלכן תיבחן יעילותו בהתבסס על נתונים שייאספו בפרק הזמן הזה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
