26.6 C
תל אביב
28 באוקטובר 2020
ליכודניק
דעות

יום שישי השחור לישראל

שתי סיבות ליום שישי שחור לעם ישראל, י"א ניסן תש"ע, 26 במרץ 2010 : האחת – רס"ן אלירז פרץ ז"ל, סמג"ד גולני מעֶלי שבשומרון, נהרג על גדרות עזה. השנייה – תלמידי תיכון בת"א מסרבים לשיר את: "אין לי ארץ אחרת". כנראה להם יש!

פשר האהבה הזו, לא מובן לי
בימי הקנאה-שנאה הללו הלוהטים מת"א
וכּוֹוִים לבבות סביבי.
פשר האהבה הזו של המתנחלים חובשי הכיפות הסרוגות
לאָרֶץ, למולדת, לעמךָ הטוב המבולבל בין
כן ולא ואולי
מאיין באתי ולאן אלך
מה בין אמת ושקר ?!
מה פשר האהבה וההקרבה הזו
הצומחים בלבבות האנשים הנפלאים הללו בהרי יהודה ושומרון
הצופים על ת"א תחתם
בעת שהיא מטפחת ביהירות נפוחה
שנאה להרי התנ"ך
שנאה, כדת מקודשת, דת חלולה-חילונית.
כן,
מה פשר ת"א זו, המתרחקת מכל עָם ישראל אל עצמה
נרקיסיסטית מתמיד
מסיתה ושונאת לארץ ישראל.
פשר האהבה הזו לא מובן
בימים קשים שכאלה,
מתנחלים אוהבים בראש חץ ציוני שנורה מזמן, מחופי גלות רחוקים
אל ארץ-ישראל
וכמו רק הראש נותר ממוקָד ציוּן וציוֹן
והחץ כבר נשָר בדרך.
מתנחלים בראש, נלהבים לתומם
ובגבם מזימה חילונית נרקמת
לרָסן, להָסוֹת, להנמיך, לעצור, להחריב
ראש וניצוץ ציוני
המאיר שלא ברצונו מראש הר
על שפלה ושיפלות ת"א מנהיגת שמאל תחתיות,
על אובדן ותשישות
שנותרו מאחור לשבּוֹת ולָשֶבֶת.
ובין אהבת המתנחלים לעם ולארץ
ובין אהבת ת"א לעצמה בלבד
מתנדנד עם שלם בין פסגות ותהומות היותו כאן,
בין השֶבֶט, ממנה מתְּבָּדֶלֶת,
ומהם המחבקים, החֶסֶד.
___________________________________________
מחשבות אהבה, כבוד ויִיקר לרס"ן רועי קליין ז"ל ורס"ן אלירז פרץ ז"ל, שנפלו על הגנת הארץ,  שניהם תושבי עֵלי.
כותב השיר הוא בועז דרומי, מושב אלוני-אבא, עמק יזרעאל.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

גאווה ישראלית : ביקורת הספרים של מרטין אינדיק על "בגין" של אבי שילון

אלי חזן

ניצחון אובמה בבחירות – על המשמעויות עבור ארה"ב וישראל

אלי חזן

יום השואה והגבורה : אלה מעוז על משמעותה של הגבורה

אלי חזן

עצותיו של קמלמכר

גיא קמלמכר

בין אקדמיה לתעשייה: דרוש איזון

אלי חזן

אונסקו, איראן, הנאציזם הישן וזה החדש

עינר אביב
דילוג לתוכן