גבורתם של תושבי הדרום

כבר שנים אנחנו שומעים תחזיות, ולפיהן “המלחמה הבאה שישראל תצטרך להתמודד עימה תהיה מלחמה שבה העורף יהיה לחזית”. אנחנו עדיין לא במצב של מלחמה, אבל התחזיות האלה, אשר ניתנו בעיקר בהקשר של מלחמה מול סוריה, איראן או חיזבאללה, חלות גם במקרה הנוכחי. ואין פלא שהמאבק מול חמאס והארגונים האיסלאמיים הפך את הדרום כולו לחזית מלחמתית, שבה נאלצים תושביו להתמודד עם איום הטילים.

את העימות הנוכחי אפשר לבחון משלל היבטים, אולם הבשורה המשמעותית ביותר של העימות הזה טמונה בהתמודדותם האמיצה של תושבי הדרום עם איומי הטילים. נכון, החופש הגדול של ילדי הדרום והוריהם נהרס על ידי חמאס, אבל מרגש ומעודד לשים לב כיצד התושבים מפגינים התנהגות אחראית וראויה לציון.

* * *

על אף ירי הטילים המאסיבי לא נרשמה פאניקה, לא נרשמה נטישה המונית ואין אפילו רצון לנקמה. התנהגות שכזאת תורמת לא מעט לחוסן הלאומי של ישראל, והיא לא מקרית משום שזו היתה בדיוק התנהגותם של תושבי הדרום במהלך מבצע עופרת יצוקה.

יתרה מזו, במידה רבה התנהגות תושבי הדרום היא המשך להפגנת החוסן הלאומי של ישראל, בניגוד לתיאוריית “קורי העכביש” של נסראללה. לא, החברה הישראלית יודעת לחיות היטב, אבל גם יודעת להתמודד עם תנאי מחיה קשים. כך היה במהלך פיגועי הטרור בשנות האלפיים המוקדמות וכך היה כשנורו טילים במהלך מלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.

החברה הישראלית היא כעוף החול, מפני שהיא ממציאה את עצמה בכל פעם מחדש ומראה כי יש באפשרותה להשתקם בצורה הטובה ביותר לאחר משברים עמוקים. צריך לזכור כי בדרך כלל במקומות שבהם מתקיימת מלחמה או מתרחשות מתקפות טרור, יש נטייה לאנשים לברוח לכל עבר, אבל דומה כי בישראל מתפתחת אולי מגמה הפוכה. קשה לשכוח כיצד בימים שבהם נורו יריות עזות על שכונת גילה בירושלים – רק קילומטר וחצי משם בקו אווירי התמלא מועדון האומן במאות חוגגים.

* * *

וזה ממש המצב בימים אלו באילת. עד עתה לא נרשמו ביטולים משמעותיים בהזמנות לנופש. באשדוד, באשקלון, בבאר שבע, באופקים וביישובים אחרים בדרום מנסים התושבים להמשיך את חיי השגרה. התנהגותם היא מקור לגאווה ולחיקוי עבור כולנו.

פורסם לראשונה בישראל היום