30.2 C
תל אביב
20 ביוני 2024
ליכודניק
ד"ר דוד שוורץ

אתיקה, פופוליזם ומה שביניהם

בפרשת הפרקליט קורב וטענותיו כלפי השופטים.

מידי פעם עולות וצצות במדינתנו פרשות שבגינן מפלס החרפות והחרמות גדל, כמו למשל

בפרשה האחרונה בה האשים פרקליט בכיר את מערכת המשפט,המקום בו הוא מועסק ומייצג

בדברים ובתופעות אשר אפילו עצם העלתם על הכתב ייחשבו לחרפה,על אחת כמה וכמה כאשר

הם נאמרים בפרהסיה ובראש גלי,וכבר נשמעים בכל עבר,ב”מגדל השן” האקדמי ואצל האזרח

הסביר ברחובותיה של עיר.

ברם מוטב לו נעצור שנייה ונחזור אל ההגדרות הבסיסיות של מונחים שנשכחו מלבנו זה מכבר

אך היכולים לשמש אותנו לצורך הדיון וההבנה, כדי שניתן יהיה להקיש ולהתקושש בסוגיות

מהותיות ולא לקבל רק את הפשט והטקסטורה,הצורה.

אתיקה-הנה תורת המוסר,ענף בפילוסופיה החוקר המוסר ובמיוחד את סוגי החשיבה השונים

המדריכים התנהגות אנושית אשר לאורם ניתן להעריכה.

העניין המרכזי באתיקה הינו במשמעות ובצידוק של היגדים על אודות צדקתן או אי צדקתן של פעולות

המעלה או העוולה שבמניעיהן.מידת השבח או מידת הגנאי שלהם ראוי מבצע הפעולות,הטוב

והרוע של התוצאות שהסבו הפעולות.בעיית ייסוד האם משפטי עובדה הם אמיתיים או

שקריים,כפי שהם נדמים דקדוקית.אם אינם משפטי עובדה כפי שמאמינים הדוגלים בתורת הכשל

הטבעי.איך יש לפרש היגדים מוסריים.כהבעות רגש או כציוויים?אם הינם משפטי עובדה האם הם

משפטים אמפיריים על אודות מאפיינים בני תצפית התורמים לאושר הכללי,או שמא הינם

אפריוריים,כעמדת הרציונליסטים האתיים(אנשי המוסר התבוני).

קיימת בעיית התנאים שבהתאם להם ניתן להחיל נכונה שיפוטים מוסריים על התנהגות,האם כדי

להיות אחראי מבחינה מוסרית,כדי להיות צפוי לעיצומים של עונש ואשמה חייב מבצע הפעולות

להיות חופשי,במובן שפעולותיו אינן נגרמות באופן סיבתי או שדי בכך שמה שעשה לא נגרם רק

בעטיין של גורמים שהעיצומים אינם יכולים להשפיע עליהם.[1]

אתיקה חברתית-להבדיל מהמונח הראשון הנה “מערכות ההגות בת ימינו המעניקה לגיטימיות

 מוסרית ללחץ שמפעילה החברה על היחיד.במערכת זו שלושה עקרונות עיקריים:אמונה בקבוצה

 כמקור היצירתיות,אמונה בצורך להשתייך” כצורך העליון של כל פרט על מנת להשיג השתייכות זו”.[2]

פופוליזם-בדרך כלל נעשה במושג פופוליזם שימוש ככינוי גנאי אותו מטיחים פוליטיקאים מימין

 ומשמאל זה בזה,כאשר הם מבקשים להאשים את יריביהם בניהול מדיניות ששיקולים של

פופולאריות לטובת טווח קצר הם המניעים אותם ולא שיקולים בדבר “טובת האומה”,או “טובת

 המדינה”.שורשי הפופוליזם באמריקה הלטינית,למשל,”נעוצים באותה תופעה פוליטית חברתית

 ותרבותית המוכרת במונחים של כניסת ההמון לפוליטיקה”.[3]

במצב הנתון של החברה בישראל מתאימה יותר ההגדרה , הבאה של פופוליזם.

פופוליזם כמכשיר ל”קידומן של מטרות פוליטיות בלא תלות במפלגות פוליטיות או מוסדות קיימים

 אלא ע”י פנייה לציבור להפעיל לחץ ישר על הממשלות.”

למעשה הפופוליזם “מזוהה את רצון העם עם המוסר והצדק.מעמיד רצון זה מעל לכל אמות מידה

  חברתיות ומנגנוני פעולה פוליטיים ועומד על הצורך לקיים יחסים בלתי אמצעיים בין העם

לממשלה.בד”כ מתלווה אליו האמונה הפשטנית בסגולותיו של העם העומדות בניגוד מוחלט

לאופיו המושחת של המעמד השליט או כל קבוצה אחרת בה נלחמים בשל מעמדה הפוליטי,או

הכלכלי ובשל הסטטוס החברתי שלה.[4]

במצב דברים זה יחליט הקורא האם העלאת הסוגיה של התנהגות השופטים וכישוריהם הינה

אתית או שמא פופוליסטית,האם הפרקליט הנכבד,אשר הגיע לרמה כה בכירה של עמדה שיפוטית

 ביורוקראטית שונה מכל אזרח או מכל עובר אורח המשמיע דעותיו,כמו אותם יושבי קרנות?

האם המערכת איננה מנחה את הפרקליטים ודומיהם לשמור על אתיקה התנהגותית?

איננו מבקשים שאלו יתנהגו בהתאם לכללים של אבירים,במסדרי אבירים דיסקרטיים,

ברם האם לא למדו לשים מחסום לפיהם ולא להגיב לכל דבר העולה בתקשורת?

אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו  אזובי הקיר,הבאים להתדיין בבתי המשפט,ותיקיהם נסחבים

שנים על גבי שנים,והם אינם יודעים מזור,ותלויים בפקידי שלטון,אשר לפחות חלקם לא מבין

ההבדל בין המשמעות של אתיקה וכיבוד מקום עבודתו כל הכללים הפורמאליים בו,לבין פופוליזם

משתלח אשר קו ישר עובר בינו לבין תוכניות הטלביזיה הפופולאריות,שעניינן השגת רייטינג גבוה

בכל מחיר גם תוך וויתור על דברים פעוטים כמו בחינת עובדות,בדיקה אמפירית של דברים,מתוך

רצון לקלוע לטעם הכללי של הציבור.

הפער הקטן בין האתיקה לפופוליזם הוא משמעותי ואנו מצפים מבכירים במערכות השלטוניות כי

יבינו את ההפרש הזעיר הזה,שכן לעיתים סדק קטן בחומת האמון בשלטון,עלול להוביל לקריסת הסכר ומי הפופוליזם עלולים לסחוף את כל המערכת אל התהומות והמצולות.

 

 


[1] שאלתיאל א.,(1988),(עורך)מילון פונטנה למחשבה מדינית.ת”א:עם עובד.ע’67

[2] שם

[3] ריין ר.,(1998)פופוליזם וכריזמה.ת”א: מודן. ע’100.

[4] שם,ע’ 346.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

תאגידי המים בין תיאגוד להפרטה

כיצד אוכפים עבודה נוספת של השופטים בהרצאות

אריק זיו ויזר

אגרות חוב מוניציפאליות בישראל ארגון מחדש של ניהול מקומי

דילוג לתוכן