ארתור ג’ פינקלשטיין היה יועץ בחירות אמריקאי, שנודע בזכות מסעות תעמולה תקיפים שניהל לטובת מועמדים מהמפלגה הרפובליקנית במרוצם לסנאט ארצות הברית. בישראל יעץ לבנימין נתניהו ולאביגדור ליברמן.
בארצות הברית פינקלשטיין סייע למועמדים רפובליקניים כמו ג’ורג’ פטאקי וג’סי הלמס להיבחר ואף הייתה לו מעורבות בהרצת מועמדים לנשיאות. נקט באסטרטגיה של הכתמת מועמדים מתחרים כ”ליברלים קיצוניים”. בשנים האחרונות ירדה[דרוש מקור] קרנו בעקבות כמה וכמה כשלונות.
חלק מהמתמודדים השמרנים שלהם פינקלשטיין סייע, מתנגדים נחרצות לזכויות הומואים נתון שעודד מגזינים ליברליים לפרסם בפומבי כי פינקלשטיין עצמו חולק את חייו עם בן זוג ולהם ילדים מאומצים.
ארתור פינקלשטיין נפטר מסרטן הריאות בביתו שבאיפסוויץ’, מסצ’וסטס.
פעילותו בישראל
בשנת 1996 יעץ פינקלשטיין לבנימין נתניהו במערכת הבחירות לראשות הממשלה, שבה התמודד מול שמעון פרס, וחלק גדול מניצחונו של נתניהו יוחס לו. פינקלשטיין חולל מהפכה בצורה שבה הוגשו תשדירי הבחירות בישראל – במקום תשדירים ארוכים ושונים זה מזה, הוא השתמש ברצף של סרטונים קצרים וממוקדים שחזרו שוב ושוב. הוא הציג את שמעון פרס מובל ביד על ידי יאסר ערפאת על רקע זגוגיות נשברות, חזר שוב ושוב על תמונות של נפילות קטיושות מלוות בסיסמה “אין שלום, אין ביטחון – אין סיבה להצביע פרס”, וכן טבע את הסיסמה “פרס יחלק את ירושלים”. סיסמה זו עוררה תרעומת רבה מצד מחנה השמאל, שטען[דרוש מקור] כי פינקלשטיין חוזר על טענות שקריות פעמים רבות (“אד נאוסאם”) כדי שייתפסו כעובדות אמיתיות אצל ציבור הבוחרים, וכי התעמולה שלו התמקדה בהצגת דימויים על חשבון דיון ענייני בנושאים הרי גורל לעתיד המדינה.
במערכת הבחירות של שנת 2006 שימש פינקלשטיין כיועצם של אביגדור ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו. במערכת בחירות זו התחזקה המפלגה והפכה למפלגה הרביעית בגודלה בכנסת ה-17 עם 11 מנדטים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
