שר החוץ ישראל כ”ץ היה מבין הראשונים שקראו לטפל באונר”א, אחרי העדויות של השתתפות עובדי אונר”א בטבח וחטיפות בשביעי לאוקטובר, אסור להיכנע לתכתיבים מאירופה וארה”ב לגבי חוק אונר”א.
זכותה של ישראל לריבונות: הטיעון להתנתקות מאונר”א
הצעת החוק שישראל תנתק את קשריה עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם (אונר”א) עוררה דיון משמעותי. בבסיסו, חוק זה נועד להשיב לישראל את ריבונותה ואת האוטונומיה שלה על מדיניות הפליטים שלה. המבקרים טוענים כי אונר”א אינה יעילה מזה זמן רב, ואף מנציחה את משבר הפליטים בקרב הפלסטינים. זה הוביל לסכסוך מתמשך במקום להתקדם לקראת פתרון. דחיפותה של חקיקה זו מודגשת עוד יותר על ידי החלטתו האחרונה של הקונגרס האמריקאי להקפיא את המימון לאונר”א לפחות עד מארס 2025. עם זאת, למרות פעולות אלה, ארצות הברית ממשיכה להפעיל לחץ על ישראל לשמור על יחסיה עם הארגון. דינמיקה זו מדגישה פגיעה מטרידה בזכותה של ישראל להגדרה עצמית וביכולתה לנהל אינטרסים לאומיים באופן עצמאי. עם תמיכה ציבורית משמעותית, הדחיפה להתנתקות מאונר”א משקפת תחושה רחבה יותר שמבני הסיוע הקיימים זקוקים לרפורמה רדיקלית.
רקע על אונר”א ותפקידה
סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר”א) הוקמה בשנת 1949 כדי לספק סיוע והגנה לפליטים פלסטינים. במשך עשרות שנים הוא התפתח לארגון המציע חינוך, שירותי בריאות ושירותים חברתיים למיליוני פליטים פלסטינים ברחבי ירדן, לבנון, סוריה, הגדה המערבית ועזה. בעוד שהמנדט שלה הוא לסייע לאוכלוסיות אלה, המבקרים טוענים כי פעולותיה של אונר”א הפכו לבלתי מועילות, והנציחו את מעמד הפליט במקום לפתור אותו.
אונר”א, שנוצרה בתחילה כפתרון זמני, ביססה את עצמה במקום זאת כגורם קבוע בסכסוך במזרח התיכון. בתי הספר, המרפאות ותוכניות הסיוע במזון של הארגון נועדו לספק הקלה, אך הם הואשמו גם בטיפוח תלות וקיפאון. במקום להקל על יישובם מחדש או שילובם של פליטים, מדיניות אונר”א שימרה ואף הרחיבה את אוכלוסיית הפליטים לאורך השנים. התרחבות זו נתפסת בעיני רבים ככישלון לטפל בשורשי משבר הפליטים, ובכך להאריך את הסכסוך.
יתר על כן, פעולותיה של אונר”א הוכתמו על ידי האשמות בדבר חוסר יעילות וניהול כושל. דיווחים על שחיתות, חומרים חינוכיים מוטים ושימוש לרעה בכספים הטרידו את הארגון, והטילו ספק ביכולתו לנהל סיוע ביעילות. המבקרים טוענים כי המבנה הביורוקרטי של אונר״א והיעדר מתן דין וחשבון גרמו לבזבוז משמעותי, והפנו משאבים ממאמצים הומניטריים יעילים יותר.
בהקשר הישראלי, קיומה של אונר”א שנוי במחלוקת במיוחד. ישראלים רבים רואים בארגון מכשול לשלום, וטוענים כי הוא מקיים נרטיב של קורבנות והתנגדות פלסטינית במקום לקדם פיוס ודו-קיום. התמיכה המתמשכת באונר”א מצד גורמים בינלאומיים, כולל ארצות הברית, נתפסת כהתערבות חיצונית בענייניה הפנימיים והביטחוניים של ישראל.
רקע זה מכשיר את הקרקע לקריאות הגוברות בתוך ישראל להתנתק מאונר”א ולהשתלט על מדיניותה ההומניטרית. בכך, התומכים מאמינים שישראל יכולה לטפל טוב יותר בצורכי הפליטים באופן העולה בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים שלה ודאגותיה הביטחוניות.
ביקורת על אונר”א
אונר”א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם לפליטים פלסטינים, שנויה במחלוקת מזה זמן רב. המבקרים טוענים כי הארגון לא רק שאינו מצליח לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים, אלא אף מנציח אותה באופן פעיל. הנצחה זו נתפסת כגורם מרכזי בסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים.
הנצחת מעמד פליט
אחת הביקורות המשמעותיות ביותר נגד אונר”א היא תפקידה בשמירה על מעמד הפליטות של הפלסטינים לאורך הדורות. בניגוד לנציבות האו”ם לפליטים, המבקשת ליישב מחדש פליטים ולשלבם במדינות המארחות, המנדט של אונר”א הותיר מיליוני פלסטינים במצב של לימבו. גישה זו הביאה למספר גדל והולך של פליטים, המוערך כיום ביותר מ-5 מיליון, שנותרו חסרי אזרחות ותלויים בסיוע בינלאומי. מדיניות זו לא רק מכבידה על ישראל, אלא גם מעכבת כל התקדמות משמעותית לקראת שלום בר-קיימא באזור.
חוסר יעילות וניהול כושל
אונר״א התמודדה גם עם האשמות בדבר חוסר יעילות וניהול כושל. ישנם דיווחים רבים על שחיתות בתוך הארגון, כאשר כספים שיועדו לסיוע הומניטרי עוקלו לרעה. ניהול כושל זה הוביל לחוסר אמון ביכולתה של הסוכנות לנצל משאבים ביעילות. זאת ועוד, התוכניות החינוכיות המופעלות על ידי אונר”א ספגו ביקורת על הפצת תעמולה אנטי-ישראלית המטפחת תרבות של עוינות במקום שלום ופיוס. אינדוקטרינציה זו פוגעת במאמצים לבנות עתיד שבו ישראלים ופלסטינים יוכלו לחיות בדו-קיום בשלום.
השתתפות באלימות
אירוע מדאיג במיוחד התרחש ב-7 באוקטובר, כאשר דווח כי אנשי אונר”א השתתפו בטבח ובחטיפה של אזרחים וגופות. מעורבות זו במעשי אלימות לא רק מפרה את המנדט ההומניטרי של הארגון, אלא גם שוחקת עוד יותר את האמון בפעילותו. פעולות אלה מדגישות את הצורך הדחוף של ישראל להעריך מחדש את יחסיה עם אונר”א ולהגן על אזרחיה מפני ישויות המערערות את השלום והביטחון.
ביקורות אלה מדגישות את הצורך הדחוף בבחינה מחודשת של תפקידה ויעילותה של אונר”א. עבור ישראל, ההתנתקות מאונר”א מהווה צעד לקראת החזרת השליטה על מדיניותה ההומניטרית והבטחת הכוונת הסיוע בדרכים התורמות באמת לשלום וליציבות. היחסים הנוכחיים עם אונר״א נתפסים כבלתי מועילים, ומנציחים מעגל של תלות וסכסוך במקום לטפח פתרון ועצמאות.
ריבונות ישראל והאינטרסים הלאומיים שלה
הוויכוח על יחסי ישראל עם אונר”א נוגע בסוגיות יסוד של ריבונות ואינטרסים לאומיים. הצעת החוק להתנתקות מאונר”א אינה רק התאמה בירוקרטית; זוהי עמידה נועזת על זכותה של ישראל לממשל עצמי ולאוטונומיה בניהול ענייניה הפנימיים, במיוחד אלה הנוגעים למדיניות הומניטרית ולביטחון.
אוטונומיה במדיניות הומניטרית
התנתקותה של ישראל מאונר”א תעניק לה את החופש ליישם יוזמות הומניטריות משלה ללא התערבות חיצונית. במשך זמן רב מדי פעלה אונר”א בתוך שטחי ישראל, לעתים קרובות ללא פיקוח מצד ממשלת ישראל. הדבר הוביל לתוכניות ולמדיניות שאינן עולות בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים של ישראל או עם צרכי הביטחון שלה. באמצעות השתלטות על יוזמות אלה, ישראל יכולה להבטיח שהסיוע יחולק בצורה יעילה ואפקטיבית יותר, תוך התמקדות בצרכים האמיתיים של אוכלוסייתה וצמצום הפוטנציאל לשימוש לרעה וניהול כושל.
ניתוב מחדש של משאבים
היבט קריטי נוסף של החזרת הריבונות הוא היכולת להקצות משאבים באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של המדינה. פעולותיה של אונר”א ספגו לא פעם ביקורת על חוסר יעילותן והנצחת מעמד הפליטות הפלסטיני, שלטענת רבים מחריף את המתחים האזוריים במקום להקל עליהם. על ידי הפניית כספים שהיו אמורים להגיע לאונר”א, ישראל יכולה להשקיע במאמצים הומניטריים בעלי השפעה רבה יותר התומכים ביציבות ובשלום ארוכי טווח. זה כולל פיתוח תשתיות, שיפור השירותים החברתיים ומתן תמיכה ישירה לקהילות נזקקות, הכל בחסות ממשלת ישראל.
ההתנתקות מאונר”א גם שולחת מסר חזק לקהילה הבינלאומית על מחויבותה של ישראל להגדרה עצמית. היא מדגישה את נחישותה של האומה להשתלט על גורלה, כשהיא משוחררת מאילוצים המוטלים על ידי גורמים חיצוניים שאולי טובתה אינה עומדת לנגד עיניהם. באזור רווי מורכבויות פוליטיות ואתגרים ביטחוניים, היכולת לנהל באופן עצמאי מדיניות הומניטרית אינה רק עניין של יעילות; היא אבן יסוד בריבונות ובביטחון הלאומי.
לחץ ארה”ב והשלכותיו
התעקשותה של ארה”ב לקיים קשרים עם אונר”א היא פגיעה ישירה בריבונותה של ישראל. לחץ זה מצד וושינגטון פוגע בזכותה של ישראל להגדרה עצמית וביכולתה ליישם מדיניות המשרתת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים הלאומיים שלה. בניסיונה לכפות על ישראל להמשיך לשתף פעולה עם ארגון שספג ביקורת רבה על חוסר יעילותו וניהולו הכושל, ארה”ב חורגת מגבולותיה ופוגעת באוטונומיה שלה.
מחוקקים אמריקאים, שהושפעו מקבוצות תמיכה פרו-פלסטיניות, איימו שוב ושוב למנוע סיוע כספי וצבאי אם ישראל לא תיענה לדרישותיהם. טקטיקה זו לא רק מזלזלת בתהליכים הדמוקרטיים של ישראל, אלא גם פוגעת ביכולתה לפעול באופן עצמאי בנושאי ביטחון לאומי ומדיניות הומניטרית.
ההשלכות של הלחץ הזה הן מרחיקות לכת. היא מעבירה מסר כי החלטותיה של ישראל כפופות לאישור חיצוני ובכך מחלישה את מעמדה בזירה הבינלאומית. יתר על כן, היא מעודדת את אונר”א וארגונים דומים אחרים להמשיך בפעילותם הבעייתית ללא דין וחשבון, בידיעה שיש להם גיבוי של מעצמה עולמית גדולה.
יתר על כן, התערבות זו משבשת את מאמציה של ישראל לפתח וליישם יוזמות הומניטריות יעילות יותר, התואמות את ערכיה ואת צרכי הביטחון שלה. הציבור הישראלי, שחלק ניכר ממנו תומך בהצעת החוק להתנתקות מאונר”א, רואה בלחץ זה קריאת תיגר ישירה על עצמאותה של מדינתו ועל זכותה למשול בעצמה.
לסיכום, הלחץ האמריקאי למנוע מישראל לנתק את קשריה עם אונר”א אינו רק עניין דיפלומטי; זהו אתגר מהותי לריבונותה של ישראל וליכולתה להתוות את דרכה בהתמודדות עם סוגיות הומניטריות וביטחוניות מורכבות.
תמיכה ציבורית בחוק
הצעת החוק לנתק את ישראל מאונר”א זכתה לתמיכה משמעותית בציבור הישראלי. תמיכה זו נובעת מתסכול עמוק מחוסר היעילות ארוך השנים של הארגון ומתפקידו הנתפס בהנצחת משבר הפליטים הפלסטינים. ישראלים רבים רואים באונר”א ישות שלא רק שאינה מטפלת בשורשי הסכסוך, אלא גם מחריפה אותו בכך שהיא שומרת על מעמד הפליטות של הפלסטינים לאורך הדורות.
אזרחים טוענים כי פעולותיה של אונר”א אינן מועילות מזה זמן רב, ומטפחות תלות החונקת כל התקדמות אמיתית לקראת שלום ויציבות. ההערכה היא כי התנתקות מאונר”א תאפשר לישראל להשתלט על מאמציה ההומניטריים, ותבטיח כי הסיוע ינוהל ביעילות ובהתאם לאינטרסים הלאומיים. תחושה זו מהדהדת במיוחד בקרב אלה הרואים במערכת הנוכחית ניצול לרעה של משאבים שניתן לכוונם טוב יותר ליוזמות התומכות בביטחונה ובפיתוחה של ישראל.
תמיכת הציבור בחוק משקפת גם רצון רחב יותר שישראל תעמוד על ריבונותה ועצמאותה מהשפעות חיצוניות. הלחץ מצד ארה”ב לשמר את הקשרים עם אונר”א נתפס כפגיעה בזכות ההגדרה העצמית של ישראל. ישראלים רבים חשים כי התערבות זרה כזו פוגעת ביכולתה של מדינתם לקבל החלטות אוטונומיות המשרתות את אזרחיה בצורה הטובה ביותר.
יתר על כן, תומכי החקיקה קולניים על הצורך בשינוי פרדיגמה באופן שבו סיוע הומניטרי בנוי ומועבר. לטענתם, ניתוקה של ישראל מאונר”א עשוי להוות תקדים לרפורמה במנגנוני הסיוע הבינלאומיים, ולקדם פתרונות ברי קיימא ויעילים יותר לסכסוכים ארוכי שנים.
לסיכום, התמיכה הציבורית הנרחבת בחוק מדגישה דרישה קולקטיבית לשינוי – צעד לקראת אוטונומיה, יעילות וביטחון גדולים יותר בניהול המדיניות ההומניטרית של ישראל. גיבוי זה הוא כוח רב עוצמה המניע את הדחיפה לפעולה חקיקתית, המסמן דחייה ברורה של הסטטוס קוו וקריאה דחופה לריבונות ולהסתמכות עצמית.
הצעת החוק להתנתקות מאונר”א מהווה צעד קריטי עבור ישראל להשיב לעצמה את ריבונותה ולהבטיח עדיפות לאינטרסים הלאומיים שלה. הלחץ האמריקאי המתמשך לקיים קשרים עם ארגון הנתפס כבלתי יעיל ובלתי מועיל רק חותר תחת זכותה של ישראל להגדרה עצמית. חיוני שישראל תשתחרר מאילוצים חיצוניים אלה ותיישם מדיניות הומניטרית שתועיל באמת לביטחונה ולרווחתה. התמיכה הציבורית המשמעותית בחוק זה מדגישה את דחיפותו ונחיצות המהלך. על ישראל להצהיר על עצמאותה ולהתוות את דרכה לעבר שלום ויציבות בני קיימא
.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
