מגילת רות , אותה אנו קוראים בחג השבועות, מתחילה בסיפור של מצוקה קיומית לזוג העברי
אלימלך ונעמי,
משבט יהודה , תושבי העיר -בית לחם, שנקלעים למשבר
קיומי, עקב שפל כלכלי גדול בארץ, ומחליטים להגר לארץ
מואב ,לעשות –relocation ולשבור בה שבר.
בארץ מואב , שם הם משגשים מבחינה כלכלית, הם
מתגוררים כעשר שנים, נולדים להם שני בנים : מחלון
וכיליון (שמות מוזרים , הייתי אומרת, אשר מרמזים על עתידם
המר – “מחלון” – מלשון מחלה, ו”כיליון” מלשון – כלייה ) אשר בהגיע
זמנם, נושאים להם שתי נשים מואביות : רות וערפה.
כל האושר והשפע הזה , נקטעים באחת , כאשר מתרגש אסון
על בית נעמי ואלימלך – גם אלימלך וגם שני בניו מתים לפתע,
ומותירים את נעמי – אלמנה חסרת כל , יחד עם שתי כלותיה
המואביות : עורפה ורות.
נעמי האלמנה הכואבת והענייה, מחליטה לשוב לעמה ולביתה בבית לחם.
היא מציעה לשתי כלותיה : ערפה ורות, לשוב לעמן שלהן.
ערפה מסכימה מייד, ואילו רות ממאנת להיפרד מנעמי ואומרת את
המשפט הידוע :”עמך – עמי ואלוהייך – אלוהיי. ובאשר תלכי – אלך גם אני”.
וכך שבות האלמנה הענייה – נעמי, וכלתה המואבייה- רות לבית לחם,
ולעמה של נעמי – העם העברי.
נעמי מציעה לכלתה , ללכת ולבקש סיוע מקרוב משפחתה – בועז.
רות נענית לבקשה , ויוצאת לקושש שעורים בשדהו של בועז. בועז
שמתגלה כאביר וכג‘נטלמן אמיתי, מקבל את רות בסבר פנים יפות,
חולק איתה את סעודתו ומורה לעובדים שלו לבל יפגעו בה לרעה.
בהמשך הסיפור, המקרא מתאר בפנינו את התהדקות הקשרים שבין
בועז לרות , שבשיאם -הם נישאים, ובועז אף קונה את חלקת האדמה
של נעמי האלמנה , ובכך – גם דואג למצבה הכלכלי.
המקרא מוסיף ומספר כי – נולד בן לזוג : בועז ורות, ושמו – עובד, לעובד
נולד בן ושמו – ישי ולישי נולד בן ושמו – דוד, הוא הוא – דוד המלך עליו השלום.
המגילה מלמדת אותנו מספר כללים חשובים ביהדות :
הראשון – הערבות ההדדית, או בלשון המקרא –
“כאשר ימוך אחיך עימך – עזוב תעזוב עמו” כלומר -כאשר אתה רואה את
אחיך (חברך, שכנך) במצוקה כלכלית , שומה עליך לסייע בידו , עד אשר
יעמוד שוב על רגליו, וייצא מהמשבר בו הוא נתון. במגילה אנו רואים כיצד
בועז נחלץ לעזרתן של שתי הנשים רות ונעמי , ומאפשר להן לקושש
שיבולים בשדהו , חינם אין כסף, ולבסוף אף קונה את חלקת השדה של
נעמי שהוריש לה בעלה המנוח – אלימלך, ובכך -“מסדר” את מצבה הכלכלי.
השני – היחס המכבד של הגבר לאשה . במגילה אנו רואים שבועז, מנחה
את עובדיו לבל יפגעו לרעה ברות. הוא מארח אותה בכבוד וחולק איתה
את סעודתו, וכאשר לבסוף הוא מחליט לשאתה לאשה – הוא מזמן את כל
זקני העדה להיות לו לעדים , שאכן הוא מקדש אותה כדת וכדין.
השלישי – עד כה , נהגו זרמים מסויימים ביהדות , לציין בהדגשה רבה את
העובדה שרות, כלתה המואבייה של נעמי, סירבה להיפרד ממנה , באומרה-
“אלוהייך -אלוהיי, ועמך – עמי ובאשר תלכי – אלך גם אני”. כאשר הם מדלגים
לחלוטין על כלתה השניה של נעמי – ערפה המואבייה, שמסכימה מייד להצעתה
של נעמי כי תשוב לעמה ולמולדתה, ושבה לארץ מואב.
אשר על כן , אמנם , לכתה של רות אחרי נעמי לעמה העברי, הינו צעד מעניין, יפה
ומרגש, ואולם – אי אפשר לקפוץ מכאן למסקנות החותכות אליהן מגיעים אותם זרמים
ביהדות , המדגישים את העובדה שרות אהבה את נעמי והעדיפה את עמה על העם
המואבי, שכן – מנגד יש לנו את ערפה שקופצת על ההזדמנות ושבה מייד לעמה – מואב.
והרביעי – “היזהרו בבני עניים , כי – מהם תצא תורה”. המגילה מראה לנו כי נינה של רות
הענייה (אשר ילדה את עובד, ואשר הוא הוליד את ישי ואשר הוא הוליד את דוד המלך) עלה
לגדולה ונמשח למלוכה , הוא הוא -דוד המלך עליו השלום.
אמנם אין הכתוב מספר לנו מה היתה גדולתו של דוד המלך בתורה, אבל – מלוכה נחשבת
אף היא לעלייה לגדולה.
חג שבועות שמח !
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
