20 שנה למותו של מנחם בגין. אלי חזן מנסה להסביר מה היה בו שמקסים את כולנו.
לאחר נצחונו של מנחם בגין בבחירות שנערכו ב – 17 במאי 1977 אמרה גולדה מאיר שזו “תאונה”. המחנה הפוליטי אליו השתייכה חש שחרב עליו עולמו והזהיר כי בגין יוביל אותנו לאבדון. הגדיל לעשות מכולם יצחק בן אהרון – ממנהיגיה הדגולים של תנועת העבודה – שהצהיר ש”אם זו הכרעת העם, אז אינני מוכן לכבד אותה”. יריביו של בגין יצרו לו דה הומניזציה מתוך מטרה שזו תוביל לדה לגיטימציה של העם, בדיוק ברוח הדברים הללו.
ואולם, הלוויתו שנערכה בדיוק השבוע לפני 20 שנה הוכיחה שהניסיון כשל. בגין הלך לעולמו כאשר הוא משאיר אחריו מורשת עניפה שמבליטה את ההערכה חוצת המחנות לה זכה, הערכה המוכיחה כי הוא נערץ הרבה יותר מאותם מנהיגים אשר הוא היה לצנינים בעיניהם. הנה כי כן, ברטרוספקטיבה על מעשיו נשאלת השאלה : מה היה בו בבגין שאנו זוכרים אותו כל כך לטובה? מה ייחד אותו ממנהיגים אחרים ?
הוא נולד במזרח אירופה אבל רבים מאחיו היהודים חשבו שהוא בכלל נולד במרוקו. בבית הכלא הסובייטי בלוקישקי, על אף האיומים והסכנות, לא היסס להתווכח עם חוקרים קומוניסטיים איומים ולעמוד על אמונתו העמוקה בציונות – פרוטוקולים של חקירתו שנפתחו לאחר נפילת ברית המועצות הוכיחו זאת לחלוטין. אף על פי שכנראה מעולם לא החזיק נשק הוא היה אחד מהגורמים שהובילו לנסיגתה של האימפריה הבריטית מארץ ישראל. במשך שנים יצרו לו תדמית של מחרחר מלחמה אבל הוא זכה בפרס נובל לשלום. יריביו כינו אותו פשיסט אבל הפסד בשמונה מערכות בחירות והמתנה 29 שנים באופוזיציה עד למהפך הפוליטי הראשון הוכיחו ההיפך – שהוא אולטרא דמוקרט. הוא אמנם תואר כאנטי ערבי אבל הוא היה בין הלוחמים לסיומו של השלטון הצבאי על ערביי ישראל. האשימו אותו בפופוליזם אולם כראש ממשלה לפני בחירות מוכן היה לסכן את משרתו למען ביטחון ישראל. ישנם ראשי ממשלה שניצלו את משאבי המדינה לתועלתם האישית – בגין נפטר כמעט חסר כל. ושלא נשכח, הוא היה הראשון לשבור את תקרת הזכוכית של הכלכלה המונופוליסטית בארץ ובהתאם לאמונתו מקדמת דנא החזיר בחזרה את הדת היהודית לזרם המרכזי של התנועה הציונית.
נצחונו של בגין בבחירות 77′ היה ניצחונם של בני “ישראל השנייה” שהורכבו בעיקר מבני עדות המזרח ושנדחקו לצידי הדרך על ידי שלטון מפא”י לדורותיו. שכן, הוא החל בתהליך שילובם וקבלתם אל הזרם המרכזי בחברה הישראלית והוכיח כי יש מקום לכל עדה באשר היא, אך לא פחות מכך לכל אדם באשר הוא אדם. תוצאות מדיניותו זאת היא החברה הרב תרבותית בישראל כיום.
על אף שההתיישבות העובדת מנסה לנכס לעצמה באופן בלעדי את מפעל ההתיישבות בארץ ישראל, הרי שבגין כראש ממשלה הקים ובנה מאות ישובים ביהודה ושומרון בגליל ובנגב והיה ראש הממשלה הראשון שפעל באופן אמיתי על מנת לחבר את הפריפריה למרכז.
זאת ועוד, בהתאם לאידיאולוגיה הסוציאליסטית שבה האמינה, בנתה תנועת העבודה את המשק הכלכלי הישראלי כמשק מרוכז המבוסס על פרוטקציוניזם. ממשל בגין היה הראשון לשבור את השיטה והחל בשורת רפורמות כלכליות שהבולטת מהן היא “תוכנית הליברליזציה”. כך נתן את האות להפיכת המשק הישראלי למשק חופשי – דבר שכה נדרש כאשר ישראל היא חלק מהעולם הגלובאלי.
יחד עם זאת, על אף דרך השלום בה בחר לא היסס לשמור על ביטחון ישראל במחיר משברים דיפלומטיים. למרות התנגדות עזה של הקהילייה הבינלאומית לא חשש מתגובתה הקיצונית והורה על השמדת הכור הגרעיני העיראקי במה שנודע לימים כ”מבצע אופרה”, שלאחר מלחמת יום הכיפורים תרם רבות גם להחזרת ההרתעה הישראלית.
מכל מקום, אם להשתמש בטרמינולוגיה של מי שאחראית למחדל מלחמת יום הכיפורים הרי שבגין ומדיניותו הם “תאונה שהגשימה את התקווה” וזה בדיוק המטען הערכי שהוא משאיר אחריו והודות לו עולים אלפי אנשים לקברו בהר הזיתים בירושלים – לכבד אותו ואת מורשתו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
