לתשומת ליבו של השר סילבן שלום אשר מציע להאריך את סוף השבוע
השבוע שמעתי את השר סילבן שלום מסביר את הצעתו ליום שבתון נוסף ביום ראשון, בטענה שכך יתאפשר להורים לבלות זמן איכות רב יותר עם ילדיהם, ולזכות במנוחה אמיתית בין שבוע עבודה לבא אחריו. לדבריו של השר שלום, אין בישראל ” יום חופש אמיתי שבו ניתן לנהל חיים נורמליים”.
רציתי לנמק מדוע כהורה חילוני ירושלמי, שאוהב מאוד לבלות עם ילדיו, אני ממש לא מתלהב מהצעתו, ומקווה שהנימוקים ייקראו בעיון גם ע”י חברי הליכוד.
ראשית, למיטב הבנתי ההצעה של השר שלום אינה כוללת קיצור של מספר שעות העבודה בשבוע, ובכך היא שונה ממדיניות פרו-משפחה שנהוגה בארצות אחרות. היות ששעות העבודה ביום שישי יהיו קצרות תמיד בהשוואה ליום חול, יצטרכו ההורים שבינינו לחזור מאוחר יותר הביתה בימים שני עד חמישי. המשמעות – ברוב השבוע יהיה לנו פחות זמן עם הילדים, ובחלק גדול יותר מן הבתים הילדים ילכו לישון בלי לראות כלל את אחד ההורים, כאשר טקס המקלחת-ארוחה-סיפור-השכבה מוטל על הורה אחד בלבד (לרוב האם). בחלק מן הבתים הילדים ילכו לישון מאוחר יותר כדי להרוויח כמה דקות עם ההורה העובד עד מאוחר, לעתים בהסכמת ההורים המוכים ברגשות אשם וגעגועים, ויקומו מותשים לגן או לבית הספר. מחקרים רבים הראו את החשיבות הרבה של תפקוד התא המשפחתי דווקא באירועי היום-יום האפורים כמו מקלחת וארוחת ערב, להקניית ערכי מוסר והרגלים של משמעת, תזונה נכונה והתנהגות בריאה. אין ספק כי קל יותר להקנות הרגלים אלה כאשר שני ההורים עוסקים במלאכת החינוך ולא הורה אחד. אם תאמרו “ומה עם המשפחות החד הוריות? שם לא מחנכים?” בוודאי שכן, אך שוו בנפשכם כמה תקשה ההצעה של השר שלום על האם החד-הורית, משום שהיא תיאלץ להישאר שעות רבות יותר בעבודה בימי החול ולהפקיד את ילדיה בידי שמרטף, או לחלופין להוריד את אחוז המשרה שלה. כך או כך, היא תיפגע קשות בכיס, וכפי שאנחנו יודעים בקרב המשפחות החד-הוריות תחולת העוני היא גבוהה.
שנית, אני חושש מאוד מנטל ההוצאות האדיר שייצור יום חופש ביום ראשון, הרי השר שלום בעצמו מדבר על היום החופשי כהזדמנות מצוינת לנסיעות ולקניות. דווקא בתקופה שבה עולה לכותרות המצוקה הכלכלית של בני מעמד הביניים ושל השכבות החלשות בעקבות עליות המחירים, לא כל כך ברור לי מאיפה נממן את הגשמת הציפיות של הילדים לנסיעה לאתרי אטרקציות, להופעות בידור במחירים מופקעים ולמזון מהיר שהוא גם יותר יקר וגם פחות בריא מסתם סלט וחביתה. מדוע אני חושש שהיום החופשי יהפוך לנטל כלכלי? כי אני מכיר בדיוק כמוכם את העלייה החדה ברמת ההוצאות בזמן חופשת החנוכה ובימי החופש הגדול, ועכשיו אנחנו מדברים על עוד כשלושים “ימי נסיעות ושופינג”. בניגוד לימים הצנועים יותר בעשורים הראשונים של המדינה, הציבור הישראלי מראה בשנים האחרונות נטייה לבולמוס צרכנות בלתי נשלט: אנחנו מתחתנים בחתונה שעלותה הממוצעת כמאה אלף ש”ח, מחליפים רכב כל 3-5 שנים, משדרגים את הסלולר כל יומיים, מעמיסים שלל בשרים וגבינות על העגלה בסופר וגודשים את בתי הקפה והקניונים. נכון שיש בציבור הישראלי אנשים שהכנסתם צמחה מאוד, אבל רבים יותר פשוט קונים בכסף שאין להם, או מעדיפים צריכה על פני חיסכון לימי זקנה או לשעת צרה. התרבות שבה אנחנו חיים, והפרסומות ששוטפות לנו את המוח, גורמות לנו לבזבז יותר ולחסוך פחות. למשפחות אמידות כמו של חלק מהפוליטיקאים שלנו (מכל המפלגות) זה לא ממש משנה, לרובנו זה עלול להיות הרסני.
שלישית, ובהמשך לנקודה הקודמת, יש בעיני משהו בריא מאוד ויהודי מאוד דווקא ביום חופשה שאפשרויות הצריכה בו הן מוגבלות. כאחד מבני המיעוט החילוני בירושלים, אני מצטער לפעמים על היעדר תחבורה ציבורית בשבת או על מיעוט מוסדות התרבות הפתוחים בשבתות. לעומת זאת, אין לי שום צורך בפתיחה רציפה של “מקדשי השקר” של ימינו – הקניונים והמרכזים המסחריים. המנוחה בעיני היא גם מנוחה מרצף הצריכה, פעולה שעבור הורה לילדים יכולה להיות מתישה ומעצבנת לא פחות מעבודה.
רבותי חברי הכנסת, תנו לנו לנוח ביום חופש בלי קניונים ושופינג.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
