גבי גאון חלוק על התערבות היועץ המפשטי לממשלה בנושא מינויו של גל הירש למפכ”ל והוא מנמק מדוע
החלטתם החוקית והראויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים גלעד ארדן למנות את תא”ל במיל’ גל הירש כמפכ”ל הבא של משטרת ישראל חשפה 3 מוקדי התנגדות למינוי.
הראשון, מתנגדי ממשלת הימין המכהנת בראשות בנימין נתניהו, אשר מאחוריהם עומדים גופי תקשורת מרכזיים.
השני, מפקדים ממשטרת ישראל בעבר ובהווה הרואים במינוי מפכ”ל חיצוני כהבעת חוסר אמון בתפקודה של משטרת ישראל ובמפקדיה – בשל “הדילוג” על דור שלם של ניצבים. אליהם הצטרפו עיתונאים המסקרים את המשטרה ובעלי עניין המעוניינים להשאיר את המערכת המשטרתית בצורתה הנוכחית וללא כל זעזוע או שינויי.
השלישי, מפקדים מצה”ל שבדקו את אופן תפקודו של גל הירש כמפקד אוגדה בזמן מלחמת לבנון השניה, וקצינים אחרים שאינם מאוהדיו (וסיבותיהם עימם) עוד מתקופת שירותו של הירש בצה”ל. למפקדים אלה הצטרפו מספר משפחות שכולות.
קולות התנגדות למינויים ממשלתיים הם לגיטימיים וראוי שיישמעו. אך משלל הטיעונים והחשדות לא נמצא, עד כה, רבב בטוהר מידותיו של הירש. הועדה המייעצת לממשלה בעניין מינויים בכירים בראשות השופט טירקל אומנם החלה בעבודתה אך היא ממתינה לסיום בדיקתו של היועץ המשפטי לממשלה מר יהודה וינשטיין. הירש מצידו העביר את כלל החומר שהתבקש, והוא, כמו כלל הגורמים ממתינים למוצא פיו של היועמ”ש.
במהלך כנס ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין הצהיר בשבוע שעבר ויינשטיין כי: “לא מתקבל על דעתי כי ככל שגוברת התשוקה למנות מפכ”ל מחוץ לשורות המשטרה, כך מתגמדים הישגי המשטרה ונעלמים משל היו חלום”.
בין אם התכוון לכך או לאו, ובעיקר משום העובדה שהליך בדיקת מינויו של הירש הפך לגלוי, היה על היועמ”ש להתנסח ביתר זהירות – מדבריו עלולה להשתמע נימה של ביקורת על מינוי חיצוני לתפקיד המפכ”ל. ראוי להחמיא על הישגי המשטרה, אך לשרבב את עניין המינוי החיצוני הוא משגה.
נשאלת השאלה מה ליועץ משפטי ואנשיו ל”מניעה ציבורית”? לאנשי המשפט, מכובדים ומלומדים ככל שיהיו, ניתנו סמכויות משפטיות מוגדרות במסגרת היותם שומרי הסף של שלטון החוק. הם אינם אמורים לדון בהקשרים ציבוריים של מועמדים הרי בשביל כך יש ממשלה נבחרת שתפקידה לשקול שיקולים ציבוריים.
אם אינני טועה, אין תקדים לכך שהיועמ”ש המליץ לפסול מינוי של שר בממשלה מהטעם של מניעה ציבורית, וטוב שכך. היועמ”ש רשאי לתת את פרשנותו המשפטית ולהמליץ לממשלה כי המינוי חורג מנורמה פלילית או אחרת במסגרת סמכותו המשפטית, הוא אף יכול לטעון שיתקשה להגן על המינוי במידה ותוגש עתירה לבג”ץ. כל אלה לגיטימיים, אך כניסה לתחום הציבורי חורגת מסמכותו ופוגעת באיזונים ובמידתיות הנדרשת בין תפקידו כיועמ״ש לבין עבודת נבחרי הציבור והתפר העדין ביניהם.
נסיון להרחיב סמכות משפטית למניעה ציבורית הוא פסול, לא מידתי ועלול לפגוע באופן משמעותי הן בעבודת הממשלה הנבחרת והן במועמדים הבאים למשרות ציבוריות בכירות. במציאות שכזו תפקוד היועץ עלול להפוך לרועץ. את המושג מניעה ציבורית יש להשאיר לנבחרי הציבור ואשר מבחנם יהיה במועד הבחירות הבא.
במצב המורכב שנוצר חייב היועמ”ש לממשלה לסיים את הבדיקה בעניינו של הירש מוקדם ככל הניתן ותוך התמקדות בסמכותו המשפטית הקבועה בחוק. אחרת עלול להיווצר עינוי דין ואף תדמית של חשוד לכל מועמד שצבר עשרות שנות עשייה ומטבע העולם גם מתנגדים. נוכח המצב הבטחוני הרגיש – משטרת ישראל זקוקה לגל הירש ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הינו חבר תנועת הליכוד, נבחר ציבור ויו״ר סיעת מש״ב במועצה המקומית מזכרת בתיה.
הח״מ שירת במשך שנתיים (2003-2005) כמפקד גדוד תחת פיקודו של גל הירש בהיותו מפקד בה״ד 1.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
