29.2 C
תל אביב
7 בנובמבר 2024
ליכודניק
דו”ח המבקר, פצצה מתקתקת !
יומן פוליטי

דו”ח המבקר, פצצה מתקתקת !

דו”ח המבקר, פצצה מתקתקת !
לפיד הגיש תקציב בהדר בית”רי, דרעי הישן בגיבוי התנזים, רוחו של כחלון ברפורמה בתקשורת.
תיבת פנדורה
מתברר כי יש פצצת זמן ממתינה בליכוד. כעת נראה את דו”ח הבחירות שאמור להיות מוגש למבקר המדינה . אחרי שיוגש הדו”ח, בין אם גדי אריאלי יחתום עליו ובין אם יחתום עליו מישהו אחר, דבר אחד ברור : כי אחרי שיוגש הדו”ח יתנהל בתוך הליכוד מהלך של בקשה להבהרה לאן נעלמו 60 מיליון שקל בבחירות. ללא ספק כולם בורחים מאחריות. נתחיל ביו”ר המטה גדעון סער ויו”ר מטה הסברה גלעד ארדן: שניהם מתחבאים מאחורי נתניהו. הם מטילים את האחריות על נתניהו . ללא ספק, יש אחריות על נתניהו שהוא יו”ר הליכוד אך מי שלוקח הנהגה במערכת הבחירות לא יכול להפיל הכל על נתניהו. במידה והיה משהו לא תקין צריך להוציא אותו לעין השמש. מה שברור הוא כי עורכי הדין סער וארדן מאמינים שבמידה ותקום ועדת בדיקה הם יצאו ממנה ללא פגע ורק נתניהו יפגע בסופו של דבר. כי הם רק ביצעו פקודות. אז ככה. נתניהו רוצה להיות לפיד ולקבוע את הרשימה לכנסת. מצד שני נתניהו מוגבל על ידי חוקת הליכוד כאשר הוא צריך להגיע לרוב כדי להביא שינויים בחוקה. הדרך שנבדקת: הקמת ועדה קרואה לליכוד כאשר בסרגל הזמן שייקבע תוקם חוקה חדשה לליכוד וכל מיני הגבלות על היו”ר יימחקו כך שאם החליט למנות מנכ”ל הוא לא יצטרך יותר צריך אישור של כמה עסקנים . הרי הפריבילגיה של כל מנהיג לקבוע מי יהיה המנכ”ל שלו היא טבעית. פה אנחנו נמצאים במצב שבו קבוצת עסקנים מונעת מנתניהו לבחור את המנכ”ל שלו. אם ניקח את הכאוס שנמצא בו הליכוד, מצד אחד ההנהגה שלו מרכיבה ממשלה אך מצד שני פעילי הליכוד מנותקים מאותה הנהגה ונוסיף את מערכת הבחירות על ספיחיה , אנחנו מקבלים ליכוד שגמר. מבחינת נתניהו השינוי שצריך הוא רשימה חדשה עם פנים חדשות. אפשרות ראשונה : הקמת ועדה קרואה. עם הקמת ועדה קרואה נתניהו מנותק מכבלי חוקת הליכוד ויכול לבנות את המפלגה מחדש בצלמו וחזונו. אפשרות שניה : פילוג בתוך הליכוד. כאשר הקריאה מי לליכוד החדש יבוא איתי והנשארים ילכו מבחינתו למדבר הפוליטי. נתניהו בתוך עצמו מנוי וגמור איתו לבצע התנתקות מהליכוד הישן. בשיחות סגורות, כולל עם מי שהובילו את מערכת הבחירות, הם מטילים את האחריות על הליכוד הישן ולא על עצמם. אך נתניהו הולך למהלך של התנגשות חזיתית מול פעילי הליכוד . עכשיו נתניהו ישלב מהלך מדיני ומהלך פנימי בתוך הליכוד ואז תבוא הקריאה : “המלך מת יחי המלך החדש”.
תקציב בלי דם רע
בלא ספק אנו עדים לפוליטיקה אחרת. שכן אנו עדים להתנהלות בלא התלהמות. שר האוצר, שאולי מתייחסים אליו כטירון פוליטי, מתנהל כאשר באמתחתו קור רוח ומנהיגות. אמנם, לפיד לא העלה את הדחפורים על מאה שערים וכן לפיד לא שולח את הצבא להכות בעובדים ובוועדים הגדולים, אך בפועל לפיד התנהל כשר אוצר בכבוד מול הקולגות שלו. אמנם היו קצת חריקות שהגיעו ממשרדי ממשלה כמו הפנים ,ששם שר הפנים במיומנות של לוחם דרך התקשורת הפעיל את ראשי הערים במתקפה כללית על האוצר, אך לפיד ידע לא להיגרר לתוך המאבקים. גם כאשר פקידי האוצר ניסו להכתיב את הקו שלהם – שהמדינה לא צריכה להשקיע מעבר לגדרה חדרה, כאשר הם רצו לבטל רכבת לבית שאן והשקעה בתשתיות בפריפריה כי פשוט הם לא במפה של פקידי האוצר, ישבו לפיד וישראל כץ והגיעו להבנות והנחו את פקידי האוצר והתחבורה להגיע להסכמה. כך בדיאלוג בין לפיד לבוגי : מי לא זוכר את מלחמות הגוג ומגוג שהיו בין ברק לשטייניץ בעת הגשת התקציב. הרבה דם רע היה שם. מי לא זוכר כיצד גדעון סער כתש את שר האוצר בתקשורת בעת המאבק על תקציב משרדו. צריך לזכור כי מי שניהל את המאבק בתקשורת כנגד שטייניץ הייתה נילי רייכמן, שהייתה דוברת של גדעון, ונילי נמצאת היום לצידו של לפיד. אין ספק כי יש לה יכולות של ניהול מאבקים תקשורתיים אך מה שברור הוא כי נילי יודעת להתנהל בחוכמה גם מבלי ליירט יריבים בתקשורת. כך אפשר לראות כי לפיד התנהל מול השרים בצורה חכמה ללא התלהמות ואפשר לומר כי למרות שבציבור נראה כי הוא נפגע על העלאת המיסים וכל מה שמסביב, את הגשת התקציב עבר בכל מקרה ללא יצירת דם רע בסביבת הממשלה. ויש כאלה שניצלו את הרוח הטובה של לפיד. כך בא שר החינוך אל חברו לפיד ואמר לו שכדי לכפות את לימודי הליבה אצל החרדים צריך להכין אלטרנטיבה של רשת ממלכתית. שר האוצר הסכים וביקש משי פירון שיעדכן את יו”ר ש”ס אריה דרעי. מצאו למי ללכת… מיד דרעי עשה על השניים סיבוב תקשורתי שהודיע כי הצליח לכופף את לפיד. נו מה היה לנו פה? דרעי הישן חזר לזירה ואם בדרעי עסקינן הרי שבמסדרונות הכנסת אנו עדים לחזרה זוחלת של אנשי דרעי. איך אמרו ? התנזים של דרעי חוזר לקדמת הבמה. לאחר גלות ארוכה מפעילות בתוך ש”ס התנזים של דרעי חזר לפעולה. את העקבות של ראש התנזים, עוזי כהן, ראינו כבר עוד בשנה שלפני הבחירות. שם, מבלי מעצורים אנשי התנזים ניסו להוביל את אריה דרעי המנהיג שלהם להקמה של מפלגה חיצונית. אך הסיפור האמיתי היה שהם דיברו על מפלגה אך ידעו כי המטרה להחזיר את אריה להנהיג את ש”ס. וכך התנזים הרים מצד אחד את דגל ההקצנה מול ש”ס ומצד שני אריה דרעי הציג את הדמות של דרעי החדש. אפילו דרוקר נפל בפח של האריה שהפך לחתלתול. בכתבה בערוץ 10 ראינו פוליטקאי שדיבר על כך שעבר הזמן של מפלגות חרדיות,ועבר הזמן של העדתיות. דרעי הצליח ערב הבחירות לסדוק את חומות השליטה של אלי ישי ומאותו הרגע, במיומנות של פוליטיקאי משופשף, הוא פורר את היסודות של אלי ישי מהבית ומחוץ. גורמים המקורבים לאלי ישי טוענים כי מאחורי הקלעים דאגו אנשי דרעי לטרפד את הכניסה לממשלה. עכשיו המפתח למנהיג הם הנאמנים: יעקב עידן ועוזי כהן. הם ינהיגו והם יקבעו.
ועדה מוניציפלית בליכוד תפקידה של הוועדה לבדוק את הכדאיות של הרצת מועמדים לראשות העיר ולמועצות המקומיות. הבעיה היא שברוב המקומות אנשי הליכוד מפולגים בתוך עצמם, והועדה צריכה להחליט כי במקום שסניף לא מגיע לאחדות, יבוצע סקר : מי שמוביל יינתן לו הליווי הכלכלי ומי שלא מוביל לא יקבל תמיכה גם אם יש לו רוב בסניף. במקומות שבהם רצים בנפרד ארבע קבוצות הליכוד לא ישקיע ויזרוק כסף על פלגנות, הליכוד צריך להשקיע במקומות שבהם הוא יכול לנצח.
רשות השידור
השר הממונה אינו יודע כיצד לצאת מהביצה שטבע בה. צריך לזכור שברשות השידור יש קן שרצים וותיקה. הרבה מאלה שחפצים בשידור הציבורי מבינים כי חייבים לסגור את רשות השידור ולהקים רשות חדשה. צריך לומר גם לשבחם של עובדי ויוצאי רשות השידור : הם בנו את התשתית למדיה ולעיתונות. ללא ספק עיתונאים/יות כמו איילה חסון, קרן נוייבך, וחיים יבין בנו מסד חשוב. אבל מנגד, הרשות הפכה להיות בור שואב תקציב עם אפס רייטינג, קן שרצים ונחשים, הציבור משלם אגרה על לא כלום. ארדן כבר החליט כי הוא מפטר את כל הנהלת הרשות : המנכ”ל והיו”ר . ארדן מחפש דרך לתקוע את הרשות ולהגיע למצב של בנייה מחדש. מכיוון שהבעיה היא מאיפה יגיע התקציב לסגירת הרשות והקמת רשות חדשה. עלו מספר רעיונות להפריט מספר גורמים אטרקטיביים כמו ערוצי רדיו ולהעביר את מערך הגבייה לרשות המיסים . מה שברור כי ארדן רוצה להיות כחלון. וכך כאשר הוא רואה את עצמו מתבוסס בבוץ של רשות השידור הוא פונה לכבלים וללווין ומודיע על רפורמה חדשה שבהם יכנסו עוד שחקנים וימכרו לנו טלוויזיה. נשמע מוכר נכון כחלון עשה זאת אבל ארדן מנסה לגנוב קצת תהילה על חשבון כחלון. האם אין קצת יצירתיות אצל ארדן הפוליטקאי צעיר יחסית בגיל אך נראה כמו פוליטיקאי זקן ודהוי.
דו”ח העוני
זהו ריטואל קבוע. מספר פעמים בשנה אנחנו עדים להודעה על מצב העוני בישראל ואנחנו באמת רחמנים בני אנשי חסד, וכמי שפעיל בעזרה עד לכך שיש רבים וטובים שעוסקים בחסד ועזרה והרוב אפילו לא מוכרים . נוצר במדינה מצב שעמותות תפסו את מה שהמדינה צריכה לטפל וכאשר אתה מעביר אחריות לכל מיני עמותות מה שברור הוא כי התפקיד שלהן הופך להיות כזה ששומר על העוני. כמו שקמה בישראל מפלגה שנקראת ש”ס קמה כמפלגה עלאק חברתית ומאז שהיא קיימת היא דאגה להרחיב את העוני במדינה. ולכן הפתרון הוא הקמה של רשות למלחמה בעוני. מצד אחד זה נשמע כמו הקמה של עוד גוף מיותר, אך לא, רשות זאת תציב יעדים להקטנה של העוני , וכן הדרכים להילחם בה.
אקונומיקה, מיטה וגלידה אנו עדים לחשיפה על הוצאות ראש הממשלה והבית שלו. יש בכל הסיפורים האלה טעם לפגם. באים המסנגרים ומנסים להסביר אך המילים שלהם מיותרות. זה נראה מאוד רע ולכן צריך נתניהו עכשיו לקרוא למבקר המדינה ולבקש פשוט שיקבע נורמה מה מותר ומה אסור. וכאשר יש בקשה חריגה צריך המבקר לאשר אותה ולא להגיע למצב שאחרי שמבצעים מהלך באים וחוקרים.

לפיד הגיש תקציב בהדר בית”רי, דרעי הישן בגיבוי התנזים, רוחו של כחלון ברפורמה בתקשורת.

תיבת פנדורה

מתברר כי יש פצצת זמן ממתינה בליכוד. כעת נראה את דו”ח הבחירות שאמור להיות מוגש למבקר המדינה . אחרי שיוגש הדו”ח, בין אם גדי אריאלי יחתום עליו ובין אם יחתום עליו מישהו אחר, דבר אחד ברור : כי אחרי שיוגש הדו”ח יתנהל בתוך הליכוד מהלך של בקשה להבהרה לאן נעלמו 60 מיליון שקל בבחירות. ללא ספק כולם בורחים מאחריות. נתחיל ביו”ר המטה גדעון סער ויו”ר מטה הסברה גלעד ארדן: שניהם מתחבאים מאחורי נתניהו. הם מטילים את האחריות על נתניהו . ללא ספק, יש אחריות על נתניהו שהוא יו”ר הליכוד אך מי שלוקח הנהגה במערכת הבחירות לא יכול להפיל הכל על נתניהו. במידה והיה משהו לא תקין צריך להוציא אותו לעין השמש. מה שברור הוא כי עורכי הדין סער וארדן מאמינים שבמידה ותקום ועדת בדיקה הם יצאו ממנה ללא פגע ורק נתניהו יפגע בסופו של דבר. כי הם רק ביצעו פקודות. אז ככה. נתניהו רוצה להיות לפיד ולקבוע את הרשימה לכנסת. מצד שני נתניהו מוגבל על ידי חוקת הליכוד כאשר הוא צריך להגיע לרוב כדי להביא שינויים בחוקה.

הדרך שנבדקת: הקמת ועדה קרואה לליכוד כאשר בסרגל הזמן שייקבע תוקם חוקה חדשה לליכוד וכל מיני הגבלות על היו”ר יימחקו כך שאם החליט למנות מנכ”ל הוא לא יצטרך יותר צריך אישור של כמה עסקנים . הרי הפריבילגיה של כל מנהיג לקבוע מי יהיה המנכ”ל שלו היא טבעית. פה אנחנו נמצאים במצב שבו קבוצת עסקנים מונעת מנתניהו לבחור את המנכ”ל שלו. אם ניקח את הכאוס שנמצא בו הליכוד, מצד אחד ההנהגה שלו מרכיבה ממשלה אך מצד שני פעילי הליכוד מנותקים מאותה הנהגה ונוסיף את מערכת הבחירות על ספיחיה , אנחנו מקבלים ליכוד שגמר. מבחינת נתניהו השינוי שצריך הוא רשימה חדשה עם פנים חדשות. אפשרות ראשונה : הקמת ועדה קרואה. עם הקמת ועדה קרואה נתניהו מנותק מכבלי חוקת הליכוד ויכול לבנות את המפלגה מחדש בצלמו וחזונו. אפשרות שניה : פילוג בתוך הליכוד. כאשר הקריאה מי לליכוד החדש יבוא איתי והנשארים ילכו מבחינתו למדבר הפוליטי. נתניהו בתוך עצמו מנוי וגמור איתו לבצע התנתקות מהליכוד הישן. בשיחות סגורות, כולל עם מי שהובילו את מערכת הבחירות, הם מטילים את האחריות על הליכוד הישן ולא על עצמם. אך נתניהו הולך למהלך של התנגשות חזיתית מול פעילי הליכוד . עכשיו נתניהו ישלב מהלך מדיני ומהלך פנימי בתוך הליכוד ואז תבוא הקריאה : “המלך מת יחי המלך החדש”.


תקציב בלי דם רע

בלא ספק אנו עדים לפוליטיקה אחרת. שכן אנו עדים להתנהלות בלא התלהמות. שר האוצר, שאולי מתייחסים אליו כטירון פוליטי, מתנהל כאשר באמתחתו קור רוח ומנהיגות. אמנם, לפיד לא העלה את הדחפורים על מאה שערים וכן לפיד לא שולח את הצבא להכות בעובדים ובוועדים הגדולים, אך בפועל לפיד התנהל כשר אוצר בכבוד מול הקולגות שלו. אמנם היו קצת חריקות שהגיעו ממשרדי ממשלה כמו הפנים ,ששם שר הפנים במיומנות של לוחם דרך התקשורת הפעיל את ראשי הערים במתקפה כללית על האוצר, אך לפיד ידע לא להיגרר לתוך המאבקים. גם כאשר פקידי האוצר ניסו להכתיב את הקו שלהם – שהמדינה לא צריכה להשקיע מעבר לגדרה חדרה, כאשר הם רצו לבטל רכבת לבית שאן והשקעה בתשתיות בפריפריה כי פשוט הם לא במפה של פקידי האוצר, ישבו לפיד וישראל כץ והגיעו להבנות והנחו את פקידי האוצר והתחבורה להגיע להסכמה. כך בדיאלוג בין לפיד לבוגי : מי לא זוכר את מלחמות הגוג ומגוג שהיו בין ברק לשטייניץ בעת הגשת התקציב. הרבה דם רע היה שם. מי לא זוכר כיצד גדעון סער כתש את שר האוצר בתקשורת בעת המאבק על תקציב משרדו. צריך לזכור כי מי שניהל את המאבק בתקשורת כנגד שטייניץ הייתה נילי רייכמן, שהייתה דוברת של גדעון, ונילי נמצאת היום לצידו של לפיד. אין ספק כי יש לה יכולות של ניהול מאבקים תקשורתיים אך מה שברור הוא כי נילי יודעת להתנהל בחוכמה גם מבלי ליירט יריבים בתקשורת. כך אפשר לראות כי לפיד התנהל מול השרים בצורה חכמה ללא התלהמות ואפשר לומר כי למרות שבציבור נראה כי הוא נפגע על העלאת המיסים וכל מה שמסביב, את הגשת התקציב עבר בכל מקרה ללא יצירת דם רע בסביבת הממשלה.

ויש כאלה שניצלו את הרוח הטובה של לפיד. כך בא שר החינוך אל חברו לפיד ואמר לו שכדי לכפות את לימודי הליבה אצל החרדים צריך להכין אלטרנטיבה של רשת ממלכתית. שר האוצר הסכים וביקש משי פירון שיעדכן את יו”ר ש”ס אריה דרעי. מצאו למי ללכת… מיד דרעי עשה על השניים סיבוב תקשורתי שהודיע כי הצליח לכופף את לפיד. נו מה היה לנו פה? דרעי הישן חזר לזירה ואם בדרעי עסקינן הרי שבמסדרונות הכנסת אנו עדים לחזרה זוחלת של אנשי דרעי. איך אמרו ? התנזים של דרעי חוזר לקדמת הבמה. לאחר גלות ארוכה מפעילות בתוך ש”ס התנזים של דרעי חזר לפעולה. את העקבות של ראש התנזים, עוזי כהן, ראינו כבר עוד בשנה שלפני הבחירות. שם, מבלי מעצורים אנשי התנזים ניסו להוביל את אריה דרעי המנהיג שלהם להקמה של מפלגה חיצונית. אך הסיפור האמיתי היה שהם דיברו על מפלגה אך ידעו כי המטרה להחזיר את אריה להנהיג את ש”ס. וכך התנזים הרים מצד אחד את דגל ההקצנה מול ש”ס ומצד שני אריה דרעי הציג את הדמות של דרעי החדש. אפילו דרוקר נפל בפח של האריה שהפך לחתלתול. בכתבה בערוץ 10 ראינו פוליטקאי שדיבר על כך שעבר הזמן של מפלגות חרדיות,ועבר הזמן של העדתיות. דרעי הצליח ערב הבחירות לסדוק את חומות השליטה של אלי ישי ומאותו הרגע, במיומנות של פוליטיקאי משופשף, הוא פורר את היסודות של אלי ישי מהבית ומחוץ. גורמים המקורבים לאלי ישי טוענים כי מאחורי הקלעים דאגו אנשי דרעי לטרפד את הכניסה לממשלה.

עכשיו המפתח למנהיג הם הנאמנים: יעקב עידן ועוזי כהן. הם ינהיגו והם יקבעו.


ועדה מוניציפלית

בליכוד תפקידה של הוועדה לבדוק את הכדאיות של הרצת מועמדים לראשות העיר ולמועצות המקומיות. הבעיה היא שברוב המקומות אנשי הליכוד מפולגים בתוך עצמם, והועדה צריכה להחליט כי במקום שסניף לא מגיע לאחדות, יבוצע סקר : מי שמוביל יינתן לו הליווי הכלכלי ומי שלא מוביל לא יקבל תמיכה גם אם יש לו רוב בסניף. במקומות שבהם רצים בנפרד ארבע קבוצות הליכוד לא ישקיע ויזרוק כסף על פלגנות, הליכוד צריך להשקיע במקומות שבהם הוא יכול לנצח.


רשות השידור

השר הממונה אינו יודע כיצד לצאת מהביצה שטבע בה. צריך לזכור שברשות השידור יש קן שרצים וותיקה. הרבה מאלה שחפצים בשידור הציבורי מבינים כי חייבים לסגור את רשות השידור ולהקים רשות חדשה. צריך לומר גם לשבחם של עובדי ויוצאי רשות השידור : הם בנו את התשתית למדיה ולעיתונות. ללא ספק עיתונאים/יות כמו איילה חסון, קרן נוייבך, וחיים יבין בנו מסד חשוב. אבל מנגד, הרשות הפכה להיות בור שואב תקציב עם אפס רייטינג, קן שרצים ונחשים, הציבור משלם אגרה על לא כלום. ארדן כבר החליט כי הוא מפטר את כל הנהלת הרשות : המנכ”ל והיו”ר . ארדן מחפש דרך לתקוע את הרשות ולהגיע למצב של בנייה מחדש. מכיוון שהבעיה היא מאיפה יגיע התקציב לסגירת הרשות והקמת רשות חדשה. עלו מספר רעיונות להפריט מספר גורמים אטרקטיביים כמו ערוצי רדיו ולהעביר את מערך הגבייה לרשות המיסים . מה שברור כי ארדן רוצה להיות כחלון. וכך כאשר הוא רואה את עצמו מתבוסס בבוץ של רשות השידור הוא פונה לכבלים וללווין ומודיע על רפורמה חדשה שבהם יכנסו עוד שחקנים וימכרו לנו טלוויזיה. נשמע מוכר נכון כחלון עשה זאת אבל ארדן מנסה לגנוב קצת תהילה על חשבון כחלון. האם אין קצת יצירתיות אצל ארדן הפוליטקאי צעיר יחסית בגיל אך נראה כמו פוליטיקאי זקן ודהוי.


דו”ח העוני

זהו ריטואל קבוע. מספר פעמים בשנה אנחנו עדים להודעה על מצב העוני בישראל ואנחנו באמת רחמנים בני אנשי חסד, וכמי שפעיל בעזרה עד לכך שיש רבים וטובים שעוסקים בחסד ועזרה והרוב אפילו לא מוכרים . נוצר במדינה מצב שעמותות תפסו את מה שהמדינה צריכה לטפל וכאשר אתה מעביר אחריות לכל מיני עמותות מה שברור הוא כי התפקיד שלהן הופך להיות כזה ששומר על העוני. כמו שקמה בישראל מפלגה שנקראת ש”ס קמה כמפלגה עלאק חברתית ומאז שהיא קיימת היא דאגה להרחיב את העוני במדינה. ולכן הפתרון הוא הקמה של רשות למלחמה בעוני. מצד אחד זה נשמע כמו הקמה של עוד גוף מיותר, אך לא, רשות זאת תציב יעדים להקטנה של העוני , וכן הדרכים להילחם בה.


אקונומיקה, מיטה וגלידה

אנו עדים לחשיפה על הוצאות ראש הממשלה והבית שלו. יש בכל הסיפורים האלה טעם לפגם. באים המסנגרים ומנסים להסביר אך המילים שלהם מיותרות. זה נראה מאוד רע ולכן צריך נתניהו עכשיו לקרוא למבקר המדינה ולבקש פשוט שיקבע נורמה מה מותר ומה אסור. וכאשר יש בקשה חריגה צריך המבקר לאשר אותה ולא להגיע למצב שאחרי שמבצעים מהלך באים וחוקרים.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

סער : סייען ולא מנהיג

אריק זיו ויזר

נתניהו:”חזק מול החמאס! לבני חלשה מול אדלר – מאת אריק זיו -יומן פוליטי

אריק זיו ויזר

שמאלנים ישנים גזענים חדשים

אריק זיו ויזר

בנט חלש מול ביידן

אריק זיו ויזר

איש השנה של ליכודניק : אורן הלמן

אלי חזן

מי יחליף את ניר ברקת

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן