“מדינת הרווחה” שהשמאל תובע ממשלת נתניהו עלולה לצרף את ישראל לקריסה הכלכלית ולמשבר הפיננסי המתחוללים באירופה
שלוש שנים לאחר המשבר הפיננסי של אוקטובר 2008, המערכת הפיננסית הבינלאומית שוב בסכנה. הפשרה בין הרפובליקאים לבין הדמוקרטים על הגדלת החוב הפדראלי הייתה אמורה למנוע אסון כלכלי, אך היא רק חיזקה את החששות של המשקיעים. הבורסות בעולם קורסות והמשקיעים נמלטים לאגרות חוב אמריקאיות המניבות תשואה של 2.6% לתקופה של עשר שנים.
בינתיים, משבר המטבע האירופי, היורו, רק מחריף. ראש ממשלת פוטוגל, סוקרטס, התפטר. ראש ממשלת ספרד, זאפאטרו, הקדים את הבחירות לנובמבר, דהיינו הוא לא יפגין משמעת תקציבית בחודשים הבאים. ממשלת איטליה אישרה תכנית צנע, אך ספק אם היא תוכל ליישם אותה: גם ראש הממשלה ברלוסקוני וגם שר האוצר טרמונטי חשודים בשחיטות והם לא יוכלו למלא את תפקידם לאורך זמן. עם חוב ציבורי המהווה 120% מהתל”ג ועם ממשלה בלתי יציבה, אין פלא שאיטליה מדאיגה את השווקים הפיננסים.
המשקיעים גם יודעים ש “רשת הביטחון” בפיננסית אשר אושרה בחודש שעבר על ידי המועצה האירופית (“רשת” שתסתכם ב 440 מיליארד יורו בסתיו 2011) לא תספיק כדי לכסות את ההוצאות של איטליה ושל ספרד לטווח הבינוני. תיאורטית, ניתן להגדיל את הרשת הזאת לטריליון יורו למשל. אלא שהרשת הזאת מבוססת על ערבויות ממשלתיות של הכלכלות החזקות -בראש ובראשונה גרמניה וצרפת. הגדלת הערבויות הממשלתיות של גרמניה ושל צרפת עלולה לעורר את החששות של המשקיעים ולצרף את שתי מדינות אלו למעגל הכלכלות האירופיות המותקפות על ידי השווקים הפיננסים.
המשבר הפיננסי הנוכחי נובע בין היתר מהחששות של המשקיעים לנוכח החובות הממשלתיות. החוב הפדראלי האמריקאי מסתכם ב 14.3 טריליון דולר. על הנייר, הכלכלה האמריקאית יכולה לעמוד בזה, אך הקונגרס הרפובליקאי משתמש בזכות הוטו שלו כדי לכפות קיצוצים תקציביים על ממשל אובמה. העימות בין הקונגרס לבין הנשיא הכניס את השווקים לפאניקה. באירופה, אנג’לה מרקל מסרבת להביט בצפרדע שהיא תצרך לבלוע: יוון פשטה רגל וגרמניה תשלם את רוב החשבון (או באמצעות זרימת כסף דרומה או באמצאות הצלת הבנקים הגרמנים), או שהיורו יקרוס.
התמיכה הכספית של האיחוד האירופי ושל קרן המטבע הבינלאומית תאפשר ליוון לעמוד בהוצאות שלה בחודשים הבאים, אך היא לא תפתור את מקור הבעיה: יוון, כמו מדינות אירופיות אחרות, חיה מעבר לאמצעים שלה. מדינה בעלת אוכלוסייה מזדקנת לא יכולה לתפקד בכלכלה גלובאלית, תחרותית ופתוחה כשהמדינה ממשיכה לסבסד חברות ממשלתיות כושלות וכשאנשים יוצאים לגמלאות בגיל 60. העובדים באירופה, באמצעות איגודי עובדים חזקים, לוחצים כדי לשמור על הפריבילגיות שלהם, בעוד ומיליוני אזרחים אירופאים מובטלים או מועסקים בעבודות זמניות. האוכלוסייה האירופית מזדקנת, מספר הגמלאים גודל, ומישהו יצרך לשלם עבור הפנסיה שלהם.
כל עוד והפוליטיקאים האירופאים והאמריקאים לא יתנהלו כמו מדינאים, השווקים הפיננסים ימשיכו להכות. הכלכלן ז’אק אטלי טען לאחרונה כי המדינות עצמן מתנהגות כמו ברנארד מיידוף, מכיוון שהן בונות פירמידות של חובות לא ריאליות. חוב ממשלתי אינו דבר רע כשלעצמו כל עוד והוא לא חורג מכ 60% מהתל”ג וכל עוד והוא מיועד לעודד את הצמיחה העתידית. אך כאשר חוב המדינה חורג מ 60% מהתל”ג וכאשר הוא לא בנוי כדי לעודד השקעות וצמיחה, החוב הופך למעגל סגור. ומאז המשבר של 2008, התשובה של הממשלות בארה”ב ובאירופה לחוב המדינה היא התשובה הלא נכונה. במקום לבצע רפורמות מבניות הכרחיות, הממשלות פשוט הגדילו את החוב.
לכן, המשבר הפיננסי הנוכחי יגיע לשאר מדינות אירופה. הסכנות סטנדארדס אנד פורס’ כבר הודיעה כי צרפת תאבד את דירוג ה AAA שלה בשנת 2015.
כאשר העם בישראל דורש “צדק חברתי” (מבלי לטרוח להסביר מה בדיוק כרוך בכך), וכאשר ועדת טרכטנברג בוחנת את הדרכים להקל על מעמד הביניים, כדאי שנזכור שאי-התאמתה של מדיניות הרווחה האירופית למציאות הדמוגראפית ולאילוצי הכלכלה הגלובאלית גורמת היום לקריסת הכלכלות האירופיות, ושתיקון המצב ידרוש אומץ פוליטי שלא נראה באופק.
ד”ר עמנואל נבון הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב ומועמד על משבצת העולים ברשימת הליכוד לכנסת ה- 19.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
