כך מתחיל ארי שביט את מאמרו: “בנימין נתניהו הוא אדם בודד.
סיפור חייו הוא סיפור של אדם, שמחוץ לתחומי משפחתו אין לו אדם קרוב, ומחוץ לתחומי המסדר הרעיוני שבתוכו גדל אין לו שותף. במובן העמוק ביותר, לנתניהו אין חבר’ה. אין לו עדה שהוא משתייך אליה, אין לו קבוצת התייחסות שהוא מעריך, ואין לו חבורת נאמנים שבתוכה הוא נינוח. ראש ממשלת ישראל היה ונותר אאוטסיידר, החש כי מחוץ לביתו אין אדם שהוא באמת יכול לבטוח בו וכמעט אין ישראלי המבין את האתגרים שאתם הוא נאלץ להתמודד. מבחינת בן ההיסטוריון מירושלים, כשל אליטות חמור, עיוות תקשורתי קשה ועיוורון לאומי מסוכן גורמים לכך שהוא ניצב לגמרי לבדו על גשר הפיקוד של מדינת היהודים.”
נתניהו הביא לפוליטיקה זן חדש של מנהיגות אשר התאפיין במרכיבים חדשים. מבלי משים הוא העביר זאת לדור הפוליטיקאים שבא אחריו, הן מהליכוד והן מחוצה לו. בליכוד בולטים בתכונות הללו גדעון סער וגלעד ארדן.
עיקר היסוד שלהם כמנהיגים היא האמונה הפנימית שלהם כי הבחירה שלהם היא יד אלוקים וכל מי שמסביבם נולד לשרתם. כך, כמו נתניהו, גם השניים מנותקים מכל חבריהם אשר איתם התחילו את דרכם הפוליטית. כאשר אתה מסתכל על המצב שלהם אתה רואה מנהיגים אשר הסביבה שלהם היא שטח סטרילי נקי מנאמנים. הפרנויה שלהם היא מובנית, אין הם סומכים על אף אחד ואלה שנמצאים לידם חייבים להיות עבדים לאדונם. נתניהו מתנהג כמי שמפחד מתחרות ולכן דאג ליצוק תקרת בטון מעל חבריו לסיעת הליכוד וכך הוא מתנהל פוליטית .
לכן נוח לנתניהו להחזיק לידו אנשים כמו גיל שפר מנהל הלשכה שלו שכל יומו הוא הישרדות בסביבה העוינת בין משרד ראש הממשלה ובית ראש הממשלה. אך לא רק גיל שפר : כל מי שנמצא בסביבה של נתניהו חייב לנהוג כמו שיבולת הנעה ברוח. כל מי שרצה להיות ראש גדול מצא עצמו מחוץ לגלגל. נתניהו פשוט חי בפחד שמישהו יוכל לקרוא תיגר על המנהיגות שלו. דווקא נתניהו, שמאמין בתחרות חופשית, פשוט מפחד ממתחרים שיורידו אותו שאולה, ההתנהגות המחפירה שלו לאורך השנים הפכה למודל בידי השניים וכך מה שהיה אמור להיות טהור בפוליטיקה הליכודית הפך למה שכבר כולם יודעים שהוא : טמא בטומאה שהדביקה את מחקיו של נתניהו. אך נתניהו, שהוא בנו של היסטוריון, צריך להבין כי ככל שתענה אותו כך יפרוץ, יצר האדם רוצה להיות חופשי, אם אתה נתניהו חיסלת פוליטית כל מי שיכל להתמודד איתך במפלגה שלך, תמצא את המתחרה שלך מחוץ למפלגה שלך.
נתניהו חייב לעשות חשבון נפש רציני. הוא מנהיג מוכשר בעל יכולות מדהימות אך הבדידות שלו וחוסר האמון שלו הורס אותו ואת הסביבה שלו. הנקמנות מכלה את סביבתו, האנרגיות שהסביבה שלו מבזבזת רק למען חיפוש הנקם יוצרת התפקוד לוקה בחסר. מותר לו. רק שזה לא יבוא על חשבוננו ועל חשבון הארץ הזאת. ובכלל, הדבר צובט מאוד : שכן, הכישורים המופלאים של נתניהו, ושלא יהיה ספק – יש לו כישורים יוצאים מן הכלל, נפגמים בהתנהגות הקלוקלת שלו.
כאשר כוכבו דרך בשנות השמונים של המאה הקודמת הוא ניסה לקדם שיטת בחירות עם פתק פתוח בקלפי. זאת שיטה שמונעת מגורמים אינטרסנטים להשפיע על רשימת מפלגה מבלי להתחייב להצביע למפלגה. הפתק הפתוח הוא שכל מצביע בבחירות יכול לסמן 10 שמות .
ראו מה קורה לנתניהו המפוחד ממפלגתו : הוא לא מכנס את הועידה. גם כאשר יש צורך לקבוע ועדה מוניציפלית נתניהו לא מכנס אותה כי הוא מפחד מדיונים במפלגה.
אין ספק כי חייבת לקום ועדה בדיקה להתנהלות בבחירות. אלו שמינה אותם מאשימים אותו בכישלון. גדעון סער וגלעד ארדן טוענים בשיחות סגורות עם פעילים כי האשמים בכישלון הם נתניהו וליברמן. הם פשוט היו סטטיסטים. בלשכת נתניהו יש קולות שאומרים כי מי שמנע מאנשי הליכוד לפעול בבחירות היו השניים, כי מי שהעדיף להעסיק את פעילי מפלגת העבודה והבית היהודי הם השניים.
כנראה שהאשמה שלהם משותפת, אך נתניהו צריך להקים ועדת בדיקה כדי שבפעם הבאה יוסקו מסקנות.
נתניהו צריך להבין כי מי שמאמין לא מפחד. אם תאמין באנשי לשכתך ובשרי הליכוד, בעם שלך, אין לך ממה לפחד, הפחד מכרסם בכל חלקה מסביבתך הקרובה והרחוקה.
הדחה של המנכ”ל
חברי מזכירות הליכוד מתארגנים להדחה של מנכ”ל הליכוד גדי אריאלי. בימים האחרונים מתברר כי מנסחים את מכתב הפניה ליו”ר התנועה שבו מבקשים להדיח את המנכ”ל. במקביל, חברי מזכירות הליכוד עומדים לפנות לישראל כץ יו”ר המזכירות שיכנס את המזכירות למהלך של הדחה.
הנה בא …………..
השר גלעד ארדן החליט כי הוא מכין את התשתית להתמודדות על ראשות הליכוד. אמנם, מרעיון ההתמודדות מול ישראל כץ על יו”ר המזכירות הוא ירד אך גלעד הקים בעת האחרונה צוללת כאשר מי שיהיה בצוללת ילך איתו למהלך של כיבוש הליכוד.
בראש החץ של הצוללת נמצאים מקורביו קובי נבון וארנון גלעדי. ארדן מעתיק את התהליך של נתניהו כאשר לקח את מערכת הבחירות האחרונה כקו פרשת המים. מבחינתו, גלעד מחק את כל אלה שהלכו איתו. במהלך קר וחד סילק מסביבתו את כל העובדים – אפילו עד הנהג. מעכשיו, כל מינוי יעבור את מסננת הצוללת .
המטרה היא שהלשכה תהיה כפופה למטרות הצוללת.
נראה אם יצלול או שהצוללת תביא את ארדן לכס ראש הממשלה.
רכבת לבית שאן
העיר בית שאן שלחה אלינו את דוד לוי, ועכשיו את ח”כ אורלי לוי. בית שאן הייתה סמל במדינה של מקום שכוח אל מאז ועולם בית שאן הייתה שייכת למקום שאליו המדינה אינה מגיעה.
כך, כאשר הצליח שר התחבורה להביא את ההחלטה של הקמת קו הרכבת לבית שאן, פקידי האוצר היו נגד הרכבת לבית שאן, הם התנגדו כי רכבת לבית שאן זה לא כלכלי, שר התחבורה הוא מאמין גדול כי רכבת מבית שאן לכיוון חיפה תשנה את מפת האוכלוסייה בישוב, ותגרום לעוד אזרחים להגיע לבית שאן, ובית שאן תפרח.
וכן, במקום לבין גדרה לחדרה יחיו יהיו כאלה שיעדיפו לגור בבית שאן ולעבוד בחיפה.
על זה יצא קיצפו של השר כץ על פקידי האוצר, השר כץ רוצה להגיע להסכמה על גובה הקיצוץ והוא אומר : “אני מבין את הבעיה. אני אביא לקופת התקציב מהיכן שאני יחליט”. צריך לזכור שהשר כץ כבר קדנציה שניה במשרד והוא אינו צריך זמן ללמוד, אותו אי אפשר למרוח.
פקידי האוצר צריכים להבין : אתם מוניתם לבצע מדיניות, אתם לא קובעים מדיניות.
שלי יחימוביץ
יחימוביץ הייתה חברת כנסת מוצלחת מאוד וכפי הנראה היא לא מוצלחת כראשת מפלגה. שלי לא השכילה לבצר את מעמדה כאשר בכל יום הוסיפה מתנגד. יש מי שמשווה את המצב שלה למצב של ליבני בקדנציה הקודמת, גם אז רעמו על ליבני שלא נכנסה לממשלה ומשם התחילה הנפילה. כך גם בעבודה, אך שלי איבדה את השותף הכי רציני שהיה לה – עופר עיני.
אז נזכרתי בפוליטיקאי אחר. משה כחלון. בקדנציה הראשונה שלו, אחרי מספר חודשים ראיתי כי כוכבו דורך והוא מקבל תמיכה בהקיף ענק בליכוד. יום אחד נכנסתי אליו ושאלתי : “מה הסוד שלך”?
כחלון, בחיוך המבויש שלו, אמר לי : “תראה, אנחנו שנמצאים בשרות הציבורי יש לנו תרמיל על הגב, כאשר בכל פעם שאנחנו פוגעים במישהו נוספת אבן. אני מוציא את האבנים כדי לא לשקוע”.
אצל שלי יחימוביץ כבר התרמיל מלא.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
