יום אידיוטים שימושיים שמח
אריק זיו ויזר
יפעת ארליך כתבה ב"ידיעות אחרונות" שעל ראש הממשלה לעשות חשבון נפש. אלי ורד חזן סבור שמדובר באידיוטית שימושית
נהוג לייחס לולדימיר איליץ' לנין, מנהיגה הראשון של ברית המועצות ורוצח המונים בדימוס, את המונח אידיוטים שימושיים. המונח מתאר את אותם אנשים במערב, מי מביניהם שהיה תמים ומי שלא, שתמכו מהדמוקרטיות בהן חיו בנחת במעשים הזוועתיים של ברית המועצות. המשטר הסובייטי ניצל אותם כהוגן והם שימשו כלי מאוד חשוב בהישרדותו. הציטוט המקורי של לנין מעולם לא נמצא אבל המונח הפך לשגור ודומה כי את הסניף הישראלי שלו פתחה מחדש העיתונאית יפעת ארליך. במאמר שפרסמה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" היא שיבחה את הישגיו של ראש הממשלה אך קראה לו ללכת. כך היא כתבה למשל : "אלא שמשהו במנגנון הזה השתבש מאז נכנסה ישראל לסבב כאוטי של מערכות בחירות. הימין הגיע למצב אבסורדי שבו הוא מוכן לשתק את המדינה ולהפסיד את השלטון, מתוך אותו ערך טבעי ויפה של נאמנות למנהיג. והשאלה היא עד מתי. היכן עובר הגבול. אני סבורה שבהחלטה של נתניהו לפזר את הכנסת הקודמת נחצה קו אדום. הרי סביר להניח שאם היה נתניהו, אחרי שלא הצליח להקים ממשלה, מעביר את המנדט למנהיג אחר בליכוד, הייתה קמה ממשלת ימין יציבה". היא קראה לראש הממשלה "לשחרר את הפלונטר" ולעשות חשבון נפש, כלומר, להתחלף במועמד אחר מהליכוד.
אני קורא את השורות ונותר חסר מילים. על הבורות, על חוסר הידע, על חוסר ההבנה, על התמימות ובעיקר בעיקר על האיוולת. ארליך מתעלמת מכל כך הרבה קווים אדומים שנחצו כלפי ראש הממשלה וששיבשו את הדמוקרטיה הישראלית עד להפיכתה לחצי ביורוקטטורה. כאילו ראש הממשלה הזה לא נרדף מאז שהגיע אל הפוליטיקה. כאילו שלא נפתחו 22 תיקים כנגדו אשר מתוכם 19 נסגרו ושלושת הנותרים מאוד שבריריים, כאילו אנשי שמאל לא הודו שהדרך היחידה להפיל את ראש הממשלה המוצלח הזה הן בעזרת חקירות וכאילו כאילו לא מדובר באכיפה בררנית וביצירת תקדימים משפטיים שערורייתיים. ארליך, כמו עוד אידיוטים שימושיים במחנה הלאומי, מסרבים להבין שלא באמת מדובר רק בנתניהו. מדובר בי, בה, בנו ובשאר אנשי הימין שנתפסים כלא לגיטימיים בעיני חלקים רחבים בשמאל ובעיקר בעיקר מדובר במאבק על הדמוקרטיה הישראלית. נתניהו הוא לא רק היעד בשל היותו נתניהו. הוא היעד כי הוא הקטר שמוביל את הימין ואם רוצים להפיל את הרכבת שנקראת הימין אז יש להפיל את נתניהו. ואם לא מצליחים לעשות זאת בעזרת תבונתו של העם פונים אל דרכים אלטרנטיביות. יוצרים למשל הלכות מניפולטיביות על מנת לשקר את הציבור בהאשמות נגד נתניהו ומשתמשים בהדלפות לא חוקיות על מנת ליצור רושם כל כך מוטעה.
אני קורא את המאמר ולא מאמין. כלום שכחה ארליך את דה הלגיטימציה והדמוניזציה שנעשו למנחם בגין על היותו פשיסט? ליצחק שמיר על היותו חסר יכולת? ולאריאל שרון על היותו אקטיביסטי מדי עד שהתהפך אידאולוגית ואותרג? עד כדי כך הזיכרון שלה קצר?
אני מביט בגוש הימין הנוכחי ומעריך אותו עד מאוד על האחדות, על ההבנה ההפוכה לזאת של האידיוטיים השימושיים בימין, על כך שהוא מבין בדיוק מה שאנשים כמו ארליך לא מבינים. ושיא השימוש בה מתבצע כשהיא כותבת לא פחות ולא יותר בעיתון שהשחיר יותר מכל את ראש הממשלה ואת גוש הימין. ארליך חייבת להבין שעבור הצלת הדמוקרטיה חייבים להיות מאוחדים. אתנחם בעובדה שבמאזן ההיסטורי אותם אידיוטים שימושיים היו בצד המפסיד. אקווה גם שבמאזן ההיסטורי של הפוליטיקה הישראלית ארליך והאידיוטים השימושיים מימין יהיו בצד המובס.
אני קורא את השורות ונותר חסר מילים. על הבורות, על חוסר הידע, על חוסר ההבנה, על התמימות ובעיקר בעיקר על האיוולת. ארליך מתעלמת מכל כך הרבה קווים אדומים שנחצו כלפי ראש הממשלה וששיבשו את הדמוקרטיה הישראלית עד להפיכתה לחצי ביורוקטטורה. כאילו ראש הממשלה הזה לא נרדף מאז שהגיע אל הפוליטיקה. כאילו שלא נפתחו 22 תיקים כנגדו אשר מתוכם 19 נסגרו ושלושת הנותרים מאוד שבריריים, כאילו אנשי שמאל לא הודו שהדרך היחידה להפיל את ראש הממשלה המוצלח הזה הן בעזרת חקירות וכאילו כאילו לא מדובר באכיפה בררנית וביצירת תקדימים משפטיים שערורייתיים. ארליך, כמו עוד אידיוטים שימושיים במחנה הלאומי, מסרבים להבין שלא באמת מדובר רק בנתניהו. מדובר בי, בה, בנו ובשאר אנשי הימין שנתפסים כלא לגיטימיים בעיני חלקים רחבים בשמאל ובעיקר בעיקר מדובר במאבק על הדמוקרטיה הישראלית. נתניהו הוא לא רק היעד בשל היותו נתניהו. הוא היעד כי הוא הקטר שמוביל את הימין ואם רוצים להפיל את הרכבת שנקראת הימין אז יש להפיל את נתניהו. ואם לא מצליחים לעשות זאת בעזרת תבונתו של העם פונים אל דרכים אלטרנטיביות. יוצרים למשל הלכות מניפולטיביות על מנת לשקר את הציבור בהאשמות נגד נתניהו ומשתמשים בהדלפות לא חוקיות על מנת ליצור רושם כל כך מוטעה.
אני קורא את המאמר ולא מאמין. כלום שכחה ארליך את דה הלגיטימציה והדמוניזציה שנעשו למנחם בגין על היותו פשיסט? ליצחק שמיר על היותו חסר יכולת? ולאריאל שרון על היותו אקטיביסטי מדי עד שהתהפך אידאולוגית ואותרג? עד כדי כך הזיכרון שלה קצר?
אני מביט בגוש הימין הנוכחי ומעריך אותו עד מאוד על האחדות, על ההבנה ההפוכה לזאת של האידיוטיים השימושיים בימין, על כך שהוא מבין בדיוק מה שאנשים כמו ארליך לא מבינים. ושיא השימוש בה מתבצע כשהיא כותבת לא פחות ולא יותר בעיתון שהשחיר יותר מכל את ראש הממשלה ואת גוש הימין. ארליך חייבת להבין שעבור הצלת הדמוקרטיה חייבים להיות מאוחדים. אתנחם בעובדה שבמאזן ההיסטורי אותם אידיוטים שימושיים היו בצד המפסיד. אקווה גם שבמאזן ההיסטורי של הפוליטיקה הישראלית ארליך והאידיוטים השימושיים מימין יהיו בצד המובס.
פוסטים קשורים
בני גנץ: האיש ששמר על כולם — ונשאר לבד
15 במאי 2026
לוח זמנים מסתמן לפריימריז בליכוד 2026 (בהנחה שהפריימריז יתקיימו ב־30 ביוני 2026) 📌 מאי 2026 סיום הטיפול בערעורי סניפים ומחלוקות פנימיות. השלמת רשימות מתפקדים ועדכון ספר הבוחרים. פרסום נהלים והוראות של ועדת הבחירות. 📌 עד סוף מאי 2026 מועד אחרון להגשת טפסי “קוד 99”. בדיקות זכאות ועדכון ספר הבוחרים הסופי. היערכות מטות השטח לקראת פתיחת הקמפיינים. 📌 תחילת יוני 2026 פתיחת חלון להגשת מועמדויות. תחילת גיוס חתימות ותשלומים. פתיחת קמפיינים פנימיים רשמיים. 📌 אמצע יוני 2026 סגירת רשימות המועמדים. הכרעה בערעורים אחרונים. פרסום רשימת המתמודדים הסופית. 📌 20–28 ביוני קמפיין שטח אגרסיבי: כנסים, דילים, טלפונים, קבוצות וואטסאפ, מאבקי שריונים ומחוזות. 📌 30 ביוני 2026 — יום הפריימריז 🗳️ בחירות לרשימת הליכוד לכנסת. 📌 תחילת יולי 2026 ספירת קולות וערעורים. סידור שריונים. אישור הרשימה במוסדות הליכוד. 📌 14–15 ביולי 2026 📑 הגשת רשימת הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית.
15 במאי 2026
הזמן אוזל: הליכוד בדרך למירוץ נגד השעון
13 במאי 2026