ועכשו ניגע

מספר נקודות מהותיות שמעלה עו"ד תמר הר-פז לאחר הבחירות - הסתכלות פנימית אל תוך התנועה ואף מחוצה לה

בשעה טובה הסתיימו הבחירות קצת אחרי שהסתיימו הפריימריס וחברי הליכוד יכולים לנוח כמה ימים, לא יותר מדי, רק עד שיתחילו המאבקים על קיום בחירות והתמודדות למוסדות הועידה, אבל לא ביקשנו יותר מדי, אנחנו כבר יודעים שאין מנוחה לרשעים.

נצטרך לבדוק למה קיבלנו פחות מנדטים ממה שציפינו, ועדיין אנחנו המפלגה הראשונה מזה זמן רב שהצליחה לסיים קדנציה ולהבחר מחדש ברציפות. ניתן היה לחשוב על יותר גרוע.

חשוב גם לזכור שהציפיה הכמעט ודאית שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, הביאה אנשים למחשבה שעדיף לחזק מפלגה אחרת שקרובה לליבם וההצבעה הפכה להיות דה פקטו סוג של הצבעה בשני פתקים .

בנוסף המו"מ על ויתורים ונסיגה משטחים, נכנס לתרדמת מבורכת וחוץ מקומץ אנשים שעדיין מנהלים מו"מ עם עצמם, כבר אף אחד לא מאמין בשטות הזו ויתכן שזה מה שהביא אפילו מצביעי ימין מובהקים להצביע למי שיקדם סוגיות חברתיות חשובות, מבלי להרגיש שהם מסתכנים בכך שהם מפקירים את המדינה.

לא ברור האם מפלגת "ישראל ביתנו" היוותה נכס, או נטל אלקטורלי. לא בטוח שהיא עדיין אטרקטיבית עבור הקהל הותיק שלה, העולים מחבר העמים, שבנתיים התערו בארץ ולא בהכרח רוצים לסמן עצמם כסקטור נפרד וגם יאיר שמיר, שנבחר לייצג אותה בכל מיני פאנלים מתוך מחשבה שהשם שלו יפרוט על מיתר נוסטלגי בלבבות המצביעים, התגלה כמעורר מבוכה, יותר מאשר כל דבר אחר ואחרי כל זה יש אכן בעיה בליכוד שבאה לידי ביטוי במנהל מרוחק, מנותק, מתנשא ונפוטיסטי. אני זוכרת שבתקופת הפריימריס ביקשנו את הקומה ה- 14 במצודה כדי לקיים בה כנס. נענינו שהתקבלה החלטה שלא נותנים את הקומה עד סוף תקופת הפריימריס. עד כאן טוב ויפה, אלא שיומיים אחרי כן קיבלה קבוצה אחרת אישור לקיים כנס באותו המקום . מי שמכיר את הליכוד, יודע שיש בו כאלה שמקורבים וכאלה שלא, פלבאים ופטריקים, וסאלים ומעמד אצולה , כשהאחרון מתנהל תוך תחושה של בעלות על מוסדות המפלגה, זלזול ביוזמות של אחרים ובלבול בין שאיפות אישיות שלו לבין טובת הליכוד . זו הסיבה שכל כך הרבה פעילים שהדפקו על דלתות מטה הבחירות והציעו עזרה, נדחו בטענה שהמקום אינו מיועד לבני תמותה.

בכל מקרה הבחירות כבר מאחורינו ועלינו להביט קדימה, אין ספק שנתגעגע לאמסלם ,אביר שובה לב, שחלם לקרב בין חרדים לחילוניים ולמיכאל בן ארי ואריה אלדד, שהרבה פעמים ניתן היה לחשוב שאם נדקור אותם נגלה שאפילו הדם שלהם כתום.

להתנהלות של מפלגת הבית היהודי נתגעגע קצת פחות. מפלגה שהתגלתה וממשיכה להתגלות כחבורה של בכיינים , שמתענגים על קורבניותם. בתחילה האשימו את הליכוד במתקפה לא הוגנת כלפיהם, תוך כדי שהיו"ר של הבית לא מפסיק לפזר פנינים כמו : "אני לא מדבר עם ביבי", "ההדר הליכודי פינה את מקומו לפייגלין" ו"אני ושרה נתניהו היינו ביחד בקורס טרור ". בכלל שרה נתניהו היוותה יעד פופולארי לטובקיסטים , של הבית היהודי שהאשימו אותה בהשתהות של ביבי להתקשר אליו לבנט אחרי הבחירות. דבר אחד למדו שם כבר מהשמאל וזה לתקוף את ראש הממשלה דרך רעייתו.

גם כעת הם טוענים שקמפיין הליכוד נגדם העביר מנדטים מהבית היהודי ליש עתיד. מעניין שרק לפני דקה הם טענו שקמפיין הליכוד מעביר מנדטים מהליכוד אליהם. הנה למשל לינק מלפני הבחירות: http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=494559 שבו אילת שקד טוענת שקמפיין הליכוד הינו חובבני, פוגעני ולא מקצועי ויוסיף מנדטים לבית היהודי ולעומת זאת הנה לינק מאחרי הבחירות: http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FKDGFF&c41t4nzVQ=EF שבו היא, כבר טוענת שקמפיין הליכוד העביר 2 מנדטים מבנט ליאיר לפיד .

הבנתם חברים? לא שלושה מנדטים, לא מנדט וחצי, אלא שני מנדטים . שקד מדדה את זה בדיוק ולמרות שהיא אפילו לא יודעת להסביר אייך היא נבחרה לחברת מרכז בקרית ארבע למרות שכל חייה התגוררה בשיכון בבלי, בתל אביב, היא כן שולטת בחכמת הנסתר ויודעת לאמוד במדוייק כמה מנדטים היו למפלגה שלה אלמלא קמפיין הליכוד, וכל זאת שבועיים בלבד אחרי שהעלתה את הטענה ההפוכה.

האמת היא שהליכוד והבית היהודי הן שתי מפלגות שהגיעו לשיאן מוקדם מדי. הליכוד הגיע לשיאו כמה חודשים לפני הבחירות והבית היהודי הגיע לשיאו כשלושה שבועות לפני הבחירות כשזכה לחשיפה תקשורתית רחבה והסקרים נבאו לו מספר רב של מנדטים. מה שגם התגלה כמוקדם מדי מבחינתו. שלושה שבועות זה מספיק זמן כדי ליצור אצל המצביעים עייפות ממך ולהתחיל לרדת במנדטים.

מעבר לזה מפלגת הבית היהודי הספיקה להתגלות כמפלגה מרובת זיגזגים וסתירות ולדעתי אם הבחירות היו מתקיימות יותר מאוחר, הפן הזה שלה היה ממשיך להחשף והיא היתה מאבדת עוד מנדטים. מחד גיסא , לטעון בדרמטיות שהליכוד "יורה עליהם בנגמ"ש", בגלל שהם הימין האמיתי ומצד שני לא לרצות את בן ארי ואריה אלדד איתם כדי לא להצטייר כימניים מדי. היו"ר שלהם כל פעם חוזר בו מאיזה פליטת פה אחרת . מוטי יוגב שלפני חצי שנה בראיון ל"מעריב" התגאה בכך שקידם הפרדה מגדרית בבני עקיבא וכך גם הדברים מופיעים בויקיפדיה בערך שלו ובערך של בני עקיבא, טען מאוחר יותר שבסך הכל ביצע שינוי קטן וזניח בגלל כמה בנים, שהתביישו להיות עם הבנות וג'רמי גימפל שרצה ליזום חזיון אורקולי מרהיב בירושלים ולפוצץ את כיפת הסלע (למי שלא ראה את הסרטון: " נניח שכיפת הסלע. מקליטים אותי עכשו, אז אני לא יכול לאמר מופצצת, אבל נגיד שכיפת הסלע היתה מופצצת"), הסביר שזו בסך הכל פארודיה על אנשים פנאטים (מעין יובל סמו עם כיפה) כשהוא מעיד על עצמו "ג'רמי גימפל הוא אחד מאנשי ההסברה היעילים שקמו במדינת ישראל". פחות חשוב אם הם באמת אמרו ועשו את הדברים האלה . מה שמדאיג זה הקלות שבה בבית יהודי משנים גרסאות. האנשים האלה עוד לא ח"כים וכבר אין להם בעיה לאמר את ההיפך ממה שטענו לפני רגע, אם זה מה שמשרת אותם עכשו.

וכנראה שזה מה שחשבו גם כל אותם מנדטים שברחו להם, אז נכון שגם לליכוד ברחו מנדטים. ההבדל הוא שבליכוד הרבה מאוד אנשים יושבים עכשו ומנסים להפנים את הלקחים וללמוד את הטעויות של הקמפיין האחרון, לעומת זאת בבית היהודי, ממהרים לעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב ,להאשים אחרים. כמובן שהם מאשימים את הליכוד (כוחו של הרגל), אבל מסתבר שגם ש"ס לא יוצאת אצלם נקייה. ח"כ אורי אריאל כבר הספיק לאמר , שההכפשות של ש"ס נגד הבית היהודי אינן יכולות להישאר תלויות באוויר. על ש"ס להתנצל בפני הבוחרים של הבית היהודי ובמיוחד בפני הרבנים שלהם. אין מה לדבר. מפלגת הבית היהודי מתגלה כפולניה הנעלבת של הבחירות. כל הזמן מתלוננת שאכלו לה ושתו לה. מישהו שם צריך לנער אותם דחוף ולספר להם שככה זה בפוליטיקה ושהם לא נקיים מזה בעצמם, או כמו שקרן מור אוהבת להגיד: "זה נשמע לי כמו אויויוי".

עוד דבר שצץ בבחירות האלה זה חברי ליכוד ותיקים, שלא היתה להם בעיה להצהיר בגלוי על תמיכה במפלגה מתחרה.

בניגוד לסטריאוטיפ ,רובם דווקא לא באו מאוכלוסיות המתנחלים והכיפות הסרוגות. דווקא במטה הלאומי עמלו קשות לשמור את הקולות בליכוד, וגם פייגלין יצא במספר קריאות להצביע לליכוד והתוצאות הוכיחו שמספר המצביעים ביו"ש לליכוד היה כפול ממספר המתפקדים למפלגה. מסתבר שלא רק שציבור הכיפות הסרוגות שכל כך אוהבים להתקיף אותו לא בגד בנו, אלא מזלנו שהיה לנו אותם, אלמלא הם מספר המנדטים שלנו היה עוד יותר נמוך ונכון שהיו גם כאלה כמו מלאכי לוינגר, ראש מועצת קרית ארבע, ששיבח את הבית היהודי בכנס של המפלגה שנערך במתנ"ס המקומי, וד"ר אריה בכרך שבראיון מיום 24.1.13 לערוץ 7 התגאה בכך שהוא מתפקד ליכוד שלא הצביע לליכוד. אבל לא היו חסרים מספיק חברי ליכוד ותיקים, חילונים ממרכז הארץ , שנשבו בכריזמה הבנטית (לדעתי חסרת הכיסוי) , תמכו בבית היהודי ועוד מהמקפצה. מספיק היה לפתוח את הפייסבוק באותם ימים ולראות חברי ליכוד מימים ימימה שפתאום הפכו את עורם ואמצו (אולי מתוך תסמונת שטוקהולם) את שלל הטיעונים והבכייות של הבית היהודי נגד הליכוד.

ולסיום בקשה אחרונה מאלה שיקבעו בעתיד מי יאייש את ראשות הועדות השונות בכנסת. בבקשה אל תפקירו את הועדה למעמד האשה שוב בידיים של איזו פמיניסטית מתלהמת. מרב מיכאלי, יעל גרמן, מיכל רוזין , זהבה גלאון, תמר זנדברג, כולן מפנטזות במסתרין על הרגע שבו תחממנה את הכסא בועדה הנחשקת . אז בבקשה לתת להן להמשיך לפנטז.

עייפנו ממחרחרות מדון. עייפנו מעוינות אובססיבית לגברים ומזעם צדקני. זו טעות לתפוס את הועדה למעמד האישה כועדה משנית . נכון שזו לא ועדת החוץ והבטחון, אבל עם כל השיריונים שהיא שולטת בהם יש בה בהחלט גישה לג'ובים וגם גישה לתקציבים.

האם לא הגיעה העת שבראש הועדה למעמד האישה תעמוד דמות קצת יותר מתונה ופחות מתלהמת?

עו"ד תמר הר-פז , "פורום נשים ציוניות"