השעון מתקתק, הפריימריז ממתינים
חיים כץ לא מכנס את ועדת החוקה, הזמן אוזל – ובסוף מי שיבחר את הרשימה עלול להיות חדר סגור במקום מתפקדי הליכוד
הדיווח של יובל קרני ב"ידיעות אחרונות" על האפשרות שהפריימריז יתבטלו "מעצמם" בגלל מחסור בזמן, מעלה שאלה פשוטה: מי מחזיק היום את המפתח לשעון החול של הליכוד?
התשובה אינה ראש הממשלה. המפתח נמצא אצל יו"ר ועדת החוקה של הליכוד, ח"כ חיים כץ.
כל עוד ועדת החוקה אינה מתכנסת ואינה קובעת את כללי המשחק, את לוחות הזמנים ואת מתווה הפריימריז, השעון ממשיך לתקתק. כל יום שעובר מצמצם את האפשרות לקיים הליך מסודר, שקוף ודמוקרטי של בחירת הרשימה.
בליכוד יש כיום אלפי פעילים ומאות מועמדים שממתינים לדעת מה השיטה, מהם המחוזות, מה יהיו השריונים ומתי בכלל ייערכו הבחירות הפנימיות. אבל במקום תשובות, יש בעיקר המתנה.
וכאן עולה החשד שמטריד רבים בשטח: אם לא תהיה החלטה בזמן, ואם לא יישאר מספיק זמן להיערך לפריימריז, יגיעו אותם גורמים שיסבירו שאין ברירה אלא לעבור ל"פתרון חירום" – ועדה מסדרת.
פתאום מה שנראה היום כתקלה יהפוך לפתרון.
פתאום במקום מתפקדי הליכוד, כמה עשרות אנשים בחדר סגור יקבעו את הרשימה.
ופתאום מי שנהנים מהכוחות המאורגנים יקבלו יתרון משמעותי.
בין השמות שמוזכרים שוב ושוב במסדרונות התנועה נמצאת אתי עטיה, שמזוהה עם מחנהו של חיים כץ. מבקרי המהלך חוששים שוועדה מסדרת תהפוך למסלול עוקף מתפקדים, שבסופו ישריין את מקורבי הכוח המאורגן על חשבון בחירת השטח.
בסופו של דבר השאלה איננה רק מי יהיה ברשימה.
השאלה היא מי יבחר את הרשימה.
מתפקדי הליכוד בקלפי – או כמה אנשים סביב שולחן בחדר סגור.
כי אם הפריימריז יתבטלו בגלל שנגמר הזמן, זו כבר לא תהיה תאונה. זו תהיה תוצאה.
