טלי ואופיר בעלייה, הוועדה המסדרת על הכוונת: הקרב האמיתי על רשימת הליכוד החל
העימות סביב טלי גוטליב חיזק את מעמדה בצמרת התנועה, אופיר כץ ביסס את מעמדו כמנהל הקרבות של הקואליציה, ובמקביל מתחדד הוויכוח על הוועדה המסדרת: האם הרשימה תיקבע בידי המתפקדים או בחדרים סגורים? סיפור אתי עטיה וחיים כץ ממחיש מדוע רבים בליכוד דורשים לשמור על הפריימריז לצד שריונים מוגבלים לנתניהו.
השבוע שבו טלי ואופיר כבשו את הבמה – והקרב על רשימת הליכוד נפתח
שבוע סוער במיוחד עבר על הליכוד, ובמרכזו שני כוכבים ברורים: טלי גוטליב ו-אופיר כץ.
הדיון בוועדת הכנסת סביב בקשת החיסיון של גוטליב הפך למופע פוליטי רב־עוצמה. במשך שעות ארוכות הציגה גוטליב את טענותיה נגד היועצת המשפטית לממשלה, תקפה את מה שהיא מגדירה אכיפה בררנית, והצליחה להפוך דיון משפטי לזירת מאבק אידיאולוגית. בעיני רבים ממתפקדי הליכוד, היא שוב הוכיחה מדוע הפכה לאחת הדמויות המשפיעות והאהודות בתנועה.
לצידה ניצב אופיר כץ, שניהל את הישיבה ביד רמה. הוא לא אפשר לחברי האופוזיציה להשתלט על הדיון, שמר על הסדר והפגין מנהיגות פרלמנטרית. בקרב פעילים רבים בליכוד, השבוע הזה חיזק עוד יותר את מעמדם של גוטליב ושל אופיר כץ לקראת היום שאחרי הפריימריז.
מי שבחר להיכנס לעימות חזיתי עם גוטליב הוא אליהו רביבו. אלא שבעוד גוטליב ממשיכה לצבור תמיכה בשטח, רביבו נתפס בעיני רבים כמי שמנסה לבנות את עצמו דרך המאבק בה. אחד הפעילים הגדיר זאת השבוע במשפט ציורי: "הוא מנסה לעשות תמות נפשי עם פלשתים". אלא שבפוליטיקה, מי שנכנס לעימות מול דמות פופולרית צריך גם לנצח בו, ונכון לעכשיו נראה שהמהלך הזה בעיקר מחזק את יריבתו.
אבל אם הקרב על טלי גוטליב תפס את הכותרות השבוע, הרי שהמאבק האמיתי בליכוד מתנהל סביב שאלה גדולה הרבה יותר – כיצד תורכב רשימת הליכוד לכנסת הבאה.
בשבועות האחרונים הכניסו מספר ראשי ערים וראשי רשויות מחדש לשיח את רעיון הוועדה המסדרת. התומכים במהלך טוענים כי ועדה מסדרת תוכל לבנות רשימה חזקה יותר, למנוע כניסתם של מועמדים בעייתיים ולצמצם את כוחם של מנגנונים מאורגנים.
אלא שכאן בדיוק מתחילה הבעיה.
מי שחושב שוועדה מסדרת תבטל עסקאות פוליטיות, כנראה לא מכיר את הפוליטיקה. בסופו של דבר, במקום שהמתפקדים יכריעו, יכריעו קומץ אנשים בחדר סגור. במקום דמוקרטיה פנימית רחבה, נקבל פוליטיקה של קשרים והשפעה.
הדוגמה הטובה ביותר היא המאבק המתמשך סביב אתי עטיה. בשטח הליכודי נשמעות שוב ושוב טענות כי חיים כץ פועל בכל כוחו כדי להבטיח את המשך דרכה הפוליטית. בפעם הקודמת הועלו טענות קשות על שינויים במנגנוני הייצוג לנשים שסייעו לה להיכנס לכנסת בהמשך הדרך, וגם כיום מתקיימים ויכוחים סביב ניסיונות לשנות כללים ומסלולי התמודדות.
אם כך נראית הפוליטיקה כאשר יש מוסדות ומנגנונים נבחרים, מה יקרה כאשר כל הכוח יתרכז בידי ועדה מסדרת? מי מבטיח למתפקדי הליכוד שהרשימה שתצא ממנה תשקף את רצון השטח ולא את רצונם של בעלי הכוח וההשפעה?
לכן הפתרון הנכון עבור הליכוד אינו ועדה מסדרת מלאה, אך גם לא התעלמות מהצורך ברענון הרשימה. הדרך הנכונה היא שילוב של פריימריז לצד שריונים מוגבלים ליו"ר התנועה.
כך המתפקדים ימשיכו לבחור את עיקר הרשימה, כפי שהיה במשך עשרות שנים. במקביל, יוכל יו"ר הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו להכניס לרשימה דמויות חדשות מדור הניצחון והתקומה – לוחמי מילואים, אנשי עשייה, מובילי ציבור ואנשים שהוכיחו את עצמם בשדה הקרב ובחיים הציבוריים.
הליכוד מעולם לא הצליח בזכות ועדות. הוא הצליח בזכות האמון במתפקדים. חוכמת ההמונים היא שהפכה אותו למפלגת השלטון הגדולה בישראל. מי שרוצה לנצח בבחירות הבאות צריך לזכור שהכוח האמיתי של הליכוד נמצא בשטח, אצל המתפקדים – לא בחדרים הסגורים.
