הדלפת המסמכים,ירי הזיקוקים ומה שבינהם.

במציאות שבה אנו חיים,במיוחד מאז ה7.10,בכל יום כמעט נחשפת פרשה חדשה הנוגעת לגורם פוליטי.

חלק מהפרשיות עוסקות לכאורה בחשד לביצוע עבירות פליליות ולכן,כנדרש,נפתחות חקירות.

באותן פרשיות המוזכרות לעיל עלה החשד לביצוע עבירות אשר ניתן להגדירן כעבירות בטחוניות ולכן החקירות התנהלו ע"י השב"כ בשיתוף עם משטרת ישראל,תוך ליווי ופיקוח מצד הפרקליטות.

אין ספק כי כאשר מתעורר החשד שבוצעו עבירות פליליות,לא כל שכן עבירות בטחוניות לכאורה,יש לנהל חקירה מעמיקה,אשר לפחות בתחילתה החשודים נתונים במעצר.

ברם,לטעמי,השימוש הנרחב במניעת מפגש של החשודים עם עורכי דינם \\,שעה שאין חשש כי מדובר במה שמכונה "פצצה מתקתקת",או למצער חשש כי החשודים עדיין יכולים להמשיך לבצע עבירות במהלך חקירתם,אין מקום לשימוש נרחב בכלי זה כפי שנעשה בפרשת הדלפת המסמכים.

במקרה זה קיים חשש ממשי כי מניעת המפגש הארוכה בעניינם של חלק מהחשודים נועדה אך למטרה אחת והיא שבירת רוחם באופן שהדבר יגרום להם להודות בעבירות הנטענות.

שימוש בכלי של מניעת מפגש כפי שנעשה בפרשת הדלפת המסמכים אף עלול להחטיא את המטרה של הגעה לחקר האמת ולהביא להודאות שווא.

חמור מכך הוא השימוש שנעשה בכלי המעצר עד לסיום ההליכים,לאחר הגשת כתבי האישום.

הפרקליטות,כדבר שבשגרה מבקשת מבתי המשפט לעצור את הנאשמים בעבירות "בטחוניות" עד תום ההליכים ואלה נענים.

אמנם חוק סדר הדין הפלילי(סמכויות אכיפה-מעצרים)תשנ"ו 1996 מאפשר לעצור נאשמים בעבירות בטחוניות מסוימות עד תום ההליכים,אולם רוח החוק מכוונת לכך שהשיקול העיקרי צריך להיות המסוכנות הנשקפת מן הנאשמים.

בשתי הפרשיות הנ"ל,מדובר בנאשמים מימין ומשמאל אשר המשותף להם הינה העובדה שמדובר באנשים חסרי עבר פלילי,שפעלו לכאורה ממניעים אידאולוגים,(בעיני ירי הזיקוקים חמור מהדלפת המסמכים).

מכל מקום אין ספק כי בשתי הפרשיות ניתן לאיין לחלוטין את מסוכנותם הנמוכה בלאו הכי של הנאשמים,על ידי מעצר בית ,לרבות איזוק אלקטרוני ותנאים נוספים כמו ערבויות כספיות הפקדת דרכונים וכו.

מושכלות יסוד קובעות שהמעצר אינו מהווה מקדמה על העונש וחזקת החפות מאבדת ממהותה כאשר הנאשם נדרש להיום במעצר ממושך טרם הוכחה אשמתו.

זאת ועוד,עצם השימוש בסעיפי אישום "בטחוניים" חמורים כדי להצדיק את בקשות המעצר עלו לגרום לשיהוי בהליכים ולניהול דיוני סרק אשר יובילו בסופו של דבר לשינוי האישומים לאישומים שהיה מקום להשתמש בהם מלכתחילה.

לכן,הגיעה העת לשינוי ויפה שעה אחת קודם ולא ניתן אלא לקוות שהנאשמים בשתי הפרשיות הנ"ל ישוחררו בתנאים.

עו"ד אילן כ"ץ הכותב שימש כסגן הפצ"ר ומייצג את אחד החשודים ששוחררו בפרשת הדלפת המסמכים