דרוש "ימני מחמד"
אחרי שהתנבאו על כישלון אצל טראמפ וגילו שחיים רמון צוחק להם בפנים, בערוץ 12 מחפשים בייאוש עלי תאנה מהליכוד. בינתיים בבג"ץ ממשיכים לתפקד כ"כיפת ברזל" של היועמ"שית – כי למה לחקור את האמת אם אפשר פשוט להחליף את הפאנל?
מי מפחד מחקירת האמת? על ההיסטריה של הממסד והתנפצות הקונספציה
מי שרוצה להגיע לחקר האמת, לא מסתתר מאחורי גלימות השופטים. הדרישה הנוכחית להקים ועדת חקירה בראשות השופט יצחק עמית היא לא ניסיון להבין מה קרה בשביעי באוקטובר, אלא ניסיון לבצר את חומות ההגנה של המערכת. ראינו את זה קורה פעם אחר פעם: בג"ץ, שמתפקד בפועל כ"כיפת ברזל" של הפרקליטות והיועמ"שית, הוא האחרון שיכול לחקור את המחדל. איך אפשר לצפות לבדיקה אובייקטיבית כשמערכת אחת מגוננת על השנייה? מי שמונע חקירה בפרשת הפצ"רית והיועמ"שית, ומי שחוסם את חשיפת השימוש ברוגלות נגד אזרחים, לא יכול להיות זה שמחזיק במפתחות לחקירת האסון הגדול בתולדות המדינה.
הנבואות שהתנפצו באולפנים
לא צריך להיות "ביביסט" כדי לראות את הניתוק; מספיק להקשיב לאיש השמאל חיים רמון, שלגלג השבוע על חבריו למחנה ועל הפרשנים באולפנים. רמון תיאר מחזה מגוחך: שעה שמונה בערב, האולפנים מלאים ב"מומחים" שמסבירים כמה הפגישה בין נתניהו לטראמפ תהיה כישלון. חצי שעה לאחר מכן, המציאות הכתה להם בפנים עם פגישה מוצלחת בכל קנה מידה. כפי שאמר רמון בציניות: "אתם לא מכירים את הכלל לא להתנבא על דבר שעומד לקרות בעוד זמן קצר?". מי שטועה בחיזוי של מה שיקרה בעוד חצי שעה, איך הוא מעז להטיף לנו על אסטרטגיה?
החרם נמשך: הציבור אמר את דברו
בזמן שהפרשנים טועים, נבחרי הציבור של הליכוד מפסיקים לשחק את המשחק. בסקר ערוץ 14 האחרון, 95% ממצביעי הליכוד הביעו תמיכה בהחלטה של השרים יואב קיש ויריב לוין שלא להתראיין בערוץ 12. החרם הזה הולך ומתרחב: השר שלמה קרעי וח"כ חנוך מילביצקי כבר הודיעו שגם הם בחוץ, והשר ניר ברקת מגיש תביעת ענק שתבהיר שתם עידן ההפקרות. המסר הוא חד: אנחנו לא נהיה שקי האגרוף של אולפנים שבהם האמת היא המלצה בלבד.
רייטינג בצלילה: מחיר הבגידה בלוחמים
אבל הסיפור האמיתי הוא לא רק החרם של השרים, אלא הנטישה שלכם, הקהל. ערוץ 12 נמצא בנפילה חופשית ברייטינג, וברור לכולם מה הייתה נקודת השבר: פרשת "כוח 100". כשהציבור ראה בשידור חי כיצד הערוץ הופך לצד פעיל נגד לוחמינו ומחולל קמפיין שריסק את אמון הצופים – הוא פשוט כיבה את המכשיר. המכה בכיס היא זו שגורמת למכונה הזו לרעוד, כי כשהציבור הימני והמסורתי נוטש, האולפנים נשארים לדבר עם עצמם.
ההיסטריה בנווה אילן: מחפשים עלי תאנה
הלחץ הזה מוליד היסטריה, וכפי שחשף יעקב ברדוגו – התקבלה שם החלטה אסטרטגית: לנסות להזיז את אברמוביץ' וגיא פלג ולהביא "אנשי ימין" כדי להציל את הספינה הטובעת. העורך קרא לברדוגו שקרן, אבל המציאות מוכיחה אחרת עם החתמתו של אלי אוחנה ומגעים עם טאלנטים נוספים מהמחנה הלאומי. אבל אנחנו לא קונים את זה. הבאת "איש ימין" תורן שישמש כקישוט לא תכסה על ההטיה המובנית. הציבור דורש שינוי מהותי, לא עלי תאנה. המונפול שלכם נשבר, והפעם – זה סופי.
פוסטים קשורים
בני גנץ: האיש ששמר על כולם — ונשאר לבד
15 במאי 2026
לוח זמנים מסתמן לפריימריז בליכוד 2026 (בהנחה שהפריימריז יתקיימו ב־30 ביוני 2026) 📌 מאי 2026 סיום הטיפול בערעורי סניפים ומחלוקות פנימיות. השלמת רשימות מתפקדים ועדכון ספר הבוחרים. פרסום נהלים והוראות של ועדת הבחירות. 📌 עד סוף מאי 2026 מועד אחרון להגשת טפסי “קוד 99”. בדיקות זכאות ועדכון ספר הבוחרים הסופי. היערכות מטות השטח לקראת פתיחת הקמפיינים. 📌 תחילת יוני 2026 פתיחת חלון להגשת מועמדויות. תחילת גיוס חתימות ותשלומים. פתיחת קמפיינים פנימיים רשמיים. 📌 אמצע יוני 2026 סגירת רשימות המועמדים. הכרעה בערעורים אחרונים. פרסום רשימת המתמודדים הסופית. 📌 20–28 ביוני קמפיין שטח אגרסיבי: כנסים, דילים, טלפונים, קבוצות וואטסאפ, מאבקי שריונים ומחוזות. 📌 30 ביוני 2026 — יום הפריימריז 🗳️ בחירות לרשימת הליכוד לכנסת. 📌 תחילת יולי 2026 ספירת קולות וערעורים. סידור שריונים. אישור הרשימה במוסדות הליכוד. 📌 14–15 ביולי 2026 📑 הגשת רשימת הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית.
15 במאי 2026
הזמן אוזל: הליכוד בדרך למירוץ נגד השעון
13 במאי 2026