מעטות הן המלחמות אשר אוזכרו בצורה כה רחבה על ידי אמצעי התקשורת בישראל, ומעטות הן המלחמות אשר ביחס אליהן נוצר רושם כה מוטעה ברחבי העולם,

“רקוויאם גרמני” הוא ספר שחובה לקרוא לא רק בגלל הכתיבה הקולחת והמעניינת אלא גם, ואולי בעיקר, בשל ההקשר האקטואלי שלו.

לא מוכרחים להתאבד, אפשר גם להתפטר. בניגוד לקלישאה המיוחסת לרודן המושחת אריאל שרון, לפיה “העיקר להיות בגלגל”, יצחק רבין התפטר מראשות הממשלה בגלל פרשה (חשבון

מבחינתם של כלבי השמירה, הוא חייב להמשיך את מפעל העקירה שהתחיל בו קודמו. ישבור ימינה- ישברו לו את המפרקת. הנוסחה פשוטה: מנהיג ימני מושחת עדיף

הפואנטה במאמרו של דנקנר מדהימה: המדינה בסכנה, הניחו לאולמרט! ואם חס ושלום מדינת ישראל תיקלע למלחמה נוספת תחת הנהגתו, והתוצאה תהיה עגומה. מה נגיד- לא

מזה מספר שבועות שאני עומד ומשתאה למראה חילופי המהלומות המילוליות (בינתיים…) בין תומכי “מנהיגות יהודית” ומתנגדיה, ובין תומכי ביבי לתומכי סילבן, כשבזכרוני עולים סיפורי חורבן

המונולוג שאתם מדחיקים העוני והסבל מגבשים אותנו, ועוזרים למחנכינו לטפח אצל ילדינו את השנאה אליכם. השנאה הזו, יש לה תכלית: היא תוקעת בתודעתם של הילדים

אף שזו מסורת רבת שנים, שחוג תגר מקיים ארוחות חגיגיות לכבוד ראש השנה,כאשר מר בנימין נתניהו ורעייתו שרה והרב הראשי ישראל לאו הם אורחי הכבוד,

 חלפה עוד שנה ואפשר לסכם אותה כשנת הביזיון הלאומי.היא, ללא ספק, היתה שנה של התדרדרות נוספת של מוסר וטוהר המידות במוסדות השלטון.  המשכנו להיות עדים

בעבר לא היינו מקשרים בין שדרות לקטיושות (קסאמים) , ובכל פעם שהיו אומרים קטיושה היינו הולכים עם הזיכרון לקריית שמונה, אך כיום הפכה שדרות למחליפתה