נתניהו בודד בצמרת, נתניהו נתן פס לתומכי החוק, הנפילה של בוגי וסער, אור ללב של הרשקוביץ, מצעד הבכיינים וגר כצל’ה עם אופנהיימר, נצחונו של צדוק, מי מוכן לוותר על כסאו בכנסת למען המפץ.
הוינר
לחיץ? מחיץ? אולי עציץ. עציץ שעושה את העבודה היטב. המנצח של השבוע זהו ראש הממשלה. פעם נוספת הוא הוכיח כי הוא מנווט את המערכת כפוליטקאי מנוסה. אומן. גם מתנגדיו החריפים מההתיישבות ייאלצו להודות בכך. וחשוב להבין. ראש הממשלה הוא בעל תפיסת עולם אשר מחייבת חיוב רב את ההתיישבות ביו”ש ואולם כאשר ניתח את המצב הוא הבין כי כל פתרון שישאיר את הבתים, הרי שהנזק יעלה על התועלת.
יש להביט ולנתח את מהלכיו האחרונים של נתניהו בקפידה. הוא החליט ללכת על מהלך מורכב כאשר פירק כל התנגדות שעמדה מולו. למעשה הוא לא פירק אלא מעך. לנתניהו היו בדרך מספר מוקשים : המוקש הבעייתי היה ליברמן אשר מהווה עוגן לממשלתו. ליברמן יישר קו. המוקש המהותי ביותר היה בוגי יעלון. בוגי היה הפוליטקאי בעל התמיכה הכי משמעותית בקרב הימין האידאולוגי. הוא התיישר עם נתניהו עד מאוד בעניין הזה ובכך הצליח נתניהו לפרק את האלטרנטיבה שהייתה עומדת מולו בליכוד בעוד שמשמאל אין אלטרנטיבה הרי שעתה גם מימין אין אלטרנטיבה כרגע.
המציאות נכון להיום היא שנתניהו מועמד ללא מתחרים. ואולם, עליו להיזהר ולא לנהוג בשאננות. שכן, הדינמיקה של הפוליטיקה הישראלית נפיצה ומתעתעת. האיגרא רמא של היום עלולה להפוך בנקל לבירא עמיקתא של המחר. ובכלל, המהלכים של נתניהו מזכירים ולו במעט כיצד שרון פירק כל התנגדות נגדו מימין ומשמאל. לזכותו של נתניהו אפשר לומר כי הוא לא עושה מה ששרון עשה. שרון היה נהנה לרמוס ולהשפיל את אלה שפירק להם את הצורה. זה עורר בו עונג רב לאור העובדה שהרגיש שהופקר לאחר ועדת כהן. מי לא זוכר כיצד שרון הוביל את שריו וחייב אותם להצביע איתו בעד ההינתקות. נתניהו לא חייב את שריו להצביע איתו אלא רק לא להצביע נגדו. מי שרצה “קיבל פס” ולא חוייב להצביע.
איה סער ?
להוציא את בוגי, השר אשר ממנו מאוכזבים בהתישבות הוא שר החינוך גדעון סער. כך פורסם בגלי צה”ל אך לפני חודש : “השר גדעון סער אומר כי על הממשלה לקדם את חוק ההסדרה שנועד לעקוף את פסיקת בג”צ בעניין שכונת האולפנה”. כזכור, הוא הצביע בסופו של דבר נגד החוק.
השרים ארדן וכחלון, כך יש בי הרושם, לא עמדו על העניין כמו סער ולכן גודל הציפייה מהם היה פחות יותר. יש לזכור את הדברים הללו בעת הפריימריז לראשות התנועה לאחר שנתניהו יחליט לפרוש, אם וכאשר זה יקרה. ארדן וכחלון היו מתומכי החוק. נתניהו קרא אותם אליו והתייעץ איתם והם, כמו דבורה שנמשכה לצוף, נפלו אחד אחר השני למלכודת הנגד. כך השלושה, אשר בעת העברת חוק ההתנתקות בממשלת שרון נהנו מהאפשרות שלא הצביעו בעד, היום הם שרים והברירה שלהם היא למצוא עצמם בחוץ. התפקיד מהווה שיקול לא קטן זה מה שאומר כי לעולם אל תשפוט את חברך עד שתעמוד במקומו. השלישיה עשתה מעשה כאשר יכלה לא להצביע אלא להיעדר אבל הם החליטו לתמוך בראש הממשלה ואני בטוח שהם מקווים שהוא יזכור זאת. ימים יגידו.
כצהלה הלוזר?
המפסיד הגדול של השבוע הוא ח”כ יעקב כ”ץ ]כצל’ה[. המנהיג הותיק של ימי ההתישבות העליזים בוודאי מתגעגע לימי שרון הימניים, ימים שבהם לא היו לווינים ולא הייתה עיין שיכלה לבקר אותם ולפקח עליהם הם בנו על כל גבעה, עשו קומבינות ומה לא ? יש לומר ביושר : הם בנו במקומות שהיום הם הבעיה של ההתישבות.
מתיישב שביקש לא להזכיר את שמו אמר השבוע : “אם החבורה הזאת לא הייתה בונה היכן שאסור לא הייתה בעיית גבעת האולפנה. מה היה אכפת להם להשאיר את השטח הזה ריק? אך כצל’ה וחבורתו גרמו לנו נזק בלתי הפיך כאשר יהיו עוד מקומות שנאלץ לפרק אותם מהבתים. כצל’ה מדבר בפאתוס על שרון ומזלזל בנתניהו וזה לא הוגן”. אותו מתישב המשיך ואמר : :”תראה, כצל’ה סלח לשרון על שגירש אלפי יהודים מגוש קטיף אך מתנהג בברוטליות מול נתניהו שמוצא פתרון באותו ישוב. מה גם שחלק מדיירי הבתים הם שוכרים, ולא בעלים. האם זה המקום שבו היה עלינו להחריף המאבק? חבל שכצל’ה מונע מההרגשה האישית שלו שהוא לא שר השיכון עכשיו, הרי זה מה שהוא רצה.
הרי זה מה שהוא רצה בתחילת הקדנציה. הרי כצל’ה מרגיש כי הוא הבבואה של שרון כבולדוזר. כצל’ה מרגיש מבוזבז כחבר כנסת, מה לו ולהגשת חוקים שתלויים בועדת שרים אם יעברו?”
ביום שני נראו כצל’ה ויועצו בקומת הממשלה. גבי קדוש, היועץ הפוליטי של נתניהו שמכהן גם ליועץ לענייני התיישבות ושפעל רבות עבורה, הושיט את ידו ליועץ של כצל’ה. זה האחרון סירב להושיט יד אלא דיבר בבוז. אני, שעמדתי מהצד, התביישתי. הרי, גם אם גבי הוא הגורם לעקירה, וזה לא המצב, לא מתנהגים כך. כמה דקות אחר כך נהג גם כצל’ה באותה צורה מול גיל שפר. גיל לא הביע כעס אלא גילה אורך רוח ועמד בנחת. הוא ניסה להסביר יותר מאוחר אמר ש”צריךלהבין את הכאב שלהם”.
אור ללב של הרשקוביץ’
זבולון אורלב רצה וציפה לראות את השר דניאל הרשקוביץ מתפטר או מפוטר. בנימוקיו להתנגדות להצעת החוק טען השר גלעד ארדן כי אורלב הוביל את החוק עד הסוף כדי לסגור חשבון פוליטי פנימי של הבית היהודי.
בכיר בליכוד אמר כי “כאשר הרעש של גבעת האולפנה ישקע נצטרך למצוא בשקט ושלווה פתרון בחקיקה. לא כאשר כל הזרקורים של כצל’ה ואורלב האינטרסנטים מבאים לחקיקה בוטה, כל דבר בעיתו.
בסקרים שנבדקו מה הציבור מרגיש כלפי גבעת האולפנה מתברר כי הנושא לא נראה בציבור כמו בעיה. הציבור התייחס לנושא כדבר שגם ראש הממשלה לא רצה לבצע אך לא הייתה ברירה גם בקרב המיינסטריים בליכוד לא היה סחף משמעותי בנושא גבעת האולפנה. בבדיקה שהתבעה ע”י אחת ממפלגות הלווין של ממשלת נתניהו התברר כי אין סחף בקרב הליכוניקים. יתר כל כן החלו לזהות שיש גורמים שבעתיד יהוו גורמים שיעמדו כנגד הימין המשיחי בליכוד. ישנם גורמים שהחלו לומר כי הם המתיישבים לא מצביעים ליכוד והם מנסים להשתלט על הבית שלנו. מיכל כפרי, חברת ליכוד וותיקה, תושבת הרובע היהודי אמרה השבוע כי “הליכוד זה לא מאחז לא חוקי”. מיכל מהווה שלד אידאולוגי אשר חונך על ז’בוטינסקי. חשוב להדגיש גם את עמדתו של אברהם פריד, יו”ר איגוד המוניות, אשר השבוע דרש לתמוך בנתניהו ולא לפחד מהמתישבים.
ניצחון הפירוס של “מניין הבכיינים”
בכל מקרה נתניהו קבע בהפוך על הפוך תג מחיר. פתאום קולות הצהלה של יריב אופנהיימר הפכו לבכי מילל. פתאם התברר כי הנצחון של שלום עכשיו להריסת חמישה בתים הפך לניצחון פירוס ויצר תג מחיר של מאות יחידות דיור ביש”ע. בקצב הזה יריב אפנהימר וכצל’ה יוכלו להקים את “מניין הבכיינים”.
היום יום שישי התברר כי אלמונים עשו פעולת תג מחיר בתל אביב על גבעת האולפנה, זאת הדרך הרעה של מיעוט היושב ביש”ע שמאבד את התמיכה בקרב הציבור. שוב הם, כמו אנרכיסטים מנעלין נמצאים מחוץ לגדר. הם עוד לא הבינו כי בסוף הם המפסידים. מה הם חושבים? הרי העם בישראל עבר טרור ברחובות ולא נכנע. רוב העם בישראל כולל ביו”ש מתעב את האלימות.
חדרה
בצל חוק ההסדרה היה השבוע החלטה של בית הדין על ביטול הבחירות בסניף חדרה שם נמחקה קבוצת צדוק כאשר קבוצת ראש העיר רצה על מאה אחוז וניצחה. מיד באותו הלילה נשמעו טענות כנגד ההתנהלות ביום הבחירות. כאשר הגיעו התוצאות עלתה הטענה כי המספר הכולל של המצביעים לא תואם לתוצאות כאשר יש כמות של קרוב למאתיים קולות שנעלמו.
עו”ד עמנואל ויזר ומשה איפרגן העלו בקשה אחת חשובה. הם רצו לעיין בפרוטוקול של ועדת הבחירות בחדרה. בקשה פשוטה זאת לא מולאה ולאחר מספר ימים התברר כי אין פרוטוקול. יד עלומה העלימה אותו ומכיוון שזאת הייתה בסיס הטענה לא היה מנוס מבחירות חוזרות בחדרה. בשבועות האחרונים נעשה נסיון למנוע את ההחלטה ולהגיע להסכמה אך אביטן ראש העיר וחבורתו סרבו בתוקף. עכשיו נראה אותם כאשר כל הזרקורים מולם זוכים במאה אחוז בסניף.
בכיר בסניף חדרה אמר בזעם השבוע : “אנחנו נוכיח כי כוחו של צדוק כהן לא שווה”. צדוק כהן הרגיש בצדק כי השבוע הוא ניצח. לצדוק לא היו יומרות הוא מאמין שהשליש שלו, עכשיו נשאר רק לראות מה יהיו התוצאות בסוף החודש. מה שברור כי תם עידן בחירות ללא משקיפים בליכוד.
לקראת הועידה
עכשיו אולי יבינו הניצים בליכוד כי המלחמה לא טובה להם ויש להם יותר מהמשותף מאשר הפלגנות. לכן צריכות הקבוצות הפעילות בליכוד למצוא את הדרך להסכמה עם הנהגת התנועה ונתניהו בראשה. הקבוצות שרוצות השפעה בתנועה מבינות כי הברוטליות שהן הציגו בפתיחת הועידה הייתה רעה להם ובסביבת נתניהו גם החלו להבין כי צריך גם לראות את המשותף ולא המפריד. להערכתי בשבועות הקרובים נראה כי יהיה תהליך של הסכמות לקראת הועידה כאשר דבר אחד ברור : כל נושא שינוי שיטת הבחירות וכל שינוי אחר יעבור להחלטה של המרכז כאשר הוא יוסמך לבצע תיקונים ברוב רגיל. בכך תעבור ההחלטה ואלה הרוצים בשינוי השיטה כאשר יש מספר רעיונות זה לא יגמר בשלושה ימים, והפחד שלהם שנתניהו יגנוב הצבעה מהם, לא יתקיים ויהיה זמן לדיון והחלטה מסודרת.
המצב כיום הוא שאנו עלולים להיות בלי ועידה מסודרת ובחירת מוסדות. הדבר אולי טוב לנתניהו אך רע לליכוד. גם לנתניהו לא טוב המצב. מה הוא צריך ועידה מתמשכת. אך ברור כי נתניהו כבר הכריז כי לא מוכן לשינוי השיטה
ולכן התחושה שיתקיימו הסכמות בקרוב.
הנגבי חוזר?
המרוץ לשרות בקדימה תופס תאוצה. השבוע נראה צחי הגבי בכנסת. השמועות שרצות היו כי צחי חוזר ומתברר כי נתניהו, אשר מעריך את הנגבי, רואה בו נכס ורוצה אותו לצידו. בסביבת מופז לא אהבו את המצב כי הנגבי יעמוד בקרבת נתניהו ויאפיל על המנהיג. אין ספק כי הם מבינים כי הכריזמה של צחי הנגבי והמצב הברור כי הוא יוכל להתמודד להנהגה בליכוד יוצרת מצב מביך לצמרת של קדימה, עד כדי כך שבכיר מאוד בקדימה אמר ” תקדים הנגבי מהווה סכנה לשלטון החוק. הרי הנגבי, אחרי שהורשע ונאלץ להתפטר מהכנסת יכול לכהן באותה קדנציה כשר, יהפוך להיות הפתח תקווה של ליברמן. הוא יגיע לעסקת טעון ובכך יתפטר מהכנסת וישאר שר”.
ח”כ מאיר שיטרית אמר השבוע במזנון הכנסת כי הוא מעדיף לקבל את ועדת הכלכלה על תפקיד שר של כלום שמציעים לקדימה.
ונעבור למפץ
למי טוב המפץ ? לליכוד, לקדימה, לעצמאות? מה שבטוח הוא שלליכוד אין שום עניין במפץ עם קדימה. הרי ממה מפחידים אותנו ? מפייגלין? נו באמת. האם פייגלין יותר גרוע לליכוד מרוני בר און או יואל חסון? פייגלין קיבל ממנהיגות הליכוד מכה אחר מכה, פעם אחר פעם הוא נשאר ואפילו אנו רואים בתקופה האחרונה משה פייגלין אחר. אולי יותר מבוגר.
ומי זה יואל חסון ? חצה את הקווים האידאולוגים ומנהל רומן עם השמאל הקיצוני שלום עכשיו. ברור כי חסון, אשר פוסטר של שמיר קישט את חדרו בנערותו, עבר התגלות כאשר הוא את ביתו הפוליטי בונה בשמאל הקיצוני. ואילו רוני בר און? כאשר הייתה התפלגות עם קדימה הוא עמד בראש המשמיצים של הליכוד ונתניהו. לכן גם אם פייגלין יהיה ברשימת הליכוד הבאה זה פחות גרוע מלראות אנרכיסטים שמאלנים מקדימה ברשימה שלנו. מעניין אותי לדעת האם בכירי קדימה במידה והמצב היה הפוך היו מוותרים לחברי הכנסת מהליכוד על מקומם לטובת איחוד משותף?
לכן מעניין אותי מי מהנהגת הליכוד בעד מפץ ומסירת כסאות השררה שבכירי קדימה כל כך אוהבים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר