לא אלמן הליכוד

שלושה ימים ליום הבוחר , על הליכתו בטרם עת של רון נחמן ז”ל מעמודי התווך של המחנה הלאומי, על ירושת נתניהו ודריכת כוכבו של גדעון סער, על סמסונוב, בית יהודי והליכוד ביתנו, קמפיין בחירות שמוגדר כיום הכיפורים של הליכוד.

רון נחמן

אמש (שישי) בשורת איוב באה למחנה הלאומי ולכל אדם ערכי וציוני בישראל – רון נחמן, ראש עיריית אריאל נפטר בטרם עת לאחר מחלה ארוכה וממשוכת.

כמי שמכיר את נחמן שנים ארוכות, יש יסוד סביר להניח שימיו האחרונים היו לא פשוטים כלל ועיקר – ייסורי מחלתו מחד שהכו בו ללא הרף, ומאידך הייתה זו בשורת הדעיכה של הליכוד ביתנו, לה היה נאמן משך שנים רבות.

נחמן ז”ל, בן 70 במותו, נולד בנס ציונה למשפחה ציונית, ערכית ופוליטית – אב המשפחה היה לסגן ראש העיר בנס ציונה ואימו בת למשפחת לרר-בוקסר ממייסדי העיר. משבגר רון, למד מדע המדינה, לימודי עבודה ובהמשך גם משפטים באוניברסיטת תל אביב. ב-1973 במקביל ללימודיו החל בדרכו הציבורית, כאשר היה שותף להקמת גרעין תל אביב שהיה היסוד להקמת העיר אריאל וב-1978 היה מאבני היסוד של הקמת בירת יש”ע, העיר אריאל – כולם ידעו שאם אמרת “אריאל” התכוונת ל- “רון נחמן”, ואם אמרת “רון נחמן” התכוונת ל- “אריאל”.

 

נחמן היה לראש המועצה הראשון של היישוב, אך שנה לאחר מכן העביר את השרביט לפייטלסון והפך לסגנו כאשר במקביל שימש סמנכ”ל רשות השידור. ב-1985, חזר נחמן מלוא האון לפעילות באריאל והנהיג את העיר מאותה השנה ועד לפטירתו ליל אמש.

 

בכנסת ה-13 הרחיב את פעילותו הפוליטית גם לפוליטיקה הארצית, ונבחר לחבר כנסת מטעם הליכוד. בכנסת הארבע עשרה, שונה החוק ונחמן התבקש לבחור בין חברותו בכנסת לבין הנהגתו את אריאל ובחר, כמצופה משליח ציבור מסור שכמותו, באריאל.

 

אמש, לאחר שבשנים האחרונות חלה בסרטן המעי הגס וסבל מייסורים קשים, נפח נחמן את נשמתו. חבל על דאבדין ולא משתכחין, שבת שחורה לכל אדם ערכי בישראל על מותו של אחד מגדולי האנשים שחיו בישראל.

 

יהי זכרו ברוך.


 

המלך מת יחי המלך החדש – על דרכו של גדעון סער

בחירות 2013 הן נקודת ציון נוספת בדרכו לצמרת של גדעון סער- מקום ראשון בפריימריז וראש מטה הבחירות, כאשר מרבית החברים נדחקים הצידה ורק גדעון שולט.

 

בסרקזם האופייני לו כל כך, לועג סער לחבריו ונהנה מהמצב, בדרכו למעלה הוא משאיר
הרבה חיות פצועות ומדממות בגסיסה,  אך גדעון נהנה מהמצב וממשיך לשעוט למעלה למעלה – לא מביט לאחור.

 על התנפצות הקונספציה

הקונספציה במטה הליכוד של סמסונוב היא ‘אל תאמינו לסקרים, אנשים ישימו מחל בקלפי’ – זו הקונספציה, מלחמת כיפור של הליכוד ביתנו.

אחד המועמדים מטעם הליכוד שנמצא בקשר עם גורמים במטה אמר השבוע: “אם הם רוצים שם להתאבד,  הכי פשוט שיקפצו ממקום גבוה למקום נמוך: מפסגת האגו אל תחתית האיי קיו”.

כדי להבהיר את הדברים, יש לשמוע מה אמר השבוע מועמד מהבית היהודי: “אנחנו צריכים לשלם לגיל סמסונוב ולמטה הליכוד את שכר הטרחה”.

הקונספציה של המטה לא חדשה בליכוד, גם ב-2006 אמרו במטה “אל תאמינו לסקרים, הבוחרים יגיעו לקלפי ויצביע לביבי”. אבל הקונספציה נשברה ונתנפצה ב-2006, שפל לליכוד עם 12 מנדטים.

אז כהיום – המוח היה סמסונוב, איש לא מפיק לקחים.

הליכוד התנהל בבחירות האלה כמו פיל בחנות חרסינה – את המערכת החלו עם התנאים הכי טובים. אך כבר ההתחלה הייתה הסימן לבאות –  סמסונוב שקיבל את הפרסום של מערכת הבחירות ומינה

את מקורבו ברוומן למנהל מטה, שניסיונו הפוליטי מסתכם בניהול מתנ”ס – ממש מקצוען אמיתי.

לכל אורכה של המערכת, התחושה הייתה שמי שמנהל את העניינים הוא ראש המטה לשעבר של נתניהו וכיום ראש הבית היהודי , נפתלי בנט.

ארדן, שיהיו מי שיגידו ש-“עבד” אף הוא לטובת הבית היהודי, עמד בראש מטה הסברה הסתובב כמו סהרורי במטה, ההתפרצויות שלו הם שם דבר.

מה שברור כי הכישלון של הגימלים המובילים, מהדהד בכל פינה בארץ ופרשנים פוליטיים עומדים משתהים כיצד המקצוענים האלה הפסידו את הקמפיין.

האכזבה כה רבה עד כדי כך שיש כאלה שבונים קונספירציה הזוייה הטוענת שגדעון סער לא רצה הרבה מנדטים כי במערכת הזאת הוא בנה לעצמו שלד של מטה בחירות לסיבוב הבא. האמונה היא כי אם הליכוד יקבל פחות מנדטים האשמה תופל על נתניהו וליברמן – ובכך יבוא הקץ לעידן נתניהו ותחילת עידן גדעון סער.

ביום שלישי ראינו כולנו  את הכותרות המכריזות שגדעון סער בדרך להיות שר האוצר. קצת מוזר שמי שעומד בראש המטה, מנהל קמפיין עצמי שנועד להריץ אותו למשרד האוצר .

כנס הבחירות שהתקיים באשדוד הוא, בעיניי, סימן לבאות – הארגון מופתי, מאות משתתפים, להקת מעודדות, תופים ומחולות. ניהלתי שיחה ערה עם מי שעמד לידי, ועוד אנחנו מדברים פצח הקהל בשירת ענק: “הוא הא מי זה ראש הממשלה הבא!” ומייד לאחר אחר מכן בשאגה רועמת: “גדעון סער! גדעון סער!”, מה שנשאר הוא שהקהל ישיר “היידה גאולה…”


 

הקמת קואליציה

הגימלים שואפים לנהל בעצמם את המו”מ הקואליציוני, מנגד המטרה של גדעון סער תהיה לנטרל את נתן אשל וחבריו מהשיחות הקואליציונית. סער ינצל את מערכת היחסים הרעועה בין אשל לבנט, ובכך ירחיק את הראשון ממוקדי ההשפעה.
סער שואף להחליש את הקולגות שלו בליכוד, ולגכן גם הרחיק אותם מהשתתפות במטה הבחירות. ולכן, כבר עכשיו ברור כי סער ידאג שתיקים שהיו חשקת ליבם של הליכוד יעברו לשותפים הקואליציוניים, כי זה משרת את את שאיפתו להחליש את חבריו בליכוד. הוא רוצה מפלגה שבה הוא גורם הכוח המשמעותי הבלעדי –נתניהו וסמסונוב יואשמו בתבוסת הליכוד, חבריו למפלגה יידחקו לתפקידים שוליים, נתן אשל יידחק אף הוא הצידה ורק סער לבדו יזכה בתהילה.

מרתק יהיה לראות כיצד יגיב נתניהו, האם ייתן לסער שכשל בניהול מטה הבחירות לנהל את המשא ומתן הקואליציוני?ימים יגידו.

מה שבטוח הוא שרגעי התהילה של התקופה האחרונה אינה נחלת המחנה הלאומי, אלא שלסער לבדו – המפלגה דועכת עד כדי גסיסה אבל הוא מתחזק ומתחזק ויעד אחד לפניו – כס ראש הממשלה.


 

קווים לדמותו של האיש החזק בליכוד הדועך – גדעון סער, הדרך למעלה

 

סער נולד ב-1966 בתל אביב, כבן בכור לברוריה, מורה ומחנכת, דור רביעי בארץ ישראל וממוצא בוכרי ולד”ר שמואל סרצ’נסקי (במקור זרישנסקי), רופא ילדים, שעלה לישראל מארגנטינה.

 

כשגדעון היה בן שנתיים הדרימה המשפחה ותחילה התגוררה במצפה רמון ולאחר מכן בקיבוץ שדה בוקר, שם פיתח אביו קשרים עם ראש הממשלה ההיסטורי דוד בן גוריון – זו הייתה תחילת ההתכתבות של סער עם הפוליטיקה.

 

משחזרו לתל אביב החל ללמוד ב”תיכון חדש” שם התגלה כתומך נלהב של תנועת “התחייה”, זאת בניגוד לדעות הפוליטיות הרווחות בתיכון השמאלני. כוכבו דרך בתנועת ה”התחייה”, ועד מהרה הגיע לדרגת הרכז הארצי של “נוער התחייה” .

 

הקריירה הפוליטית שלו חרגה מגבולות הימין, וסער נבחר גם ליו”ר מועצת התלמידים בבית ספרו . ראוי לציין, כי החליף בתפקיד זה את גיא זוהר.

 

ב-1984 התגייס לצה”ל. שירת כלוחם בחטיבת גולני, נפצע במהלך אימון אך עיקשותו ושאיפתו לשרת כלוחםהחזירו אותו לחטיבה לאחר שעבר קורס מש”קי מודיעין.

 

לאחר הצבא, פנה ללימודים אקדמיים שם התברר ככפנומנאל וסיים תואר ראשון במדע המדינה בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב תוך שנתיים בלבד. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות
הסטודנטים של אגודת הסטודנטים.

 

 

תוך כדי לימודיו ולמרות דעותיו, קיבלו אורי אבנרי לעבודה כעיתונאי בשבועון “העולם הזה” ואף כתב במדור משלו בשם “טפטפת”, על אחורי הקלעים של הפוליטיקה. הקריירה העיתונאית שלו הלכה והתפתחה, ולאחר שעזב את “העולם הזה” עבד  כשנה וחצי ככתב לענייני מפלגות בעיתון “חדשות”. ב-1993 היה בצוות ההקמה של ערוץ 2, ככתב משפטי.

 

את אשתו (כיום גרושתו) פגש באחת מהפגנות הימין, וב-1990, בהיותו בן 24 התחתן. מעט לפני החתונה עברת את שם משפחתו והפך לגדעון סער.

 

גדעון, הפעם כבר סער, החל ללמוד תואר ראשון נוסף באוניברסיטת תל אביב, הפעם במשפטים. את ההתמחות שלו מילא בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי),  ובין השנים 1995 – 1997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, ובשנים 1997 – 1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל.

סער, כמו שניתן לראות, תמיד שועט קדימה, אף פעם לא עוצר – מעלה, מעלה

מזכיר הממשלה וחבר הכנסת

בתחילת 1999, הצליח סער לפרוץ את חומות הזירה הפוליטיקה הארצית ומונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה. הוא כיהן בתפקיד במשך כחצי שנה עד להפסד נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה שוב למזכיר הממשלה, הפעם בממשלת שרון הראשונה.

 

ב- 2003 נבחר לראשונה לכנסת  כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. בכנסת זו כיהן כיו”ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו, לבקשתו של ראש הממשלה שרון‏‏.

 

לאחר הפילוג בליכוד, הצליח סער לבסס את כוחו במפלגה וב-12 בינואר 2006 נבחר למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת. כתוצאה מכך נבחר מטעם המפלגה לכנסת זו, למרות כישלונה בבחירות. כיהן כיו”ר סיעת הליכוד וכן כיהן במשך שנה בתפקיד סגן יושבת-ראש הכנסת. ב-23 במאי 2006 נבחר לתפקיד יו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר הראשון שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב-1992. זו הכנסת בה פרץ סער כדמות ציבורית מוכרת.

 

סער חוקק שורה ארוכה של חוקים חברתיים, מלחמה שחיתות ושאר חוקים שמיתגו אותו כמי שמבשר על פוליטיקה נקייה, חדשה וכזו שלא היכרנו –גדעון סער כוכב, והתוצאות לא איחרו להגיע.

 

ב-9 בדצמבר 2008, בפריימריס בליכוד, נבחר סער למקום השני ברשימה לכנסת השמונה עשרה, והוא ליושב ראש המפלגה, בנימין נתניהו, כאשר קיבל 74% מקולות המצביעים.

סער לוהט – שר החינוך

עם הקמת הממשלה ה-32, כשברזומה הוא שני לראש הממשלה,  מונה סער לשר החינוך.  יש לומר, כי בתקופת כהונתו כשר חינוך נרשמה עלייה ניכרת בשיעור הזכאים לבגרות ועלייה בניגשים למבחני הבגרות וכן עלייה בכל הפרמטרים במבחני המיצ”ב, אף כי במבחני המיצ”ב של 2011, שתוצאותיהם התפרסמו באוקטובר 2012 נעצרה העלייה ואף נרשמה ירידה מסוימת בחלק מהמדדים. בנוסף היה סער אחראי ליישום הרחבת חוק לימוד חובה חינם גם לגילאי 3-4. בתקופתו הורחבו ויושמו תוכניות שונות, בהן: הפעלת התוכנית להשאלת ספרי לימוד, רפורמת עוז לתמורה, סבסוד המסעות לפולין, והרחבת צו חוק חינוך חובה.

כמו כן, סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תכניות לימוד ויוזמות שונות כמו: תוכנית “נעלה לירושלים” שבמסגרתה למעלה מחצי מיליון תלמידים ביקרו בירושלים ובאתרי המורשת, תוכנית “ביקורים בארץ האבות”, הטמעת מקצוע חובה חדש: “מורשת ותרבות ישראל”, חידוש חידון התנ”ך למבוגרים, מהלך רחב בבתי הספר לעידוד השירות בצה”ל ועוד. מעבר לכך, סער יזם גם רפורמה רב שנתית בהשכלה הגבוהה, אשר מיועדת לעודד את המצוינות במחקר ובהוראה, ולחזק את ההשכלה הגבוהה בפריפריה.

בספטמבר 2011 הוענק לו אות כבוד מטעם נשיא איטליה (OMRI – Commendor of the Merit of the Republic of Italy) שמוענק לאות הוקרה למי שפעל למען המדינה האיטלקית בתחומי המדע, מדעי הרוח, האמנות והכלכלה ובפעילות בולטת בתפקידים ציבוריים ולמען מטרות חברתיות, פילנתרופיות והומניטאריות. הנימוקים להענקת האות היו פעילות שר החינוך בשנים האחרונות לחיזוק הידידות ושיתוף הפעולה בין ישראל לאיטליה ובמיוחד הובלתו את המהלך המשמעותי לקידום לימודי השפה האיטלקית במערכת החינוך הישראלית ויצירת האפשרות להיבחן לבגרות בתחום זה.

סער התגלה כשר חינוך מצוין וכמי שמנהיג את המערכת החינוכית בישראל ברוח המחנה הלאומי, והביקורות טובות עד מעולות.

כיבוש הפסגה – מקום ראשון בפריימריז 2012

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-25 וב-26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער במקום הראשון, ממש כמו בבחירות הקודמות ארבע שנים לפני כן, והוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי “הליכוד ישראל ביתנו” לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן.

סער גרוש, אב לשתי בנות ומתגורר בתל אביב. בת זוגו כיום היא המגישה גאולה אבן.

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

הקואליציה בשרות הדיפ סטייט עכשיו לשכת עורכי דין

גלנט, אתה יותר בן גביר מאשר ז’בוטינסקי

אין נשיא בשופטיו