ששלי אומרת לא למה היא מתכוונת, איך נעצרה הדרדרות הליכוד, של מי הרעיון כחלון שר השיכון,מבחן הציבור דתי לאומי, איזה שם הודבק למטה הבחירות
העם עם כחלון
לא סוד שמובילי הקמפיין הרשמי של הליכוד לא אוהבים את הקמפיין שמובל ע”י השטח של הליכוד, זהו הקמפיין שנולד בשל אוזלת יד נרחבת במטה ההסברה. נבצר מבינתי כיצד נתניהו נופל בפח שנקרא סמסונוב, אולי לסמסונוב יש משרד פרסום מוצלח אך בניהול קמפיינים פוליטיים הוא חלש. אפילו חלש מאוד.
כאשר אני משווה אותו לאדלר או ארד הוא לא בליגה שלהם. יתר על כן, אם אני לוקח את ח”כ כרמל שאמה והייתי נותן לו את הטיפול במקום גיל סמסונוב, ללא ספק היינו רואים ליגה אחרת. צריך לזכור שכרמל ניהל לפני קצת יותר מארבע שנים קמפיין מול ראש עיר דורסני כמו צבי בר. בתחילה, הסקרים לא נתנו מנדט אחד אך כרמל הצליח להביא שלושה מנדטים.
ב 2006 סמסונוב הוביל את הקמפיין שהוביל ל 12 מנדטים. צריך לזכור כי כאשר החלה אז מערכת הבחירות הראו לנו סקרים שהליכוד יקבל 23 מנדטים, ולאחר ניהול קמפיין עלוב קיבלנו 12 מנדטים.
אינני חושב שסמסונוב לא יודע לנהל קמפיינים, אך הבעיה של סמסונוב היא, שהוא אינו יכול להתעלות מהכיתתיות במפלגה וכך הוא דואג גם לסגור חשבונות פוליטיים בעת ניהול המטה.
ידועה האיבה ההיסטורית בין גיל לשר התחבורה ישראל כץ, ובשל כך מוחבא שר התחבורה מההסברה בקמפיין הבחירות. אין חולק על כך כי כץ הצליח בתפקידו אך מטה ההסברה לא מינף את הורדת כמות ההרוגים בתאונות הדרכים בקדנציה של ישראל כץ,
למה??? לסמסונוב הפיתרונים. יכול להיות שהיה לו נוח מול הפוליטיקאים שמובילים את המטה, אך האם הניצחון לא קודם לעסקנות הקטנה? האם פגיעה במפלגה שווה את סגירת החשבונות הזאת?
סמסונוב מתנהג כמו עסקן קטן כאשר רק מקורבים מתקרבים למטה. רבים מתומכי נתניהו בליכוד אינם פעילים במטה. צריך לזכור, כי יש כבר האשמות כי גורמים העובדים במטה הבחירות פעלו בשיתוף עם מועמדים בפריימריס בתוך הליכוד, וכאלה שתמכו במועמדים אחרים נדחקו ממטה הבחירות.
לפני כעשרה ימים בא אלינו אח של אורי פרג’ ואמר : “חברה, צריך את כחלון בבחירות, מישהו מחביא אותו מהציבור, אם הוא יהיה שר השיכון הבא הליכוד יקבל 50 מנדטים”. כאשר ישבתי עם איפרגן ויוני ועלה הרעיון הבנו כי שוב העסקנות הקטנה דחקה את כחלון מהמטה, והתחלנו את הקמפיין כחלון שר השיכון הבא, תחת הסלוגן “העם עם כחלון“.
מיד עם ההשקה של הקמפיין קיבלנו קיתונות של ביקורת על פעילותינו למען הצלחת הליכוד.
חלק מההסלמה שנוצרה עם המטה המרכזי הוא תוצאה של העניין ולפיו אנחנו מסמנים את כחלון לשר השיכון ובני בגין לשר המשפטים, אך כמו בעוד מקרים כאשר ראו במטה שיש לחץ מהציבור באו ורתמו את כחלון לקמפיין הבחירות של הליכוד.
ללא ספק, מאז שהחל קמפיין השטח נעצרה ההידרדרות במנדטים, ואנו רואים כי יש אפשרות עוד לתקן.
משה איפרגן הסביר לי שלקמפיין שהגה יש שלושה שלבים: שלב הפרובוקציה, השלב הנגטיבי והשלב הפוזיטיבי.
איפרגן, החברים ואנוכי הכנו קמפיין נגד ש”ס, אך החלטנו לגנוז אותו כי בנט הסתמן כיריב מרכזי וכי לא רצינו לחזק את ש”ס. איפרגן החל בשלב הפרובוקטיבי ואנו הצטרפנו לשלב הנגטיבי והפוזיטיבי, עבדנו לפי תוכנית כתובה כשהמטרות היו: לא לפחד לסמן את בנט כיריב ולהתנהג בהתאם, לזעזע את השטח בליכוד ולעורר אותו בכדי להגן על המפלגה מההידרדרות שהוביל הקמפיין הרשמי ולהחזיר את גאוות היחידה בליכוד. לאחר 10 ימים של קמפיין כל הפעילים איתנו, לאחר הזעזוע והחשש מקמפיין הגטו היהודי של איפרגן (שבשל תקלה היה מוגזם מעט), הבינו בשטח שהאפקט מגיע ואנו ממשיכים לקבל תמיכה והצעות ממועמדים ומפעילים.
איפרגן אמר שבשל העובדה שבנט תפס טרנד ושקמפיין הליכוד הוא שבלוני ולא אפקטיבי ומה גם שאין הרבה זמן, אזי רק מהלך פרובוקטיבי חזק יכול לפרוץ את החומה שלאחריה נוכל לחדור ולפעול.
מאז תחילת קמפיין פעילי השטח, הירידה בסקרים נבלמה ונרשמה עלייה של 2 מנדטים בממוצע לליכוד ביתנו ובמקביל נרשמה בלימה והקטנה של בנט, בניגוד לתגובה הנמהרת והעצבנית של אנשי המטה הרשמי, כל הסקרים שפורסמו מאז הצביעו על בלימת ההידרדרות של הליכוד, ורובם על עלייה מתונה.
המהלך שהתחיל איפרגן היה של שחקן שחמט, רק מי שהבין את ההיגיון יכול לתפוס את גודל ההישג ויכול להבין את קור הרוח שלנו, ידענו שנחטוף אבל למען המועמדים והחברים בתנועה לא היה אכפת לנו לשכב על הגדר, כפי שהגדיר מועמד “אתם שחקני נשמה” . מה שלא עשה הקמפיין הרשמי עשה קמפיין השטח במחירי רמי לוי.
במחקר שביצע ליכודניק עם “מאגר מוחות” מתברר כי כחלון הוא מכונת המנדטים של הליכוד ,כחלון יכול להוסיף 9 אחוז תמיכה לליכוד.
אין ספק כי הקריאה של דוד ביטן לראש הממשלה לקרא לכחלון ולקבל את מרות התנועה שהוא יכהן בממשלה הבאה כשר השיכון, צריכה להישקל היטב ע”י נתניהו.
גורלם של מספר מועמדים יכול להיות תלוי בכך ולא ייתכן שאינטרסים אישיים של פוליטיקאים עסקנים תמנע הצלחה גדולה מהליכוד ותחרוץ את גורלם של מספר מועמדים לא להיכנס לכנסת.
אנחנו מקווים שגילדת סמסונוב לא תהרוס גם את זה.
הליכוד צריך להיכנס למהלך הקרקעי
אי אפשר לשקם את קמפיין ההסברה של הליכוד, הכי הרבה שאפשר לעשות הוא לקרא לבוחרים לחזור הביתה ולהצביע למפלגת שלטון חזקה, אז מה בכל זאת יש לעשות?
קודם כל, מזמן נגמר של ההפצצות מהאוויר והגיע שלב המהלך הקרקעי: נתניהו צריך לכנס את כל המועמדים וראשי הערים, לחלק אותם לצוותים ולשלוח אותם ל 10 ימים לפקח על אזורי אחריות.
הצוותים הללו צריכים לקבל קובץ מתפקדים היסטורי מהארכיב (יש בליכוד מעל לחצי מיליון) ותקציב המרצה לטלפנים ולסמסים וכל מה שנדרש.
הקמפיין יישאר על “ליכודניקים חזקו אותנו”, אך עיקר ההשקעה צריכה להתרכז במהלך הקרקעי.
נתניהו צריך לשדר דברים אופטימיים לציבור:
כחלון שר שיכון ובני בגין שר כלשהו, צריך להדגיש אותם במטה יחד עם שני הכצים, יעלון, סער, סילבן, ליבנת, ארדן ואחרים: הליכוד צריך לשדר נבחרת חזקה ומנוסה עם ראש ממשלה חזק.
משבר הליכוד והציבור הדתי לאומי
ניתן לומר, כי הכתובת הייתה על הקיר. מזה שנים מזהיר משה איפרגן שכמות המתפקדים המלאכותיים מקרב הדתיים הלאומיים תגרום לפיצוץ, והפיצוץ הגיע בענק.
מצד אחד מתפקדים אלו הפכו את רשימת הליכוד לימנית מאוד והוציאו ממנה את הגורמים הממלכתיים והמתונים כבגין, מרידור ומיקי איתן, מצד שני הטרנד של נפתלי בנט מעמיק את ההבדל המגזרי שבין הליכוד לבין הציבור הזה.
במשך עשרות שנים נשא הליכוד את הציבור הזה על גבו וספג ממנו שתי מכות כואבות, נפילת שמיר ב 1992 שבעקבותיה הגיע אוסלו ונפילת נתניהו ב 1999 שבעקבותיה הגיע קמפ דיויד ומלחמת 2000.
בליכוד מבינים כעת, כי הקשר עם הציבור הזה לא בריא לתנועה ונראה שמה שהיה לא יהיה ושמדובר במשבר היסטורי, הציבור הדתי לאומי יצטרך להבין שהוא גם צריך לתת ולא רק לדרוש ולקבל והוא גם צריך להבין שלליכוד יש מגבלות של תנועת שלטון ושהוא צריך לתת לה גמישות, כי אם לא מוטב שהדרכים ייפרדו.
לנו נדרה שאת הציבור הדתי לאומי המסתגר והבדלני הפסדנו, חבל להשקיע יותר מדי ולגרד כמה קולות, עיקר ההשקעה צריך להיות בציבור הלאומי העממי האמיתי, שאותו גם נצטרך לייצג לאחר הבחירות.
כשהטרנד של בנט ייעלם תישאר תהום עמוקה, אנחנו בליכוד לא נסכים להמשיך לחיות כפילגש של הציבור הזה – בכתבה של זאב קם היום במעריב מסתמן שצמרת הליכוד הפנימה את המסר הזה.
הדרת נשים
ללא ספק הגענו לזמנים טובים כאשר הדרת נשים הופך להיות נושא חשוב. אני יותר ממקווה שנראה בסביבת ראש הממשלה יותר נשים שלא בתפקיד מגישת התה או העונה לטלפון. נקווה כי נתניהו יוכיח כי בקדנציה הבאה שלו נראה בתפקידים בכירים גם נשים, קצת מוזר הוא כי כאשר אנו מסתכלים על תמונות של צוות ראש הממשלה אנחנו לא רואים נשים מסביב.
אז נתניהו תן דוגמה ותשנה את המצב, כאשר אתה משבץ את הממשלה הבאה תמנה את השרה מטעם הליכוד לתפקיד בעל משמעות.
שקיפות במטה
העלינו לפני מספר שבועות ידיעות חמורות על גובה המשכורת של צחי ברוורמן ועל עלותו לקופת הקמפיין – התגובה הלקונית שקיבלנו היא כי זה לא הסכום. ביקשנו לראות את החוזה אך לא הראו לנו. עכשיו הגיעה שמועה כי בהסכם של ברוורמן מופיע גם בונוס על הצלחה, כאשר המדד הוא 30 מנדטים. אני מעריך כי ההסכם נחתם לפני ההסכם עם ליברמן, נקווה שעכשיו לא יקבל בונוס על הביזיון של מערכת הבחירות כאשר 30 מנדטים זה כשלון, האם הוא יקבל בונוס?
הייתי מצפה מהמטה לחשוף את לאן הולך הכסףץ כי אם לפי פרסומים ברשת זה נכון כי יוצרים קליפ ולוקחים תמונות מחו”ל מאתרי תמונות הנמכרים ב5 דולר לתמונה, מעניין כמה עלה הקליפ בתחשיב הבחירות.
מה שברור כי אנחנו משלמים יקר ומקבלים קמפיין זול וחלש.
נתניהו, אנחנו מציעים כי תראה שוב מנהיגות ותורה לאנשי הקמפיין להראות שקיפות ביחס לכספי הציבור. במערכת הבחירות הקודמת שלחת את מקורביך לבדוק האם מטה הבחירות עובד תוך גם בשעות הלילה, אז מדוע אתה לא בודק את המטה המרכזי שלנו שעד לא מזמן נפתח ב 9 בבוקר ונסגר בחמש, בשעות של שבע ושמונה בערב המטה שומם.
כבר יש כינוי למטה של הליכוד בבחירות האלה תשע, אפס, חמש.
נתניהו תזכור, מנהל המטה שלך לא רציני, הוא אומנם יודע להתלבש אך אינו יודע לעבוד.
תשדירי תעמולה
בהיסטוריה של מערכות הבחירות היה לשידורי התעמולה בבחירות תפקיד חשוב, אך במשך השנים התברר כי המשמעות של השידורים היום היא נמוכה ולכן כאשר דיברו על השידורים היה צריך להוריד את הגז מהשידורים, כי אין רייטינג לצפייה ומה שברור הוא כי ההשפעה של רשת האינטרנט לקחה בגדול והיא כנראה המקום של הקמפיינים. כל יום שיעבור אנו נמצא את עצמנו עם פחות צופים בתשדירי הבחירות, מה גם שכל אחד יכול ללכת לרשת האינטרנט ולצפות בזמנו החופשי בתשדירים.
שטח עם נשמה
כאשר אתה רואה את איציק דדוש מאור יהודה אשר יש לו על מה להיות ממורמר ואתה רואה שאיציק שם בצד את הפגיעות שעשו לו ראש העיר, וכן גם שרים הממונים על המטה, וכך בירושלים אתה רואה את הסניף שהיה מפולג מתאחד לקראת הבחירות, צריך לזכור כי כמעט אין תקציב לפעילות וכך גם איפרגן שמארגן את השטח בליכוד בקמפיין התעוררות , כאשר אנשי קמפיין השטח לא יכולים לראות את קמפיין גן הילדים של סמסונוב וכך יוצא כי קמפיין השטח הוא השחקן המרכזי בהתעוררות של השטח ותומכי הליכוד.
תמיד אני נזכר כי בקמפיין 2006 המתנו והמתנו והיה קמפיין אנמי שהביא את הליכוד לתחתית של 12 מנדטים.
גם אז היה שם סמסונוב וגם אז לא היה עם מי לדבר. הפעם יש לנו את משה איפרגן שמרכז את ניהול קמפיין השטח מחדר קטן ברמות. מאחורי משה יש קבוצה קטנה שהולכת וגדלה כאשר היא נכנסת לואקום של אלו שהיו צריכים להוביל את קמפיין הליכוד.
דו”ח הרפז ואיילה חסון
בשבוע הסוער הזה פורסם, סוף סוף, דו”ח הרפז. תזכורת : בתחילת הפרשה נראה היה שזאת ‘פרשת גלנט’. כבר מהשנייה הראשונה הבנתי שלא כך הם פני הדברים. מהיכרותי עם המעורבים בפרשה ועם הנתונים שעמדו למול עיני קראתי לה “פרשת אשכנזי”. יש לציין לשבח את העיתונאית איילה חסון אשר עמדה על דעתה באותה תקופה כאשר העמידה את הפרשה כשהיא מייחסת אותה לאשכנזי, מה שלא היה פופולארי כי אשכנזי היה פופולארי מאוד באותה תקופה. איילה לא נכנעה ללחצים סביבה והיום ברור כי איילה צדקה – התנהלות אשכנזי הייתה לא ראויה.
אינני שמח לאיד על כך, אך צריך לזכור כי שאשכנזי פעל נגד ברק, ובפעילותו יצר במערכת אווירה של פרנויה מתמשכת בין שתי הלשכות, כאשר רמטכ”ל מגיע למצב שאינו יכול לעבוד עם הממונה שלו, שר הביטחון, הוא חייב להיות מספיק אמיץ בכדי לקום,ללכת ולומר את דברו לציבור.
אך אנחנו נמצאים בעידן של זילות המערכות, כאשר מגיע רמטכ”ל, שיהיה נערץ בזמן הכהונה שלו ככל שיהיה, ונוהג כפוליטיקאי קטן. איני רוצה לראות את ראש המערכת הצבאית או בכירים בשב”כ ובמוסד ההופכים להיות משולים לעסקני המפלגות. לכן גם היום כאשר אני רואה את הבכירים שפורשים וכל מה שיש להם לספר הוא שהנהגה שתתה ברנדי, ופתאום ראש הממשלה הוא לא ראוי, זה לא מצליח להשפיע עלי.
הייתי מצפה מאלה, שכאשר הם רואים מצב לא תקין ברמה של סכנה למדינה, הם היו קמים, עוזבים את התפקיד ופונים לעם ומתריעים, אך יש לנו שיטה שבה הבכירים האלה הם חבורה של נהנתנים ורק כאשר הם מתנתקים מהעטינים השופעים של התפקיד, ההאלצהיימר נעלם ופתאום הם נזכרים שהמנהיג הוא אסון.
יש טעם לפגם שהתהליך הזה יוצר: אם בעבר כאשר אלוף או רמטכ”ל היה יוצא לציבור הציבור היה מקשיב היטב לדבריו, בימים האלה, מלבד בעלי האינטרסים בעניין, הציבור מתייחס אל אותו מטיף כאינטרסנט קטן.
חבל רק שמכאלה ששרתו את המדינה לאורך השנים כל הזיכרון שיישאר הוא שהם עסקנים קטנים.
שלי של עמוס וממשלת הצפונבונים של סער ושלי
כבר שנים שעמוס עוז הוא עמוד האש האידיאולוגי של השמאל בישראל. השנאה שלו לימין היא לחם חוקו. אין ספק כי אני מזדהה איתו הפעם כאשר הוא משווה את שלי יחימוביץ לאהוד ברק. למרות ששלי התחייבה שלא תשב עם נתניהו. כאשר שלי אומרת לא נתניהו, האם כאשר סער יהייה ראש ממשלה היא תתישר מאחוריו? מה, סער יהפוך את עורו ויהפוך להיות סוציאליסט, לכן כאשר שלי אומרת לא לנתניהו האם היא מתכוונת גם לגדעון סער.
האם עמוס עוז רואה כי בעתיד נראה את החברים הלבנים של צפון תל אביב משתלטים על המדינה?
צריך לזכור כי שלי וסער חברים טובים. שלי הייתה חברה טובה גם של טומי לפיד, ולא אתפלא שנראה יום אחד, כאשר סער יצליח להשתלט על הליכוד, שהשלושה יפעילו את ממשלת החלומות שלהם, ממשלת הצפונבונים.
ולכן עמוס עוז יוצא בצורה ברורה וקריאה לבחור במרצ. אין ספק כי אחרי מערכת הבחירות הזאת יתברר להרבה בוחרים כי לא לילד הזה פיללו. עמוס עוז מבין כי שלי לא תרכיב את הממשלה הבאה, אך הוא מבין את הסכנה הקיימת של בדרך לא דרך של שלי. הוא זוכר היטב שמי שהצביעה בעבר עבור “חדש ” והיום מדברת על המתנחלים בצורה חיובית היא לא מישהו שאפשר לסמוך עליו, כלומר היא לא שונה מברק.
לכן עמוס רוצה את מרצ גדולה, כי היא מדברת ברור ולא מסתמסת עם החברים היריבים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר