שלמה פילבר, כשהפכת לעד מדינה נגד בנימין נתניהו, כעסנו עליך. ראינו בכך בגידה, ראינו בכך חולשה. לא הבנו מדוע הסכמת לשתף פעולה עם מערכת שהיית חלק ממנה, מערכת שביקשה להפוך אותך לכלי במשפט תקדימי.
אבל אחרי שעקבתי אחר עדותך במשפט נתניהו, אחרי ששמעתי את הרמיזות שלך על מה שעברת, ואחרי שהגשת את תביעתך נגד בכירי מערכת האכיפה – אני מבקש ממך סליחה. לא הבנו, לא ידענו, ואולי גם לא רצינו לדעת.
כשקראתי את פרטי התביעה שלך, הבנתי שמה שעברת חצה כל גבול. אתה מתאר התעללות, השפלות, ופגיעה מינית ממשית בזמן שהוחזקת בידי שב”ס. חיפוש פולשני בגופך, רגעים של חוסר אונים מוחלט, מערכת אכיפה שעושה הכול כדי לשבור אותך – לא רק נפשית, אלא גם פיזית. ואנחנו? אנחנו שפטנו אותך, בלי לדעת את כל העובדות.
שלמה, כשאתה מגיש תביעה על סך 6 מיליון שקלים נגד מי שעמדו בראש המערכת – אביחי מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהודית תירוש – אתה לא רק נלחם על שמך. אתה חושף בפני הציבור שיטה מסוכנת. שיטה שבה אם המדינה רוצה להפוך אותך ל”עד מדינה”, היא לא בוחלת באמצעים. שיטה שבה חוקרי להב 433 לא רק מפעילים לחצים פסיכולוגיים – הם נכנסים לגוף ולנפש של הנחקר, מוחקים את רצונו, מוחקים את כבודו, מוחקים את חירותו.
במשך שנים התרגלנו לחשוב שהפרקליטות והמשטרה מגינות עלינו, שהן פועלות רק לפי החוק. אבל כשאנחנו שומעים שוב ושוב על חקירות שבהן הופעלו טקטיקות של שבירה – כולל נגד נחקרים פוליטיים, אנשי עסקים, וקצינים בכירים – אנחנו מבינים שהבעיה עמוקה בהרבה.
שלמה פילבר, אתה לא הקדוש המעונה של הסיפור הזה, אבל אתה עדות חיה לכך שמערכת הצדק שלנו מתנהלת בדרכים שלעתים מזכירות משטרים אפלים. היום אתה נלחם לא רק על עצמך, אלא על כל אזרח שעלול להיקלע למערכת הזו ולגלות שעל זכויותיו אין באמת מי שיגן.
אני לא יודע איך הסיפור שלך יסתיים, אבל לפחות עכשיו – אני רואה אותך. אני מבין אותך. ואני מבקש ממך סליחה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
