תמיר מורג סוקר עבור ליכודניק את מצב הפריימריס במפלגה הרפובליקנית, רגע לפני שהעניינים מתחממים
בלי יותר מדי הקדמות, ניגש ישר לעניין: צילום מצב של הפריימריז הרפובליקאים לנשיאות, בערך באמצע הדרך. ולסיום, כמה מילים גם על על היריב שממתין למנצח, ברק אובמה.
הרמן קיין: נפתח בשתי העובדות החשובות ביותר לגבי המועמד הכי מסקרן שיש לרפובליקאים להציע: 1. במרבית הסקרים האחרונים שפורסמו, קיין מוביל במרוץ; 2. הוא לא ינצח, ולא יהיה המועמד הרפובליקאי לנשיאות.
איך זה מסתדר? ובכן, הסיבה העיקרית לכך היא שקיין מעולם לא כיהן במשרה ציבורית. אמנם, לעובדה זו יש כוח משיכה חזק בטווח הקצר – קיין מציג את עצמו כ”פותר בעיות מקצועי בתוך חבורת מתמודדים של פוליטיקאים מקצועיים”; אבל בטווח הארוך יותר, זו בעיה רצינית שמציבה מעל ראשו “תקרת זכוכית” שיהיה לו קשה מאוד לנפץ: האמריקאים מעולם לא בחרו לנשיאות מועמד שלא כיהן במשרה ציבורית קודמת, למעט כמה חריגים שכיהנו בתפקידי פיקוד בכירים בצבא. הרמן קיין כיהן בתפקיד בכיר ברשת פיצריות. זה פשוט לא מספיק.
מעבר לכך, אי אפשר להימנע מהרושם שבאיזשהו מקום קיין בעצמו מבין זאת, ולכן הוא מתקשה לקחת את הקמפיין שלו ברצינות. במקום לחרוש את איווה וניו המפשייר לטובת קידום המועמדות שלו במדינות שבוחרות ראשונות, בימים האחרונים הוא חורש את טנסי לטובת קידום הספר החדש שלו. לא מעט אנשים מאמינים שקיין בכלל לא רץ כדי לזכות בנשיאות, אלא כדי לזכות בתכנית טלוויזיה ברשת פוקס ניוז.
מיט רומני: מושל מסצ’וסטס לשעבר מוכיח שאם תהיה עקבי מספיק בהחלפת דעותיך, בסוף תפגע במה שהבוחרים רוצים לשמוע. לזכותו ייאמר שהופעותיו הטלוויזיוניות השתפרו פלאים, ומפוליטיקאי מרדים הוא הפך למועמד חד וקולח, שמנהל קמפיין כמעט נטול טעויות (בינתיים). המועמדות לנשיאות עדיין אינה מונחת בכיסו, אבל במטה הבחירות של אובמה כבר סימנו X גדול על המצח שלו. דייויד אקסלרוד, האסטרטג הראשי של הנשיא המקרטע, אמר לאחרונה בשיחת ועידה שניהל עם כתבים פוליטיים: “הפופולריות של רומני מוכיחה שכל מה שצריך בשביל להצליח בפוליטיקה הוא כנות ויושרה – אם אתה יודע איך לזייף זאת, אתה על הגל”.
ריק פרי: מושל טקסס נכנס למרוץ כמו סופת טורנדו, וכעת נראה שגם הוא נעלם אל האופק במהירות מסחררת, בטרם יתפוגג לגמרי. סדרה של הופעות חלשות בעימותים הטלוויזיוניים, ובעיקר אמירה אומללה בנוגע לחקיקה שהעביר, אשר מעניקה הנחה בשכר לימוד למהגרים בלתי חוקיים, מוטטו את הקמפיין שלו, לפחות עד להודעה חדשה. יש לציין שפרי עדיין מחזיק בקנה 15 מיליון דולרים שהצליח לגייס בזמן קצר, איתם הוא מתכוון לטווח את רומני בסדרה של מודעות טלוויזיה אגרסיביות. המודעות הללו עוד בהחלט עלולות לערער את הקמפיין של מושל מסצ’וסטס לשעבר, אבל כרגע מצבו של פרי נראה לא טוב. כדאי מאוד שישתפר, ומהר, כי אחרת זה יעלה לי בארוחת צהריים.
ניוט גינגריץ’: איכשהו, בימים האחרונים מתגנבת לי לבטן התחושה שיו”ר בית הנבחרים לשעבר, שפתח את הקמפיין בצורה קטסטרופלית, אולי בכל זאת עוד לא אמר את המילה האחרונה. אם קיין ימשיך לשוטט את עצמו לדעת בגבעות טנסי, ופרי ימשיך להירדם מול המצלמות בעימותים הטלווזיוניים, גינגריץ’ – שאיש אינו חולק על ניסיונו הרב ועל האינטליגנציה החריפה שלו – עוד עשוי לחזור מן המתים ולנצח באיווה. ואם זה יקרה, אז כמו שאומרים בספורט האמריקאי, It’s a Whole New Ballgame.
סגן נשיא: רשימת המועמדים האפשריים לתפקיד ארוכה, אבל השם החם ביותר כרגע הוא של הסנאטור הטרי מרקו רוביו. הוא צעיר, נאה ורהוט, אבל חשוב מכך – הוא ממוצא קובני, שמרן, ומגיע מפלורידה. זה אומר, בהתאמה, שהוא יכול לגרוף קולות מהקהילה ההיספאנית, שמצביעה תמיד עבור המועמד הדמוקרטי; להבטיח למועמד כמו מיט רומני, שנתפס כליברל באופן יחסי, אחוזי הצבעה גבוהים של תומכי תנועת “מסיבת התה” השמרנית; ו”לנעול” עבור המועמד הרפובליקאי לנשיאות את המדינה החשובה ביותר במפה האלקטורלית (לקליפורניה ולטקסס יותר אלקטורים מפלורידה, ולניו יורק מספר זהה, אך הן אינן נחשבות ל-“Battle Ground States”. הראשונה והאחרונה תמיד מעניקות את האלקטורים שלהן למועמד הדמוקרטי, וטקסס בוחרת תמיד במועמד הרפובליקאי. בפלורידה, לעומת זאת, תמיד מתחולל קרב צמוד).
גם כריס כריסטי, מושל ניו ג’רזי, יכול להיות מועמד חזק לתפקיד הסגן. לאחר תחנונים של ממש מצד אינספור פוליטירוקים ואזרחים מהשורה, שרצו לראות אותו מתמודד לנשיאות, כריסטי החליט להישאר בתפקידו ולהשלים את פרוייקט חייו: לפטר כמה שיותר מורים בכמה שפחות זמן (או לאזן את התקציב הקורס של ניו ג’רזי – תלוי מאיזו זווית מסתכלים על כך).
מיד לאחר שהודיע שהוא בחוץ, הכריז כריסטי על תמיכתו ברומני. בסיטואציה מסוימת, רומני עשוי להגיע למסקנה שפלורידה מונחת בכיסו בכל מקרה, ולנסות לזכות באלקטורים של ניו ג’רזי באמצעות מינויו של כריסטי לתפקיד הסגן. הבעיה היא שבעוד שכריסטי פופולרי מאוד ברמה הלאומית, דווקא במדינת הבית שלו צעדיו הדרסטיים מעוררים לא מעט התנגדות. בנוסף, הוא מחזיק בדעות ליברליות יחסית בתחום החברתי, דבר שעלול להרתיע את רומני, שכאמור זקוק לשמרן נוקשה ש”יאזן” את הנטיות הליברליות שלו עצמו.
סבלנות: מושג שלא קיים יותר בעידן האינטרנט ורשתות החדשות בכבלים, שממהרות להמליך מלכים ולקרוע אותם לגזרים עוד בטרם הספיקו להניח את הכתר על ראשם. בשבועיים האחרונים קבעה התקשורת בארה”ב שרומני יהיה מועמד הבא של הרפובליקאים. זהו תסריט סביר ביותר, אך נאמר רק שבאוקטובר לפני ארבע שנים, הקרב על המינוי הרפובליקאי התנהל בין שני מעומדים מובילים – רודי ג’וליאני ופרד תומפסון. מאחור השתרך לו אחד, ג’ון מקיין, שנראה היה שהקמפיין שלו נגמר עוד לפני שהתחיל. במקביל, מעבר לכביש שייטה בבטחה הילרי קלינטון לעבר זכיה במועמדות הדמוקרטית. הסוף של שתי ההתמודדויות הללו ידוע.
ברק אובמה: כל היודע דבר על מקום הימצאו, מתבקש לגשת לתחנת המשטרה הקרובה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר