פורסם ב – YNET
באופן טבעי מתאפיין צה”ל באורח חשיבה צבאי, שאחד מסממניו הינו שאיפה בלתי מתפשרת לשלמות. זהו מאפיין מבורך של תרבות ארגונית, אך כשהוא הופך למפלצת שתחת רגליה נרמסים כל כללי ההיגיון – ובעיקר האבחנה בין עיקר לטפל – הארגון הופך לעיוור, ובעצם יורה לעצמו ברגל.
אחת התרגולות הזכורות לי ביותר מתקופת שירותי בחיל התותחנים, היא תרגולת “דרדרים” (מסוקים, בעגה הצה”לית). במהלך האימון, כשהסוללה הייתה “מתגלה” על ידי מסוקי תקיפה של האויב, היינו מתפרשים בריצה, מכוונים את רובי הגליל המיושנים שלנו לשמיים, ויורים לעבר המסוקים המדומים. התרגולת האבסורדית הזו, שנועדה לטפל בסיטואציה שבה אין צורך להיות גנרל כדי להבין שהיא חסרת תוחלת, לא באמת נועדה להפיל מסוקי תקיפה בעזרת רובים; בזמן אמת, ברור גם לקצין המתרגל כי כולם היו נסים על נפשם בטרם יפלח הטיל את התותח המתנייע עמוס הפגזים ומטעני חומר הנפץ ההודף. התרגולת נועדה לשחק ב”נדמה לי”, להעמיד פנים שלצבא אין חולשות, ושיש לו תשובה חדה וברורה לכל סיטואציה.
התפיסה הזו, לא חלה רק על הפן המבצעי של הצבא: היא מודגשת אולי אף ביתר שאת, במישור הערכי. כל מי ששירת בצה”ל יודע כי השקר והטיוח מהווים חלק בלתי נפרד משגרת היומיום של הצבא.
למעשה, גם הרמטכ”ל יודע כי אילו היו מדיחים כל קצין על כל שקר – היה צריך לסגור את הצבא כבר מזמן. קצינים משקרים או מוסרים חצאי אמיתות מדי יום, באלפי הקשרים ודרגות חומרה שונות. אולם כל זה חסר חשיבות. המטרה היא הרי מראית העין של השלמות, ועל כן בשקר לכשעצמו אין כל פסול; הפסול הוא להיתפס, ואז יירמס ביש המזל על ידי המערכת, שתאמץ מייד הבעת מתורגלת היטב של תדהמה בעודה מלווה אותו אל הגרדום.
במקום לחנך את קציניו וחייליו להיות בני אדם, צה”ל מטפח אתוס של צדקנות ומציב בפניהם רף לא אנושי, שבלתי אפשרי לעמוד בו. התגובה האנושית הטבעית למצב זה, היא ויתור מראש על הניסיון לעבור את הרף מלמעלה, וטשטוש האבחנה בין הבדלי הגובה השונים שמתחת לרף. המטרה היא רק לעבור מתחתיו מבלי להיתפס. אם נתפסת, המערכת תוקיע אותך בין עם מעדת בקטנה, ובין אם חטאת חטא מהותי.
התפטרותו של תא”ל עימאד פארס, ובעיקר האופן שבו קיבלו אותה הרמטכ”ל ושר הביטחון, הביאו לידי ביטוי חריף את האתוס הצדקני שהשתלט על הצבא. מבחינה מוסרית, כמעט כל שקר הינו פסול, אולם הוא נמדד במידת היותו “שקר טהור”, ויותר מכך – בהקשר שבו בוצע.
דינו של מוסר גרסה חלקית בהקשר למעשה רצח, אמור להיות חמור הרבה יותר מדינו של אדם שביצע גניבה פעוטה אותה הוא מכחיש מכל וכל. שניהם, מיותר לציין, צריכים להיענש. אך בצה”ל, שקר הוא שקר, ללא כל מידתיות או אבחנה בין עיקר לטפל. לבני אדם יש חולשות אנושיות, אך הצבא ומפקדיו מעדיפים להיאחז בתדמית שלא קיימת יותר אפילו בציבור הישראלי, אלא רק בדמיונם הקודח. התדמית הזו – היא היא השקר הגדול של צה”ל.
בתרבות השקר נלחמים לא בעזרת צדקנות צבועה, שרק גורמת לאלו שנאנקים תחת הנורמות הבלתי אפשריות שלה לוותר מראש על המרדף אחרי הערכים שלהם היא מבקשת להטיף. נאבקים בה על ידי כך שמחנכים אנשים להיות קודם כל בני אדם. כן, גם כאלה עם חולשות אנוש.
הכותב הוא חבר מפלגת העבודה
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר