אחרי חיסול הסכנה האיראנית ממזרח מתפנים שוב פרשנינו מסוכנות מוזס-שוקן-גל”ץ-רשת ב’ לאיים בגלוי על אהוד ברק. היזהר, הם אומרים, הסקרים לא ירימו אותך ואת מפלגתך. לך אל ציפורה לבני ללא דיחוי. וכידוע, הם מוסיפים, אנחנו פועלים על-פי התפילה בראש השנה ‘ונתנה תוקף’, שם מחליטים מי ימות ומי יחיה, מי יעשיר ומי יתרושש, מי באש ומי במים, מי בממשלה ומי מחוצה לה. לפני כשלושה שבועות כתבתי מעל במה זו את הדברים הבאים: “איך קורה שחבורה כה קטנה של קובעי העיתים והמועדים, מצב-הרוח ושאר-רוח, מסוגלת בין יום, להפוך אהוב לשנוא-נפש, לרומם ולהשפיל, למחוא כף ולנעוץ סכין, לפזז בחדוות ניצחון ולרקד על הדם, לקנח ולהשליך לפח ההיסטוריה הקרוב?” [מעריב, 25.08.08]. בדיוק כך הם נוהגים גם בימים אלה.
מי שחש גועל בבוקרו של יום הבחירות המקדימות ב’קדימה’, ומי שחשב לנפץ את הרדיו על פרשניו, או לשלוח לעולם שכולו טוב את הטלוויזיה על שלל כוכבניה ולעוטפם בשלל גליונות העיתונים, יש לו על מי לסמוך. מפני שלמשקיף מארץ רחוקה שהיה נקלע לשנה או שנתיים לארץ, היתה עולה בפניו תמונה של מדמנה תקשורתית ובה מתבוססים קולות וצלילים של מקהלה אחידה כמעט. משהו רע מאוד קרה לתקשורת הישראלית בעשור אם לא בשניים האחרונים. גם אם אחרוני התמימים חשבו שימי תשובה מתאימים גם לבני האלים מהתקשורת וגם אם באמת היו כמה קולות תשובה לאחר גניבת הניצחון ממופז, חיש מהר חזרה המקהלה לסורה.
קריסת השמאל הפוליטי בשנת 2000 כאשר נתבררו עד תום כוונותיהם של עראפאת וחבר מרעיו, יצרה תופעה שתוצאותיה ניכרים עד עצם היום הזה. מועדון חברים מצומצם החליט להפוך את פני המפה הפוליטית על-פיה דרך אמצעי התקשורת ומעל לראשיהם של אזרחי המדינה. במועדון הזה נוכחים וותיקי תקשורת, חלקם בוגרי ‘דבר’ ו’על-המשמר’, שאינם בוחלים בשום אמצעי על-מנת להטות את הכף למי שחפצים ביקרו. ומי שחפץ להיכנס למועדון חייב ליישר קו. כך משכפלים את עצמם בדיוק כמו במועדון ההוא, בית המשפט העליון.
אולי תקימו מפלגה? אולי תתמודדו לכנסת? חבל”ז. הם עושים את הפוליטיקה. מאולפן אחד למשנהו, ממיקרופון אחר לבמת עיתונים, הם ינועו כאחוזי תזזית, יסבירו ויפרשנו ויזלזלו בך האזרח אם יש צורך. חברי המועדון הזה מעל לעם, מעל ארץ ובמיוחד מעל לשמים. הם מזלזלים בממסד אבל נהנים ממנו, הם נשבעים לדמוקרטיה ולחופש הביטוי אך אבוי למי שיחרוג מהקו. הממלכתיות זרה להם עד כדי מיאוס, אך הם שולטים בכל הכלים הממלכתיים. הם בזים לפטריוטיות וללאומיות, לדת ולמסורת, אך שלטון בג”ץ בעיניהם הוא תכלית הקיום הישראלי. לפתע פתאום הם מנגנים את מנגינת ‘ממשלת החרום הלאומי’ ומתעטפים באיצטלת הדאגה למדינה לפני המפלגה.
מי שאומר אחטא ואשוב, אין תשובתו מתקבלת. לא לחינם הציבור מואס בתקשורת במיוחד כאשר היא עויינת. ימים נוראים כנראה לא קיימים בלוח השנה של מפלגת התקשורתנים.
ד”ר גבי אביטל, מרצה באקדמיה לטייס של חיל האוויר ובטכניון.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר