כך החל המאבק בשלטון הבריטי – דברי הימים של מלחמת השחרור (פרק 1)

ליכודניק גאה להציג: הפרק הראשון של “הרחש של המדינה – דברי הימים של מלחמת השחרור”

מהו הפסקול של מלחמת השחרור ? לחץ כאן

ז’ בשבט תש”ד – 1.2.1944

הארגון הצבאי הלאומי, בראשותו של מנחם בגין, פרסם את הכרזת “המרד”
נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל:

יח בשבט תש”ד – 12.2.1944
האצ”ל פתח בשורת התקפות נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל:
ב-11 בלילה פוצצו משרדי העלייה הממשלתיים בשלוש הערים הגדולות בארץ:
בירושלים, בחיפה ובתל אביב. המשרדים נהרסו.

כ’ בשבט תש”ד – 14.2.1944
משמר שוטרים בריטיים בחיפה ניסה לעצור מדביקי כרוזים של הלח”י;
בחילופי יריות נפצעו פצעי מוות, קצין משטרה ושוטר בריטי.

כד בשבט תש”ד – 18.2.1944
ב”טיימס” הלונדוני מה-18.2.1944 פרסם
נשיא התנועה הציונית, ד”ר חיים ויצמן,
מכתב ובו הוא מביע“צער, הזדעזעות וחרון” נוכח פעולות ארגוני המחתרת.
באותו יום נורה ונהרג על ידי שוטרים בריטיים, עובר אורח יהודי, צבי עמרמוב,
ב
עת שטייל לתומו ברחובות ירושלים.

ל’ בשבט תש”ד – 24.2.1944
שלושה קציני משטרה בריטים נפצעו בחיפה בהתפוצצות מוקשי סתר
שהטמינו אנשי לח”י במכוניותיהם.

ג’ באדר תש”ד – 27.2.1944
משרדי מס ההכנסה הממשלתיים בירושלים, בתל אביב ובחיפה פוצצו בעת ובעונה אחת על ידי האצ”ל – נגרם נזק רב למבנים ולתכולתם. הפעולה עוררה מבוכה רבה בקרב השלטונות.

ז’ באדר תש”ד – 2.3.1944
שוטר בריטי נפצע בתל אביב, תוך חילופי יריות בין מדביקי כרוזי לח”י לבין משמר משטרתי;
הבריטים ירו ופצעו כתגמול אישה יהודייה שטיילה לתומה בחוצות תל אביב.
בחיפושים מקיפים שנערכו בתל אביב נעצרו עשרים יהודים בחשד של השתייכות לאצ”ל וללח”י; בבית נאור רזיאל נתגלה משדר חשאי של האצ”ל; אסתר ויהודה נאור רזיאל נאסרו.

כד באדר תש”ד – 19.3.1944
איש הלח”י,  ירחמיאל אהרונסון (שכינויו היהאלישע) נהרג על ידי שוטרים בריטיים, תוך כדי ניסיון לעוצרו.הרצח בדם קר של אחד מחבריה גרר כעבור ארבעה ימים תגובה חריפה מצד הלח”י , תוך שורה של התנקשויות בשוטרים בריטיים.

כח באדר תש”ד – 23.3.1944
יום חמישי של ה-23 במרץ 1944 היה יום הרה גורל בהתלקחות “המרד” נגד השלטון הבריטי בארץ (יום זה הוכרז כיום צום מטעם הרבנות הראשית לרגל הצרות ההולכות וגוברות על היהדות בגולה). בו ביום, בשעות הערב  (16.30) ביצעו אנשי לח”י שורה של התנקשויות נקם על דמו של ירחמיאל אהרונסון (אלישע); בשלוש התנקשויות נפרדות בשוטרים בריטים בחוצות תל אביב, שני שוטרים נהרגו ואחד נפצע קשה.
בשעה 20.30, בתום הצום, תקף כוח האצ”ל, במצבע משולב, את מרכזי הבולשת הבריטית בשלוש הערים הגדולות. ההתקפה הקשה ביותר הייתה במטה הארצי שב”מגרש הרוסים” בירושלים. אגף הבולשת נהרס כליל, תוך חילופי יריות עזים בין כוחות המשמר לבין התוקפים;  בחילופי האש  נפצע פצעי מוות אחד מלוחמי האצ”ל, אשר בנז’מין (סמל אבשלום); קצין בריטי נהרג ומספר קצינים ושוטרים נפצעו. שמעון עמרני, אחד מהתוקפים נלכד ,  לאחר היאבקות קשה עם שוביו, הועמד לדין ונידון ל-12 שנות מאסר.
בו זמנית תקפה חוליית חבלנים בת ארבעה אנשים, לבושים במדי צבא בריטיים, את מטה מחוז הדרום ברחוב סלמה שביפו. הם הצליחו להטמין ארבעה מטעני נפץ בבניין ולהסתלק בשלום מהמקום. בהתפוצצות העזה שאירעה נהרס כליל אגף הבולשת בן ארבע הקומות.
בה בעת תקף כוח אחר של האצ”ל את מטה הבולשת במחוז הצפון, ברחוב חסן שוקרי בחיפה. בעקבות ההתפוצצות ממטעני החבלה שהוטמנו על ידי לוחמי האצ”ל, ניזוק הבניין קשה וארכיון הבולשת הושמד כליל. גם כאן הנסיגה בוצעה ללא תקלות.

יום ראשון, ד’ בניסן תש”ד – 26.3.1944
עוצר בית הוכרז בתל אביבובאזורי היהודים בירושלים ובחיפה. חודש החוק המחייב גזר דין מוות עבור שימוש בנשק חם או הנחת חומר נפץ למטרת חבלה.
פרץ של גינויים מצד מוסדות היישוב המאורגן והרבנות הראשית נגד האצ”ל והלח”י הציף את הארץ. אליהו גולומב:המשך הפעולות עלול לגרום למלחמת אזרחים שתמיט שואה על היישוב כולו”; הרבנות הראשית:
“יש לטהר את הארץ מטומאת דם נקיים…”.
60 יהודים החשודים בהשתייכות לאצ”ל וללח”י נאסרו ברחבי הארץ והועברו למחנה המעצר בלטרון.

בארה”ב הוקם “הוועד העברי לשחרור האומה” ולנשיא רוזוולט הוגשה פטיציה בשם אלף וחמש מאות פרופסורים מאוניברסיטאות ברחבי ארה”ב, המפצירים בנשיא לפעול לכניסה חופשית של יהודים לארץ ישראל”.

טז בניסן תש”ד – 9.4.1944
אנשי לח”י הטילו פצצה ליד משטרת הצפון בתל אביב;  שני שוטרים בריטיים ושוטר יהודי נפצעו.

כג בניסן תש”ד – 26.4.1944
ד”ר ישראל שייב, חבר מרכז הלח”י, מורה ב”גימנסיה בן יהודה” בתל אביב, נאסר בסביבת בית הספר, לאחר שנפצע קשה בגבו, כשנפל מקומה רביעית בנסותו להימלט מאנשי משטרה, שבאו לאסרו. הוא נכלא בכלא
ירושלים ובמחנה לטרון כשגבו נתון בגבס; אך גם לאחר שהוסר הגבס נזקק לטיפולים רפואיים;  ב- 7 ביוני 1946 הוא הובא למרפאתו של האורתופד,  ד”ר טרוי ב רחוב הנביאים, משם ו הצליח לברוח,  כאשר קבוצת אנשי לח”י בפיקודו של יעקב גרנק (שנודע בכינויו דב הבלונדיני ונפל כקצין בכיבוש עוג’ה במלחמת הקוממיות) רצו למרפאה מחופשים לסניטרים ושחררו אותו.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

יצא לאור “מִזכּר” – קובץ מאמריו של יוסף עברון ז”ל

הספר “מִזכּר” – הגרסה הדיגיטלית להורדה

מחוויותיה של יהודית עברון, חברת אצ”ל