עקרונות היסוד של מגילת העצמאות הם: מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת,מצפון,לשון ,חינוך ותרבות.
____________________________________________________________________
כאשר הוצע ליועהמ”ש לממשלה לשעבר מני מזוז, עם פרישתו מהתפקיד, להיות שופט בבית המשפט העליון – הוא סירב. הנימוק לסירובו היה (ברוח זו): ”איני מוכן להיות שופט עליון ‘על משבצת’ השופט המזרחי התורן, בבחינת לא הקישוט ולא עלה התאנה שלכם”. ולכן, עם סירובו של מני מזוז, נותר בית המשפט העליון – לא ‘במקרה’ ולא ‘בטעוּת’ – במשך תקופה לא קצרה על טהרת יוצאי אשכנז (”אשכנז” – במובן הרחב, העממי והמקובל). כן, היועץ המשפטי בדימוס מזוז, שלבסוף נתמנה לשופט עליון, הוא זה אשר הצביע בשעתו (אמנם הוא לא הראשון ולא היחיד) על האפליה ועל אי השיוויון של הרשות השופטת המחוייבת לַחוק וּלעקרונות מגילת העצמאות .
אנו מכריזים בזאת (…)
אחרי פיסקת הפתיחה של מאמרִי זה, אצטט ואביא כאן בדיוק וּביֶתר פירוט את מה שנאֱמר במגילת העצמאות: “מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות… “.
האם מדינת ישראל פעלה ופועלת ברוח מגילת העצמאות?
מְצַעֵר לומר, כי מדינת ישראל לא קיימה בכל שנותיה באופן מלא את הזכות לשִוויון, והוא רשום על גבי הלוחות מן השפה ולחוץ, ולא בדיוק פעלה כפי שמחייבים אותה החוק ועקרונות מגילת העצמאות שיובהרו בהמשך; ויש להזכיר גם את התחייבותה מדינת ישראל למגילת אומות המאוחדות.
מדינת ישראל הִדּירה את בני עדות המזרח ויוצאי ארצות האִסלאם, מההגמוניה השלטת במדינה (אגב, זה נעשה גם לרביזיוניסטים), כמעט בכל הרבדים, וכפתה עליהם חינוך אחֵר. אע”פ שהילדים באו מבתים בעלי רקע דתי-מסורתי, רבים מהם נלקחו לקיבוצים כדי ליצור ”דור חדש”, או בשפתו של בן גוריון “הישראלי החדש”. כך, למשל, בראשית תקומת המדינה, נכנסו אנשי הקיבוצים פנימה אל מחנות העולים של יהודי תימן וגזזו לילדיהם את ה”פֵּיאות”. חלק מהם טופלו בגזֶזֶת כאילו הם נושאי מחלות.
ומפורסמת מאוד וידועה גם החטיפה הנוראה והבלתי-נסלחת של ילדי עולי תימן, מזרח ובלקן, ומכירתם למרבה במחיר. מובן שהיריעה כאן קצרה מִלּסַפֵּר, לתאר וּלפרט את התוצאות וההשלכוֹת הטרָגיות.
כשאנשים מבני עדות המזרח מטיחים בפני המנהיגים ובעלי התפקידים הקובעים יוצאי אשכנז טענות קשות על ההדרה ועל ההפליה שהם נוהגים בבני יוצאי ארצות האסלאם גם בדור השני, הם עונים בהכחשה טוטלית וּמַפנים לאותם שהצליחו והגיעו לתפקידים “רמי מעלה” בכנסת וּבימֶיהָ הראשונים של המדינה, כגון יו”ר הכנסת ישראל ישעיהו ועוד מעטים אשר נער יִספּרֵם. וכאשר משיבים להם, שאלֶּה הגיעו לתפקידם כנבחרים, בזכוּת ולא בחסד, וגם התפקידים שניתנו להם היו מִשניים, למראית עין וכעלֵי תאנה המכסים על מַאן דאִינּוּן, כגון שר משטרה וכיוצ”ב, עולה הטיעון המנצח כביכול: ”לאחרים אין הכישורים המתאימים”. וכאן אנו שואלים: האומנם ?
(אגב: בנסיבות מסוימות, בסתר או בגלוי, הללו מכוּנּים ”שחוֹרים”, והללו מכונים ”לבָנים” או אף ”השֵּבט הלבן”. כמובן, ראוי להימנע ככל האפשר מכינויים מעליבים ופוגעים, ובעיקר לתקו את המעוּוָת).
וכאמור, ראָיה לכך הייתה כאשר מני מזוז סירב להיות שופט עליון ב”משבצת” שהוקצתה למזרחיים. הוא ביקש לעצור את הרצון והמגמה של אותם המכוּנּים ”לבנים” להפוך אותו לקישוט או לעלה תאנה.
חה”כ נורית קורן: ”איום מרומז מביהמ”ש העליון
לאחרונה נודע – מה שידוע לי זה מכבר וגם למי שאינו מסרב לראות נכוֹחה את המצב – כי בתי המשפט (וכאמור, לא רק הם) מצאו דרך להדיר את ילדי עולי ארצות האסלאם בדרך מתוחכמת. כך למשל, הם מַצּיבים פסיכולוג כמעֵין “משגיח כשרות” לשמור על ה”מסגרת” ועל טהרתהּ, והוא מנטר או מנתב את המועמדים ממוצא מזרחי אל מחוץ לשורות בעלי הסיכויים להיות שופטים, ש”חס וחלילה” לא ייכנסו לשורת עמדות השיפוט. תפקידו של הפסיכולוג הוא למעשה לסנן עד כמה שאפשר את הנכנסים, לדאוג שהשורות לא יתמלאו “למעלה מן המוּתּר”, בדומה לסלקציה הנַּעשֵׂית במועדונים. כן, פעם קראו לזה בלטינית Numerus Clausus (”מספר סגור”, מיכסה מוגבלת).
לאחרונה העלתה סגנית יו”ר הכנסת (מסיעת הליכוד) חה”כ נורית קורן פוסט בדף הפייסבוק שלה, ובה היא קובלת שקיבלה איום מרומז מנשיאת בית המשפט העליון, וכך היא מספרת :
“בתקופה האחרונה, הובאו לפניי מספר תלונות בנוגע לאפליה עדתית מצד הפסיכולוג התעסוקתי במכון להכשרת שופטים. בהמשך לכך פניתי באופן מיידי לנשיאת העליון, כבוד השופטת מרים נאור, בקריאה לפתוח בבדיקה מַקּיפה ויסודית לטענות שהועלו. במקום לבצע בדק-בית מקיף בנושא, בחרה היום הנשיאה נאור להתייחס לטענה אחת בלבד שנבדקה, והתעלמה מטענות נוספות שטרם נבדקו.
כמו כן הגיעה לאוזניי כי הנשיאה נשמעה בתקשורת כשהיא אומרת שתשמיע את דבריה במקום ובזמן הנכון. יש מי שעלולים לפרש התבטאות זו של הנשיאה כאיום מרומז. אני נוטה להאמין שהדברים נאמרו בעידנא דריתחא ולא מתוך מחשבה מכוּוֶנת.
זה המקום לציין, כי מאז התייחסותה של הנשיאה נאור הבוקר – הגיעו אליי תלונות נוספות בנושא, אותן התבקשתי לבדוק. אמשיך לפעול בכל הכוח לייצוג הולם לכלל המגזרים בבתי המשפט בישראל לטובת האינטרס הציבורי.
אמשיך להילחם באפליה העדתית הקיימת במיון המועמדים לשפיטה במכון להכשרת שופטים, ואבדוק כל תלונה ביסודיות. מזמינה אתכם לקרוא ולשתף כתבה שהתפרסמה ב’גלובס’ – בה התייחסתי לתלונות שהובאו בפניי בנושא האפליה העדתית”.
אני סבור, שדבריה של סגנית יו”ר הכנסת מדברים בעד עצמם, וכמעט אפשר לומר ‘כל מילה מיותרת’. כי מה ביקשה ח”כ נורית קורן? להפסיק לאלתר את האפליה העדתית ולתת שיוויון ברוח מגילת העצמאות וחוקי מדינת ישראל. לא?
חברת-הכנסת נורית קורן עושה את מלאכתהּ נאמנה. כחבֵרה בוועדה למינוי שופטים היא רואה את הדברים ‘מקרוב’, וכשהיא מצביעה על ‘ליקוי מאורות’ ועל כשל מבני בבחירת שופטים במדינת ישראל, נראה שהיא יודעת על מה היא מדברת. ויש לדעת ולזכור: לחה”כ קורן יש קול שווה כמו ליֶתר חברי וועדת השופטים, ובכלל זה שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון; ולפיכך יש לקוות שדבריהָ לא יפרחו באוויר וימצאו אוזן קשבת שתביא להטבת המצב.
סוף דבר הכל נשמע :
רק לאחרונה מלאו 68 שנים לעצמאותה של מדינת ישראל, ועדיין האפליה ואי השיוויון מצד המכוּנּים ”השבט הלבן” (אין ספק, כינוי חריף ולעיתים מעליב) ע”י מקצת מן הנפגעים, ממשיכים להתקיים. אמנם אין פגיעה זאת ניכרת ובולטת למראית-עין כמו לפני הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות (ב”ה אין היום גזיזת פאות בכפייה או טיפול בגזזת), אך כאמור האפליה כיום נגד בני עדות המזרח לובשת צורה נסתרת ומתוחכמת יותר (בפרט כלפיהם, אף כי לעיתים נפגעים מן הניצוצות גם בני מערב. כן, גם זה קורה במדינתנו ה”נאוֹרה…). אפליה זו, בדמות הצבת פסיכולוג הקובע ניקוד ”מתאים” אפילו במינויים לבתי-המשפט, שאמורים להיות גם ”היכלי הצדק” מעוררת חלחלה ופלצוּת. היא מחזירה אותי לתוכחת הנביא ישעיה: ”מי ביקש זאת מידכם רמוֹס חצריי?” (א, 12) ולתקוותם וְיִיחולם ”ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה” (שם, פס’ 26). ולולי דמסתפינא הייתי אומר: מה שמדינת ישראל משדרת לאזרחיה ובפרט לילדי ההורים שבאו מארצות האסלאם: אתם טובים למות למען הארץ ולא מספיק טובים להיות שופטים.
צריך לומר באופן קטגורי: במדינתנו הדמוקרטית-להלכה ולמעשה יש הפרדת רשויות. סגנית יו”ר הכנסת היא המחוקק, והרשות השופטת אינה יכולה שלא להתערב במלאכת הרשות השופטת. זו כוחה ומהותה של הדמוקרטיה !
מערכת המשפט חייבת להיות אמינה ומקובלת. היא חייבת לייצג את האוכלוסיה כולה ולא רק מגזר אחד הֶעשוּי מעור אחד ומקשה אחת. יש בה דתיים, חילונים ומסורתיים, גברים ונשים, יהודים וערבים, ימין ושמאל וכו’. כולם צריכים להיות מיוצגים בה באופן ראוי. הלא ברור שיש הלימה בין השקפת העולם של השופטים לפסיקות שלהם. גם המחקרים מוכיחים ומאַשּרים זאת בעליל, ולא יועילו כל ההכחשוֹת של הנוֹגעים והנגוּעים בדבר.
ההסתתרות תחת מצויינוּת של שבט/ים אחד/ים, שהם לבדם בעלי הדיעה (כזכור לעיל, נטען שאין מועמדים מתאימים לעליון) אינה מתקבלת על דעת כל אדם ישר והגון, ולמעשה גזענית משהו. זה נכון בעולם בכלל, ונכון שבעתיים במדינת ישראל, שאחת ממטרותיה להיות חברת מופת לשאר המדינות, העמים והארצות. מי יתן, וּלוואי שכּך יהיה !
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר