שבת זכור
בשבת קודם פורים, תיקנו חכמים לקרוא בתורה את פרשת עמלק והחובה לזכור איבתו לנו, וכן חובתנו למחות זכרו מן העולם. ועד היכן מגיעים הדברים, אמרו חכמים: “אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק”. כלומר כבוד שמים חסר ומחולל כל עוד זרעו של עמלק בעולם, רק כאשר ימחה זכרו של עמלק יתגדל שם שמים ויתקדש בכל העולמות.
בשבת זו הנקראת “שבת זכור” על שם תקנת חז”ל לקרוא בה את פרשת זכור, מוציאים בבית הכנסת מן ההיכל ב’ ספרי תורה. בראשונה קוראים את פרשת השבוע ובשניה את פרשת זכור המתחילה: “זכור את אשר עשה לך עמלק”. ההפטרה אינה מענין פרשת השבוע כי אם מענין זכירת עמלק, והיא הפרשה הכתובה בספר שמואל (א-טו) “פקדתי את אשר עשה לך עמלק”.
כתב הרמב”ם בספר המצוות שלו (מצוה קפח-קפט): “ציונו לזכור מה שעשה לנו עמלק, ולשנוא אותו בכל עת ועת ונעורר הנפשות להלחם בו, ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן”. זו מצות עשה אחת.
מצות עשה שניה היא למחות את עמלק: “צונו להכרית זרע עמלק בלבד מכל זרע עשו, זכרים ונקבות קטנים וגדולים – ומלחמת זו היא מלחמת מצוה”.
תקנת חכמים
מן התורה מוטלת חובת הזכירה על כל איש ישראל בכל עת מעתות השנה, וכן מדקדקים רבים לומר בכל יום אחר התפילה את ששת הזכירות שנצטוינו בהן בתורה, אשר אחת מהן היא זכירת מעשה עמלק וחיוב מחייתו.
אכן, חכמינו תיקנו לישראל שיהיו קורין פעם אחת בשנה פרשה זו ברבים מתוך הספר. והתקינו זאת לשבת שקודם הפורים כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן שהיה מזרע עמלק.
פרשה זו נקראת גם בכל שנה על סדר הפרשיות, ואעפ”י כן היא חוזרת ונקראת כפרשה בפני עצמה בשבת הסמוכה לפורים. כאשר היא נקראת על פי סדר הפרשיות – הננו מתכוונים בקריאה זו לקיים תקנת משה רבינו שיהיו קורין בתורה בכל שבת. וכאשר היא נקראת השבת הסמוכה לפורים, הננו מתכוונים לקיים מצות עשה מן התורה “זכור את אשר עשה לך עמלק”.
לפיכך קריאה זו חמורה היא עד מאד, שיוצאים אנו בה ידי חובת מצות עשה מן התורה. וצריך הקורא לקרוא בקול רם ומתון מתון, לדקדק בקריאה ובטעמיה יותר מאשר בשאר הקריאות. גם במקומות הנוהגים שקטן שלא הגיע למצוות עולה לתורה, לא יעלה קטן לקריאה זו.
ומנהג כל ישראל שגם הנשים באות בשבת זו לבית הכנסת לשמוע קריאת זכור ברבים. ויש מגדולי הפוסקים הסוברים כי לא רק מנהג מהודר הוא לנשים, כי אם חובה גמורה כחובת האנשים.
זכירה קודמת
רבי יצחק עראמה זצ”ל מגדולי הפילוסופים שבגולי ספרד, מסביר את תקנת חכמים כך:
כל מצוה ומצוה, חייב אדם לזוכרה ולהשתוקק לה קודם עשייתה, ולעשותה בזמן חיוב עשייתה. כל מצוה שני תנאים לה, האחת – המעשה בפועל, והשנית – הזכירה אשר תוקדם למעשה. וזהו הנאמר במגילת אסתר: “נזכרים ונעשים” – קודם נזכרים, ולאחר מכן נעשים.
לפיכך תיקנו חכמים להקדים את קריאת פרשת זכור לשבת שלפני פורים, כי בפורים היתה העשיה בפועל שבהם הרגו היהודים את שונאיהם ומבשי נפשם, ובשבת שקודם לפורים היא הזכירה הקודמת לעשיה.
שאול המלך ומרדכי היהודי
שאול המלך ומרדכי הצדיק שניהם משבט בנימין. שאול לא מלא אחרי הצו “מחה תמחה את זכר עמלק”. משום כך אחריתו היתה טראגית ורווית השפלה ובזיון, נער פלישתי מותתו והרגו. לעומתו מרדכי היהודי הכה את עמלק, את המן וזרעו, ולכן זכה בלבוש תכלת ובוץ ובדברי הקלוסין, “ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו”. (עפ”י שיחותיו של מו”ר הרב משה כהן שאולי זצ”ל).
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר