הרכבת לירושלים מזווית שספק אם תחשבו עליה

אבי ז”ל היה רוויזיוניסט בכל רמ”ח אבריו ושס”ה גידיו וככזה הוא זיהה בשלב מאוד מוקדם את חוסר היכולת למשול של יוצאי התנועה. זה קרה עוד הרבה לפני מהפך 77. ברבות הימים שאלתי אותו :

“אבא, למה חשבת כך ועוד היית כה נחרץ?”
הוא השיב : הדרך של אנשי הליכוד נכונה אבל כאשר הם צריכים להגיע להחלטה יש בי התחושה שהם מרחפים”.
אפשר לומר שכל מה שאמר אבי היה במידה רבה נכון לגבי דור הנסיכים בליכוד. הדבר עם זאת איננו נכון לגבי נתניהו אך גם לא לגבי ישראל כץ. הנה כי כן, הייתם שואלים מה עם אריאל שרון ?
אני לא מזכיר אותו כי הוא נולד לתנועת העבודה.
אז רגע, אם בהיסטוריה עסקינן אז בואו נזכור ישראל כץ היה תלמיד של שרון והוא למד ממנו כה רבות.אחד הדברים אותם למד היה שכאשר אתה בונה פרויקט אל תחכה למאה אחוז או לסופו אלא תתפעל ברגע שיהיה אפשר להפעיל.
אז בכל קיתונות הביקורת בואו נעצור לרגע ונבין היטב איזה מהלך היסטורי נעשה השבוע : אם חוזרים להיסטוריה של הרכבת לירושלים מגלים שהפרויקט תוקצב כבר בשנת 2001. הימים היו ימים בהם שרון ראש ממשלה וליברמן שר תחבורה. ב – 2006 ממשלת ישראל הגדילה את התקציב ל 7 מיליארד ש”ח אך בפועל הפרויקט לא יצא לדרך. נהפוך הוא : ממשלת אולמרט עוצרת את הפרויקט של הרכבת ומחליטה על שדרוג הקו המנדטורי בהשקעה של 800 מיליון ₪. איזה בזבוז.
מי עוד נגד הפרויקט ? גופים המשתייכים להגנת הסביבה שהרי מדובר בפרויקט של הסעת המונים והוא נעצר על ידי גופים אנרכיסטים שמופעלים לעצור כל פיתוח במדינה.
ב – 2009 ממנה ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר ישראל כץ כשר התחבורה. השר כץ מדבר עם בכיר באוצר ומבקש להוציא את פרויקט הרכבת לדרך. הבכיר מנסה למנוע זאת ואומר לשר : “אי אפשר הירוקים מתנגדים”.
השר כץ, אולי המום מהתשובה, אומר לפקיד הבכיר : “ממתי אתה דובר של הארגונים הירוקים? אתה תדאג לשחרר את התקציב ואני אדאג להוציא את הפרויקט לדרך”.
כל העתירות וכל הניסיונות למנוע את האישורים בוועדה המחוזית נדחו. מרתק לגלות מי בנוסף לא תמכה בפרויקט : נציגת ראש העיר של ירושלים. מרתק ממש.
כל זה לא עזר.
עיכובים בנוסח ישראלי

וכך, ב – 2012 התחילו לחפור את הרכבת לירושלים. עוד מעצור בזמן היה פרויקט החשמול של הרכבת. כך, זכתה חברה ספרדית בפרויקט ומיד החברה שהפסידה במכרז פנתה לבית המשפט. שוב המערכת נתקעה. אך כל העיכוב, כולל עד סיום פרויקט החשמול עד תל אביב יזוז ב כשנה בלבד.
עד אז נראה את הרצת הרכבת ואת החזון הולך והופך למציאות.
ועם מה אנחנו נישאר ? עם בכיינים שלא ישכחו לספר מה כל כך רע. היום בבוקר בסופר חצי חינם בפתח תקווה עצר אותי חבר מהפייסבוק ושאל : “איך הייתה הרכבת? ראיתי שנסעת בה אתמול”.
השבתי : “כאשר תיסע אז תבין. הוא התעקש : “אבל אומרים בתקשורת שזה לא בטוח”. הפטרתי : “אז תמתין ואז תיסע. רק אל תשכח לספר לי איך היה…
מה הלאה?
נתון חשוב מאוד שמוכרחים לציין אותו : לא הייתה חריגה מהתקציב שתוקצב עוד ב – 2006 .
בחודשים האחרונים הסבירו לנו בתקשורת באותות ובמופתים כי הרכבת לא תנוע בחודש ספטמבר. חלק מהכתבים ממש נכנסו להתקף כדי להסביר מדוע הרכבת לא טובה.
כך למשל, מוטי גילת הסביר בתאגיד למה הרכבת לא תיסע. וכאשר היא מתחילה לנוע אז מייללים : למה יש החלפת רכבת בנתב”ג. האם המשכורת שמקבל גילת על הצגה של הזיות מבית מדרשו היא לא בזבוז כספי ציבור?
נתראה בחנוכת הקו השלם. מי יזכור אז את הבכיינים?



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

הקואליציה בשרות הדיפ סטייט עכשיו לשכת עורכי דין

גלנט, אתה יותר בן גביר מאשר ז’בוטינסקי

אין נשיא בשופטיו