דברים שרואים בסער, מי המפסידים ומי המרוויחים מהתפטרותו, מדוע הוא לא יחבור לכחלון, על הסרבנות של מנהיגות יהודית, על גלנט ועל נשות הליכוד
זאת הפכה להיות תופעה בולטת בעת האחרונה. זה ממש זעק לשמים בעת מבצע צוק איתן. גדעון סער קרא תיגר על המנהיגות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אני סבור כי התהליך החל כבר בעת הבחירות האחרונות. אז החלו להרגיש את היריבות בין התלמיד שביקש לקום על רבו. סער עמל אז על הקמת מחנה. אבקש להזכיר את ניצני ההתמודדות שלא יצאה לבסוף : באירוע הבחירות של הליכוד בגני התערוכה הובאה להקת מעודדות של בנים שצווחה לעבר סער : “הנה בא ראש הממשלה הבא”. וכך, לאחר הבחירות החל סער לבסס את מעמדו בציבור, אך בעיקר בתנועה, לקראת ההתמודדות מול נתניהו. מה שכלי התקשורת לא הדגישו מספיק הוא שהליכודניקים לא מחליפים את מנהיגיהם. ארבעה מנהיגים מאז קום המדינה יש לליכוד וגם סער הבין שהוא לא יוכל להחליף את נתניהו.
במהלך מבצע צוק איתן זה בלט במיוחד : האיבה בין סער לנתניהו הרקיעה שחקים. הדבר אף התגבר כאשר סער עמד מול נתניהו בבחירת הנשיא רובי ריבלין. במקביל, החל ראש הממשלה להבין כי סער בונה מחנה בתוך הליכוד כאשר הוא אוסף סביבו יותר ויותר קבוצות המתנגדות לנתניהו ובהן יוצאי סילבן שלום. הם סימנו את המנהיג העתידי אך המנהיג הפסיק באמצע ההסתערות. מעניינת במיוחד קבוצת רועי שרעבי – ארנון גלעדי שתמכה בסער אך נתקלת כרגע בשוקת שבורה משום שהמנהיג נכנע. נדמה לי כי מדובר במקרה בוחן של הישארות תלכיד פוליטי לאחר שהדבק במחבר בין הגורמים פשוט הפסיק להדביק.
חשוב להדגיש : בכיר בליכוד חזה את הפרישה של סער. בשבועות האחרונים הוא העריך כי סער יקרוס ונפשו לא תישא את אווירת התחזקות נתניהו. יותר מכך, הוא העריך כי סער יפחד מנקמתו של נתניהו בעתיד. יחד עם זאת, אבקש להוסיף : שברור שהזוגיות החדשה של סער הייתה אבן דרך מרכזית בהחלטתו לפרוש. סער ראה כיצד תשוקתו לאהבת חייו גאולה אבן עלולה להתבזבז לריק. יש לזכור כי סער הצהיר בעבר שאם הוא מרגיש שהוא לא יוכל להשפיע הוא יפרוש. הפוליטיקאי שמקדש הישגיות ומצוינות, גם אם מדומה, הבין שדרכו מוגבלת. הוא ראה עצמו מחליף את נתניהו ועכשיו הכל מאחוריו.
ומה צופן העתיד ? השאלה המרכזית היא האם סער ירצה בכלל לחזור או שמא, בדיוק כמו השר לשעבר דני נווה, יעדיף את הדולצ’ה ויטה (החיים הטובים) הנוחים שלאחר הפוליטיקה? לסער, יש לזכור, יש עוד אופציות : הוא תמיד רצה להשפיע גם על מערכת המשפט ואחד מחלומותיו היה להיות שר משפטים ולבצע רפורמה מקיפה במערכת אך הדבר לא הסתייע, בין השאר כך אומרות השמועות, עקב התנגדותו של איווט ליברמן לאחר בחירות 2009. לא מן הנמנע שסער חותר לבית המשפט העליון, שהרי הוא יקבל תמיכה פוליטית וגם את תמיכת ראשי מערכת המשפט שכן הוא תמיד ידע איך לשלב בין השניים.
האם תתבצע חבירה לכחלון ? מי שמעלה את הרעיון הזה פשוט לא מבין פוליטיקה. אמנם, כעת שניהם בסטטוס משותף של “חברים”. אל לנו לשכוח שכאשר כחלון היה בשיאו סער היה אכול קנאה והשמועות מדברות על כך שאף הוא פעל לפגוע בו פוליטית. מי שחתך את כחלון אצל נתניהו בקדנציה הקודמת היה גיל שפר – לשעבר ראש המטה של נתניהו ושלוחו של סער בלשכה. אין תמה שמאז ששפר עזב סער נמחק אצל נתניהו.
המרוויחים והמפסידים
המפסידים הגדולים הם אקוניס ומירי רגב. האחרים תפסו עמדות המתנה מרחוק לראות מה יקרה בעוד רגב ואקוניס חצו את הקווים בגלוי. אקוניס ורגב נטעו שורשים עמוקים במחנה סער כנגד נתניהו ויש להניח שהם ישלמו על כך את המחיר. אך יש הבדל בין רגב לבין אקוניס : רגב נטועה יותר בתוך השטח הליכודי ויש להניח שתגיע לצמרת הליכודית בעוד מעמדו של אקוניס רופף.
חלוקת התיקים החדשה
ארדן יקבל את תיק הפנים. הוא ייאלץ לוותר על האו”ם. הוא ינסה לשמר את תפקידו בקבינט המדיני בטחוני אך לא מן הנמנע ששטייניץ יקבל את התפקיד.
גילה גמליאל מאידך מחזיקה בידה הבטחה מנתניהו שהיא השרה הבאה. היא טענה שהוא חזר על ההבטחה הזאת לאחרונה אך היא עלולה מנגד לגלות כי הצמד אלקין ולוין – “אלוין” – ינסו לחסום אותה כפי שחסמו את צחי הנגבי לתפקיד יו”ר ועדת חוץ ובטחון. כזכור, הם סגרו עם ראש הממשלה שהם מצילים אותו בכך שיצרו רוטציה על תפקידי יו”ר ועדת וח”ב, יו”ר ועדת הכנסת ויו”ר הקואליציה. הדבר בעליל יוביל לחוסר שקט וחוסר נוחות בסיעה.
הליכוד מתעורר
בזמן שבמפלגות אחרות קיימת סטגנציה מעיקה הרי שהשטח הליכודי רוחש. כנסים על כנסים ואירועים על אירועים צצים להם ומוכיחים כי הליכוד חי ובועט.
ביום ראשון התקיימו שני כנסים : האחד כינוס מרכז והשני כנס עם ראש הממשלה. שניהם היו מאוד מוצלחים.
ביום שני התקיימו שני כנסים נוספים : בבית ז’בוטינסקי התקיים כנס של הליברלים החדשים עם ישראל כץ ובמקביל התקיים כנס גדול של ראש הממשלה בקרית שמונה. על הכנס של סער נכתבו תילי תילים של מילים והוא יהפוך לנקודת ציון היסטורית בליכוד. ביום חמישי, לאחר שנים ארוכות, התקיים כנס של נשים בליכוד אליו אחזור בהמשך. אם נוסיף את סמינר הליכוד בהסתדרות שהתקיים בשבוע שעבר הרי שהמציאות מוכיחה כי מכאן יכול הליכוד רק לעלות.
יעלון וגלנט
שר הביטחון בוגי יעלון הודיע כי הרמטכ”ל הבא יבוא מבין שורת הצבא ובכך סותם את הגולל על מינוי של מי שהיה אמור להיות הרמטכ”ל – יואב גלנט. הפרשה המבישה של חבורת אשכנזי מנעה את מינויו גלנט שציפה כי ימונה לתפקיד. מבחינתו לא נעשה צדק. גלנט, כפי הנראה, לא ישאר מאחור וכפי הנראה נראה אותו בתוך המערכת הפוליטית. גורמים בליכוד כבר מגששים איתו על כניסתו לחיים הפוליטים בתנועה.
גורם בכיר בליכוד אמר : “סיפור שרון עוד חוזר. מי שלא רצה אותו רמטכ”ל יקבל אותו כשר בטחון.ההערכות הן שגלנט עובר כל מערכת בחירות מקדימות בליכוד היישר לתוך העשיריה הראשונה”.
מנהיגות יהודית
יש הערכה רבה לדרך שבה עבר פייגלין בתוך הליכוד. ללא ספק. פייגלין עשה מאמצים להביא קולות לליכוד בבחירות. הזכרנו כבר בעבר כי לעומת קבוצת שטרן שבאה והשפיעה בליכוד אך באזורים שלה לא היה מאמץ אמיתי להביא מח”ל לקלפי אך באזורים שבהם נמצאו פייגלין מצד אחד ויוסי דגן מהצד השני ראינו מאמץ גדול ומוצלח. ואולם, השבוע התברר שוב כי אנשי פייגלין לא יכולים לקבל ביקורת: כאשר פייגלין יצא להגנת סרבני הגיוס מ- 8200 תקפנו את עמדתו. כמיטב המסורת בליכודניק אנחנו מתנגדים לסרבנות מכל סוג. קיבלנו קיטונות של הכפשות מכיוון תומכיו. בכל מקרה אם פייגלין רוצה הוא תמיד יכול לקבל במה אצלנו.
אך ברור שלהמשיך ולהציג לליכודניקים את הרעיון ההזויי שמותר לסרב זה פסול. ראוי לציין כי המסרבים לא סרבו פקודה על פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה, הם הודיעו על סרוב פקודה על דעה פוליטית ולפיה הם מתנגדים לכיבוש. נבהיר דבר אחד : גם שלי יחימוביץ’ נגד הכיבוש. אגב, כיבוש הוא מושג שאני לא מכיר. אך גם היא רואה בסרבנים מוקצים מחמת מיאוס. לכן לראות שמי שיצא להגנת הסרבנים הפוליטים הוא פייגלין זה די מעיק.
העתיד בנשות הליכוד
הליכוד מתחדש ומחדש את ימיו. לאחר שנים של חוסר פעילות בקרב נשות הליכוד התקיים ביום חמישי מפגש של נשות הליכוד שהראה שאפשר אחרת. הערב אורגן על ידי צוות נשים ובהן טובה מעוז, אביבה חזן, טלי ארגמן, רחלי סקעת וחגית אלמגור.
אי פעילות בקרב נשות הליכוד אתמול היה המפגש הראשון שהראה שאפשר גם אחרת, הערב אורגן ע”י צוות נשים שהובילו טלי ארגמן,אביבה חזן טובה מעוז רחל סאקת וחגית אלמגור.
אל הכנס הגיעו סגנית השר ציפי חוטובלי והשרה המיועדת גילה גמליאל. הערב שתוכנן מראש התקיים יום אחרי הפרישה של גדעון סער והייתה לכך השפעה אך האנרגיות של הנשים גברו על ההלם של היום שלפני.
בנוסף, צריך להזכיר כי בערב הזה ראינו צעירות ליכוד. המצב די דל אך מראה שיש עתיד בליכוד. קרין, הבת של חגית אלמגור, סטודנטית מאוניברסיטת אריאל וסגנית יו”ר תא לביא, לצד אורן חזן, הבן של אביבה, הם העתיד של הליכוד .
נחזור לכנס : קצת פאתטי לראות שמי שמנחה את הכנס הוא מנכ”ל הליכוד. גם כאשר אתה מאשר מימון לאירוע זה לא אומר שאתה צריך להיות המנחה ובטח בערב נשים. אבל מי שגנבה את ההצגה הייתה ג’ודי רעייתו של השר סילבן שלום. היא דיברה רקדה וללא ספק הפכה להיות מסמר הערב. וצריך להזכיר את שוש סבאג שארגנה מיניבוס מלא מהצפון, את אילנה מימוני מאילת ואת נילי ממטולה. תודות גם למייסדת חיה שמיר, שנבחרה לעמוד בראש ועדת הנשים במזכירת הליכוד, אך גם ראויות לציון יהודית בנד ומרים מסרי, מי שהובילה את אגף הנשים במשך שנים ורק בתקופת המנכ”ל היוצא גדי אריאלי שהעביר קדנציה של אי עשייה בליכוד, נאלצה לפרוש.
ובכלל, בעיקר בשני מוקדים יש לקוות שהמנכ”ל הבא יקדם עשייה ויפנים שזה החשוב ביותר : נשים וצעירים. הערב הוכיח לכולם כי יש כוח לנשים בליכוד.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר