גבי אביטל, המתמודד לרשימה הארצית של הליכוד לכנסת, התראיין לרשת ב’ בנושא האיום האיראני. כהרגלו, פתח את חרצובות לשונו וליכודניק שמח להביא מאמר שלו בעניין.
· בולמוס הדברת בעניין התקיפה על מתקני הגרעין באיראן, הוא תוצאה של פתיחת סכר המכנה המשותף של הקיום היהודי בארץ ישראל. מוטב היה אילו לא באה לעולם הדברת הזו, ואולם מרגע שצד אחד, דומיננטי ובעל שליטה במערכות התקשורת נטל את חלק הארי בפריצת הסכר, בכיוון אחד בלבד, מוטה ובמידה רבה גם מרושע ומתנשא, אזי, חובה להציג את העמדות ההפוכות, ישמע הציבור וישפוט.
- שוב ושוב טוענים בפנים חמורות סבר כי כל האינטלגנציה הביטחונית מתנגדת לתקיפה. שקר וכזב. מופז, אשכנזי, איילנד, דיין, שבתאי שביט, עמוס ידלין, אבי דיכטר, אהוד ברק, רשימה תומכים חלקית מאוד, כנראה שהם לא מהאינטלגנציה הביטחונית.
- כאשר יתקיים ‘משפט ההיסטוריה’, נשים לב שכל חותמי העצומות בעלי רקע ביטחוני חתומים הם על הכישלונות הגדולים ביותר של מערכת הביטחון בכל השנים: הקונספציה של מלחמת יום הכיפורים, התנגדות להפצצת הכור בעיראק, הסכם אוסלו, בריחת לבנון, מלחמות “בעמימות עצומה”, “אביב ערבי” וזו רשימה חלקית.
- חותמי העצומות מצטטים בביטחה את המחלקה לחקר ביצועים בחיל האוויר, על כישלון בטוח של תקיפה ומעל לכל – תהיה מלחמה נוראית.
- הבה ונבדוק: המרחק מהגבול המערבי של איראן מישראל הוא בממוצע 2000 ק”מ, משמע שכוח איראני יבשתי, אווירי וגם ימי לא עומדים על הפרק. לפיכך נותר נשק הטילים. ומה נשאר? טיל סאג’יל הנמצא בשלב פיתוח ואשר ערך שניים או שלושה ניסויים של ממש. הטווח המוערך הוא 2200 ק”מ וראש נפץ כפול מזה של הסקאד. ואם נוסיף לכך שממוצע הנפגעים מההיסטוריה הקרובה והרחוקה, 2-3 הרוגים לטיל, ושאין לטילים הללו לעת עתה יכולת ביות סופית, כלומר דיוק נמוך במיוחד, הכצעקתה?
- זוכרים איך כולם הופתעו מיכולתיה של מערכת “כיפת-ברזל”? זו מערכת שאינה אלא מיזעור של טיל ה”חץ”, כלומר לפחות 70% מסך הטילים ארוכי הטווח המפחידים יופלו בטרם יגיעו אל יעדם. לכן, מבחן החומרה הזה לא עומד במבחן המציאות.
- ומדוע שתפרוץ מלחמה אזורית? האם החמאס סייע לחיזבאללה או ההיפך במסגרת עימות עם ישראל? ודאי שלא. האם צבא מצרים יכול לכבוש את סיני ולהגיע עד גבול ישראל ולאיים עליה? זה בדיוק מה שחסר לממשלת מצרים. וסוריה? אין מה להכביר במילים. לצה”ל יש יכולת לכתוש תוך שעות ספורות את כל מתקני התשתית והסיוע גם בלבנון וגם בסוריה. חיל אויר סורי לא קיים, וגם מבלי לכבוש את דרום לבנון, ה’השתבללות וה’הכלה’ ממלחמת לבנון השניה לא יחזרו עוד. כוח האש הצה”לי חזר למסלולו.
- חותמי העצומות הם אשר הסיטו אותו בתעלולי שלום.
- מדוע אסור לישראל לאפשר מצב בו איראן תחזיק בנשק גרעיני: ביום בו תתרחש נקודת אל-חזור אמיתית, כזו שהפצצה מוכנה להרכבה על ראשו של טיל ‘שיהאב’, יתחיל מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. הוא לא יעצר מעל משולש ברמודה. פניה של איראן עמוק בדרום אמריקה. (זה נובע, בין השאר, מהזנחה מתמשכת של משרדי החוץ והממשלה, אשר התמקדו באירופה וארה”ב בענין הפלשתיני.). בנות הברית המערביות במפרץ הפרסי ייכנעו לאיראן. המשמעויות הכלכליות תהיינה הרסניות לארה”ב ולעולם החופשי. איראן תהיה ראש החץ הערבי והיא תומלך למלכת העולם המוסלמי הדוהר על גרעין אל המערב.
- איראן לא תשתמש בפצצה נגד ישראל. אפשר לגרום לקמילתה, חלילה, של ישראל על-ידי נפנוף בפצצה מבלי לירות אותה. יהודי הארץ יחיו תחת חרדה מתמדת. אלה שתינתן להם ההזדמנות יעזבו את הארץ. אלה הנשארים, יתמודדו עם גוויעתה של הכלכלה הישראלית הנחשבת לחזקה. משקיעים ימשכו כספם ומרצם, האטה נרחבת בכל הפעילויות. התלות הביטחונית מול ארה”ב תגבר עד למצב בו להתניע טנק יהיה צורך באישור הממשל.
- · כשבועיים לאחר תחילתה של מלחמת המפרץ בשנת 1991, כתב מבקר הספרות פרופ’ דן מירון: “אם יש צה”ל, שיקום”. אמירה ממעמקיה של התבונה היהודית הדורשת את מה שמרדכי אומר לאסתר המלכה: אם לעת הזאת הגענו.
- למהרהרים אחר התסריט הזה: על שולחן הדיונים עומד מחיר של כמה עשרות אזרחים וחיילים במקרה הקיצוני ביותר, נזק מלחמתי של כמה שבועות – מול פוטנציאל הרג של 25 אלף יהודים ועוד כמספר הזה של פצועי חום וקרינה. לפעמים יש להחליט בין כאב נסבל לסיוט מתמשך. זו התמונה המתבהרת בימים אלה, 64 שנים אחרי הקמתה של מדינת היהודים. אחרי שנים רבות של עמימות הכוח הישראלי, מותר לשחרר את האיל על קרניו ולהוציא את ישראל מסבך הרפיסות והפחד. מבחני ההיסטוריה מלמדים שבטווח הארוך ישראל מנצחת.
בין כאב נסבל לסיוט מתמשך
ב-30 בספטמבר 1980 הפציצו שני מטוסי ‘פנטום’ איראניים את הכור הגרעיני ‘תמוז’ בעיראק. הכור ניזוק קלות. ניסיון חבלה ע”י אנשי המוסד מישראל בכור העיראקי אף הוא לא צלח. מנחם בגין, ראש הממשלה, גמר בליבו שפצצה גרעינית בידי עיראק לא תהיה. הסוף אמנם ידוע לכולם. 25 מטוסי קרב יצאו לתקיפה. אולם בדרך נדחתה התקיפה עקב הדלפת עצם התכנון. שמעון פרס, יו”ר האופוזיציה, יש אומרים שגם היום הוא מתפקד כך, שולח מכתב לבגין בלשון פיוטית: “אנחנו נהיה כערער בערבה”.
מי עוד התנגד לתקיפה ההיא? שר ביטחון, סגן ראש ממשלה, ראש אמ”ן ראש המוסד ועוד בכירים. התקשורת לא ידעה. לא חולפות הרבה שנים עד שלמעלה ממאה ח”כים חותמים על מכתב מיוחד ובו תודה על האומץ בהחלטה לתקוף בעיראק. האם המצב היום דומה?
ראשית, הדמיון הוא בכך שגם כיום, מי שנקראת בשפה החדשה “האינטלגנציה הביטחונית”, מתנגדת לתקיפה באיראן. הסיבה היא כדברי אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, היא מגלמת גם את התסכול של דיסקין וחבריו: “אני מודאג מפני שאינני זה שצריך לקבל את ההחלטה. מישהו אחר צריך לקבל אותה (נתניהו) .. ואין לי ביטחון מלא בו”. הנה המונופול המפורסם של השמאל לכל דבר, מיצירת ביצי כינים ועד לקרני ראמים. “האינטלגנציה הביטחונית” הזו אחראית לשורת כשלונות מחפירה במשך 40 השנים האחרונות. החל ממלחמת יום הכיפורים ועד עצם היום הזה. ובעיקר הנחת המחבלים הרוצחים באותו מישור עם הקרבנות – הסכם אוסלו.
מדוע אסור לישראל לאפשר מצב בו איראן תחזיק בנשק גרעיני: ביום בו תתרחש נקודת אל-חזור אמיתית, כזו שהפצצה מוכנה להרכבה על ראשו של טיל ‘שיהאב’, יתחיל מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. הוא לא יעצר מעל משולש ברמודה. פניה של איראן עמוק בדרום אמריקה. (זה נובע, בין השאר, מהזנחה מתמשכת של משרדי החוץ והממשלה, אשר התמקדו באירופה וארה”ב בענין הפלשתיני.). בנות הברית המערביות במפרץ הפרסי ייכנעו לאיראן. המשמעויות הכלכליות תהיינה הרסניות לארה”ב ולעולם החופשי. איראן תהיה ראש החץ הערבי והיא תומלך למלכת העולם המוסלמי הדוהר על גרעין אל המערב.
איראן לא תשתמש בפצצה נגד ישראל. אפשר לגרום לקמילתה, חלילה, של ישראל על-ידי נפנוף בפצצה מבלי לירות אותה. יהודי הארץ יחיו תחת חרדה מתמדת. אלה שתינתן להם ההזדמנות יעזבו את הארץ. אלה הנשארים, יתמודדו עם גוויעתה של הכלכלה הישראלית הנחשבת לחזקה. משקיעים ימשכו כספם ומרצם, האטה נרחבת בכל הפעילויות. התלות הביטחונית מול ארה”ב תגבר עד למצב בו להתניע טנק יהיה צורך באישור הממשל.
כשבועיים לאחר תחילתה של מלחמת המפרץ בשנת 1991, כתב מבקר הספרות פרופ’ דן מירון: “אם יש צה”ל, שיקום”. אמירה ממעמקיה של התבונה היהודית הדורשת את מה שמרדכי אומר לאסתר המלכה: אם לעת הזאת הגענו.
אם יכלו כל הקיצין, מדינת ישראל חייבת לתקוף באיראן. לצה”ל יש שלושה מתארים של פעולה צבאית: האחד הוא תקיפה אווירית של כלי טייס מצויידים בפצצות ‘חכמות’, השני הוא תקיפה בעזרת טילי קרקע קרקע מחומשים בראשי קרב רגילים ואשר לפי כל המידע הגלוי קיימים בידי ישראל, השלישי הוא תקיפה דרך הים ואם יורשה להוסיף מתאר נוסף והוא שילוב בין השלושה. האקדח היהודי טעון מאוד.
תגובה אירנית עשויה להיות בדמותם של 100 טילי קרקע-קרקע עם נזק אפשרי בדומה למלחמת המפרץ הראשונה. נסבל בהחלט. טילי החץ יכולים להפיל חלק ניכר מהם. נזכיר כאן שאזרחי בריטניה עמדו בגבורה מול מאות רבות של טילים גרמניים. לצה”ל יש יכולת לכתוש תוך שעות ספורות את כל מתקני התשתית והסיוע גם בלבנון וגם בסוריה. חיל אויר סורי לא קיים, וגם מבלי לכבוש את דרום לבנון, ה’השתבללות וה’הכלה’ ממלחמת לבנון השניה לא יחזרו עוד. כוח האש הצה”לי חזר למסלולו. אין צורך להזכיר מי הסיט אותו בתעלולי שלום.
למהרהרים אחר התסריט הזה: על שולחן הדיונים עומד מחיר של כמה מאות אזרחים וחיילים במקרה הקיצוני ביותר, 20 מטוסי קרב על טייסיהם, נזק מלחמתי של כמה שבועות – מול פוטנציאל הרג של 25 אלף יהודים ועוד כמספר הזה של פצועי חום וקרינה. לפעמים יש להחליט בין כאב נסבל לסיוט מתמשך. זו התמונה המתבהרת בימים אלה, 64 שנים אחרי הקמתה של מדינת היהודים. אחרי שנים רבות של עמימות הכוח הישראלי, מותר לשחרר את האיל על קרניו ולהוציא את ישראל מסבך הרפיסות והפחד. מבחני ההיסטוריה מלמדים שבטווח הארוך ישראל מנצחת. אמן.
גבי אביטל, ד”ר להנדסת אווירונאוטיקה וחלל.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר