אלי חזן הלך לראות את ההצגה “מלך ישראל” והוא חושב שהיא הזויה עד מאוד אלא שבמובן חיובי עד בלי די
בואו ניקח את התנ”ך, נשלב בו היסטוריה, הרבה מישראל של היום, קצת חברת תקשורת, ספה מסתובבת, סצינות הזויות, פסקול מגניב, תסריט מעולה, עיבוד ובימוי מקצועי ושישה שחקנים מצחיקים בטירוף. התוצאה היא “מלך ישראל”. ההצגה הכי הזויה אך גם הכי מצחיקה שראיתי בשנים האחרונות. אז על מה ועל מי מדובר ולמה כדאי לפנות את יום שני, ה – 24 באוגוסט, בשעה 20:30, וללכת לצפות בה בצוותא ?
עמרי רוזנצוויג בן 33 הוא לוזר תל אביבי שאוהב לשבת. זה גם מה שהוא עושה בתפקידו במחלקת שירות לקוחות בחברת סלקום. החיים שלו די מבאסים. מה גם שאימו הלכה לעולמה. כחלק מצורת חייו הלא אטרקטיבית הוא נוהג לצפות בסרטים של אסי דיין. אגב, ההצגה מתחילה עם שיר של לוזר אחר – גברי בנאי – מתוך הסרט שלאגר (https://www.youtube.com/watch?v=1zqsWcCgYtE).
סימבולי מאוד. אלא שכאשר קם לו האיש שאוהב לשבת מהשבעה נגלה לו בהזיותיו עמרי מלך ישראל שמתחיל לדבר מקרבו. מה שקורה מכאן ואילך הוא ש”שני עמרי” יוצאים למסע במדינת ישראל של שנת 2015 וכך מתוודעים האחד אל השני וגם גורמים לנו להתוודע אל מדינת ישראל בצורותיה המביכות.
אז אם עמרי של שנות ה – 2000 הוא לוזר הרי שעמרי שבא מהעבר הוא אחד הווינרים החוטאים של התנ”ך שעשה את הרע בעיני ה’. כך נכתב עליו בספר מלאכים א’ פרק ט”ז, פסוק כ”ה : “וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו. כו וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט ובחטאתיו [וּבְחַטָּאתוֹ] אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם”. ובפרק כז : “וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. כח וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו”.
המסע עובר לא רק בשירות הלקוחות של סלקום אלא גם במקומות כמו מחסום ביהודה ושומרון, משחק של בית”ר ירושלים ויד ושם. הבחירה של המחזאי והבימאית להגיע למקומות הללו היא בחירה מצוינת משום שאם נרצה ואם לאו מדובר בנכסי צאן ברזל של החברה הישראלית גם אם אנחנו לא אוהבים זאת. יותר מכך, ההצגה מהווה תשקיף של חלקים מהחברה הישראלית אלא שמדובר בתשקיף אחד מתוך השניים והוא התשקיף השלילי שלה. כך למשל הוא מראה כיצד השתלט האספסוף אוהד בית”ר ירושלים ובלע לתוכו את קולות ההוד וההדר של הקבוצה, מה באמת חלק מאיתנו חושב על היהודים שעלו לכאן מצרפת ואיך חלק לא מבוטל מהישראלים הם חסרי סבלנות.
האם משמעות הדבר שהכל רע כאן ? לא. נהפוך הוא. אבל צריך להודות ליוצרים ולשחקנים שמעניקים לנו מראה אנושית בכישרון בלתי נגמר ובדיוק תיאטרלי עד גאונות. מדוע ? משום שבכל פעם שאתה חושב שמפתיעים אותך לטובה מגיעה סצינה נוספת שמוסיפה עוד חוויה להצגה. דומה שהשיא מגיע לקראת סופה של ההצגה כאשר השחקן עומר עציון מגלם את אסי דיין במחלקה הסגורה בכישרון יוצא דופן.
ואם בשחקנים עסקינן ראוי לשים לב לכל כישרון של כל שחקן או שחקנית בנפרד. כך אלי מנשה שמגלם את המלך עמרי ומפתיע כל פעם מחדש בצורה שבה הוא מחבר את העבר אל ההווה, נטלי פרץ שמראה לנו בחן רב מאוד צביעות ישראלית מהי, הדר שחף מעיין שמחליפה תפקידים בטבעיות, מתן זרחיה כעמרי רוזנצוויג המוכיח כי גם “חננה” יכול להצחיק עד מאוד, דורון בן דוד המוכר לנו מהסדרה “פאודה” ושמראה שהוא שחקן רב גוני ועומר עציון שכבר הזכרתי.
ובתוך כך יכולים כמה הגיגים לחדור אל מילון הבידור הישראלי ובהם “להצטחק” וגם “בת ישראל קרבי הלום והסירי את בגדייך”.
לפיכך, ראוי שנשאל : מעמרי ועד עמרי לא קם כעומרי ?
את השאלה הזאת אפשר לבחון בצפייה בהצגה.
מלך ישראל
מאת: גור קורן
עיבוד ובימוי: מוריה זרחיה
שחקנים: דורון בן דוד, מתן זרחיה, אלי מנשה, עומר עציון, נטלי פרץ והדר שחף-מעיין
הכותב הוא מנהל אגף הסברה וקשרי חוץ של תנועת הליכוד
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
