אלי חזן על המילקי ועל 1927 ועל 1966 וגם למה לא עוזבים את הבית ואיך אפשר באמת לשנות את המצב. פורסם ב”ישראל היום”
אפשר לומר שהמילקי, שכה אהוב על הישראלים, עבר טרנספורמציה: ממעדן חלב פופולרי לכלי שאולי יניע מחאה חברתית. הוא גם בין הגורמים שהפכו לאחרונה את ברלין לעיר מאוד פופולרית בישראל. לא כיעד תיירות אלא כיעד לגור בו. כאילו לא חלפו להן 69 שנים מאז תום מלחמת העולם השנייה והשואה, עוברת העיר אידיאליזציה, משל מדובר בהתגשמות כל החלומות שלנו, אף על פי שמה שרואים מכאן שונה לחלוטין ממה שרואים משם. משום שבמרבית כלי התקשורת מבליטים בעיקר את מה שטוב שם, בלי שום סיפור על ניסיונות כושלים של ישראלים או חזרה מהניכר. ומאחר שהגרמנים לא באמת רוצים את כל הישראלים, מה שעולה על סדר היום הוא מחאה חברתית חדשה.
אחד המניעים של המחאה החברתית הקודמת היה הקוטג’. אותה מחאה הצליחה לשנות את השיח הציבורי אך לא באמת הובילה לשינוי המצב. מרבית הציבור בישראל לא מבין כי אותם גורמים שלהם הוא מצביע ושמהם הוא תובע אחריות לחייו – היינו הפוליטיקאים שלנו, ובהם שרים וח”כים – הולכים ומאבדים את סמכויותיהם לשנות ולהשפיע. המשוואה הפוליטית בדור האחרון היא בקשת אחריות מחברי הכנסת שלנו בלי לתת להם סמכות. עד שלא נבין שכל רצון כן ואמיתי של כל פוליטיקאי בישראל להוביל שינוי לטובה נתקל בסחבת ביורוקרטית של הפקידות הממשלתית והעירונית ובמכשולים מעיקים של יועצים משפטיים – לא נוכל באמת להוביל שינוי. הנה כי כן, בואו נניח שהציבור ייצא שוב לרחובות ויבקש אולי להעלות על עצמו נבחרים חדשים. המציאות לא תשתנה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
