אפילו אם לא נחשיב את פרשת המעטפות והחשבוניות, תפקודו של ראש הממשלה בשלל נושאים מוכיח עד כמה הוא כושל
סבר פלוצקר
פורסם: Y-NET
15.07.08, 20:36
אהוד אולמרט, אומרים רבים, היה ועודו ראש ממשלה מעולה. הערכנו אותו מאוד עד שפרשות המעטפות והחשבוניות נפלו כרעם ביום בהיר ושינו את שיפוטנו המוסרי כלפיו. מוסרי, לא תפקודי.
תמהני היכן היו אנשים אלו כשאהוד אולמרט עשה את השגיאות הבאות:
מינוי אברהם הירשזון לשר האוצר.
ביום המינוי הגדרתי אותו כ”בושה לעם היהודי, שהוציא מקרבו את מטיב כלכלני העולם”. התמונה החמירה אחרי הנאום ההיסטרי של הירשזון ב”פורום קיסריה”, כשהאשים גורמים אלמוניים – בעיקר עיתונאים – ברדיפתו וברדיפת משפחתו. אבל אולמרט העדיף את טובתו של חבר אישי על טובתה ושמה הטוב של מדינת ישראל ולא נקף אצבע כדי לפטר את הירשזון – עד שהנ”ל כבר לא יכול היה להמשיך בתפקידו, בשל כתב האישום שהוגש נגדו. מינוי שערורייתי אחד גרר מינוי שגוי שני: ח”כ עמיר פרץ לשר הביטחון.
כשל אסטרטגי בטיפול בעליית החמאס.
במבט לאחור, יכולים ראשי החמאס לסכם לעצמם את התקופה שבין פברואר 2006 עד יולי 2008 כפרק זמן חיובי: הארגון התבסס, התעצם, כבש את הלבבות והדמיונות בעולם המוסלמי, חטף את גלעד שליט ועדיין מחזיק בו, וזוכה בהדרגה ללגיטימציה. הכל תוך הסכמה-שבשתיקה של ממשלת אולמרט. מתחת לאפה הסתום של אותה ממשלה התחזק גם החיזבאללה, צבאית ופוליטית. במלחמת לבנון השנייה נסראללה אמנם הובס, אבל ממשלת אולמרט המתיקה לו את התבוסה וכיום אין שני לו ברמת הפופולאריות בלבנון.
אין-אונות ביישום ההמלצות של דו”ח ועדת שוחט לרפורמה בהשכלה הגבוהה.
אף שאולמרט עצמו מינה את הוועדה, הוא אפילו לא טרח להביא את הדו”ח שפורסם לפני שנה לישיבת הממשלה או לאישורה. ראש הממשלה בחר שלא לעסוק בכך, ותפס עמדה של צופה מהצד, כשהוא אדיש לגורלה של ההשכלה הגבוהה ולהידרדרותן המואצת של האוניברסיטאות בישראל.
ערעור יזום, מכוון ואנוכי לגבי מעמד מערכת אכיפת החוק בישראל.
כדי להסביר את ריבוי החקירות נגד אולמרט החלו פרקליטיו להפיץ בשמו את תיאוריית קונספירציה, לפיה צמרת המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה קשרו קשר פוליטי ל”הדחת ראש ממשלה מכהן”. כלומר, הם הכינו פוטש. אם כך, צריך היה אולמרט לבקש מהממשלה והכנסת להשתמש בתקנות לשעת חירום ולהוראות לכוחות הביטחון לעצור מיד את צמרת המשטרה, הפרקליטות ואת היועץ המשפטי לממשלה ולהעמידם לדין באשמת בגידה לאומית. הרי לא יעלה על הדעת שרוקמי מיזמות אנטי-דמוקרטיות שכאלה ימשיכו לכהן בתפקידיהם הרגישים; כך היה נוהג ראש הממשלה אילו חשף קשר להפלתו בשורות צה”ל. אבל מר אולמרט לא עשה מאומה מלבד לפזר, באמצעות פרקליטיו, האשמות המקעקעות מן היסוד את האמינות והמוניטין הפגועים בלאו-הכי של הגופים האמונים על שלטון החוק בישראל. אברג’ילים ורוזנשטיינים כבר לא זקוקים לפרקליטים.
מתן פרס ניחומים פנטסטי לאסד.
עד לפני חצי שנה נחשב נשיא סוריה לפגר מדיני וצבאי, מנהיג מגוחך וגמור. עד שראש הממשלה אולמרט הושיט לו יד, הזמין אותו לשיחות שלום-סרק ובכך שיקם ואף השביח את מעמדו הבינלאומי והבינערבי של אסד. סוריה זרקה לאולמרט עצם רקובה וקיבלה בתמורה חצי מלכות. אסד הסורי התקבל בוועידת הים התיכון בפאריס כגיבור ומנצח, אולמרט הישראלי התקבל כמפסידן ואורח שכפה את עצמו.
אגדת אולמרט כראש ממשלה מצוין היא רק אגדה. הציבור הרחב לא שותף לה: בסקרי דעת ההקהל מקבל אולרמט ציונים גרועים על תפקודו ולא רק על אמינותו. 10% עד 12% בלבד מהישראלים רואים בו פוליטיקאי הראוי לכהן כראש ממשלה. עם שיעורי תמיכה כאלה, אפילו דיקטטורים הולכים הביתה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
