החיים לא הוגנים. תחזירו לאראל מרגלית את המדינה. או כמו שהוא רוצה, בלשונו הנימוסית והתרבותית “תחזירו לי את המדינה קיבינימט”.
תחזירו לו את המדינה למפאיניק, כי החיים כאן בלתי נסבלים. הכלכלה חופשית, כל כך חופשית עד שיליד קיבוץ יכול פתאום לנהל קרנות הון סיכון, לצבור 900 מיליון דולר שם ולהיהפך למיליונר מדושן עונג. תהיו בטוחים שאצל מפלגת העבודה דבר כזה לא היה קורה. לא הון, לא סיכון ולא קרנות. ובטח לא מיליונר.
תחזירו לו את המדינה, כי יש כאן מאות ערוצי טלוויזיה. איפה הימים שהיה כאן רק ערוץ אחד ושהטלוויזיה הייתה בשחור לבן (שבכל העולם שידרו בצבע)? מתי לעזאזל נחזור להיות עולם שלישי בתקשורת?
תחזירו לו את המדינה, כי לא יכול להיות כדבר הזה שכל אזרח יקבל קו טלפון מהרגע להרגע במקום לחכות שבע שנים. שלכל ילד יהיה מכשיר נייד וטלפונים ציבוריים יעמדו שוממים. מי לא מתגעגע להחזיק בכיס אסימון כדי ליצור קשר עם העולם החיצון?
תחזירו לו את המדינה, כי במקום רכבת אחת ביום שנוסעת שעתיים בין תל אביב לחיפה, יש לנו רשת מסילות שמחברת את הפריפריה, רחמנא ליצלן, עם הערים המרכזיות במדינה. איפה שרי התחבורה שהיו דואגים רק לוועדי העובדים של דן ואגד ושהנוסעים יתפלצו.
תחזירו לו את המדינה, כי אי אפשר לראות כבר את כל המגדלים רבי הקומות שצומחים כאן כפטריות. מה זה, אנחנו מנהטן? תחזירו לו את שיכוני הרכבת, את המעברות, את הבתים עם המעליות המפחידות האלו שנתקעות כל דקה.
תחזירו לו את המדינה, כי המעברות הפכו לערי פיתוח שהפכו לערים בהן האזרחים יכולים להתחיל לחוש חופש ושוויון כמו אלו שחיים במרכז. רק במדינת המערך ישלחו אנשים לסוף העולם שמאלה, יקימו מפעל כושל לבגדים שאף אחד לא ילבש, רק כדי לייצר פועלים ומעמד תת-פועלים, שמעליו יהיה ועד מפאיניקי שיחגוג.
תחזירו לו את המדינה, כי לכל אחד כאן יש רכב. ולא סתם רכב, אלא מכל סוג שחולמים ורוצים. מה זה צריך להיות? איפה ימי המערך שהיה מגביל את ייבוא הרכבים ואת נפח המנוע שלהם? איפה הימים בהם היית צריך לקנות חמישה כרטיסי נסיעה כדי להגיע מנקודה לנקודה? מה זה הרב-קו הזה?
תחזירו לו את המדינה, כי במקום לשחק כאן כדורגל באורווה, בקופסא ובביצה – בנו לנו את סמי עופר בחיפה, המלשן בירושלים וטרנר בבאר-שבע. פתאום בונים ומפתחים פה, בקצב שחלילה ישווה לאירופה, את המילה האחרונה בארכיטקטורת הספורט והתרבות. אוי לנו.
תחזירו לו את המדינה, כי אנחנו לא עומדים בגעגוע להחליף דולרים בקרנות הרחוב, כאחרוני הפושעים, לצד זונות וסרסורים. פויה ביבי! מי צריך את כל חופש המט”ח הזה?
תחזירו לו את המדינה, כי בסופרים אפשר לקנות כמעט כל דבר והמסעדות מלאות מכל טוב. מה, אתם באמת כאלו מטומטמים שאתם מעדיפים את זה על משטר הצנע? על התלושים? על מכולת שמחליטה עבורך כמה ביצים תקנה הביתה?
תחזירו לו את המדינה, כי אוטוטו מחסלים את ההסתדרות. מי ידאג לוועדים? מי ישבית את המשק ויגרום לנזקים של מיליארדים? מי ישתה כל היום תה ובין לגימה לביסקוויט ימלמל על העובדים השבויים? איך אתם לא מבינים שהיה כאן כל כך נפלא שהסתדרות אחת שלטה כאן בכל המשק והיה לה בנק משלה, מפעלים כושלים משלה, קופת חולים חולה משלה וחובות שנצברו ונמחקו ונצברו ונמחקו כאילו הכסף היה רק בדמיון.
תחזירו לו את המדינה, כי הקיבוצים לא קיבלו מספיק מיליארדים, לא לקחו מספיק מיליארדים ולא מיצו עדיין את הרווחים על הקרקע (שלהם?!). תחזירו לו ולהם את המדינה, כי הרי רק בזכות החציר שלהם, חדר האוכל שלהם והפרות שהם חלבו – יהיה לנו שפע. חס ושלום הייטק ולבטח לא קרנות הון סיכון משוקצות. והכי חשוב – כולם מצביעים למי שצריך בבחירות כאחד האדם.
תחזירו לו את המדינה, כי אי אפשר לסבול את כל רוכבי האופניים והשבילים שהקימו להם. איפה הימים בהם אפשר היה לקנות רק אופניים עם גלגלי עזר והפדלאות היו שולטות?
תחזירו לו את המדינה, עכשיו ומיד. תנו לו את המדינה שלו. מדינת מפא”י, מדינת מערך, מדינת המפלגה שרשימת נזקיה מצריכה אנציקלופדיה בפני עצמה. מדינה שערבים יתגעגעו כל יום לליכוד. קח לך את המדינה שלך אראל מרגלית, רק בדרך שלך אליה – תשאיר במדינה שלנו את כל מה שצברת בזכות כללי המשחק שלנו, החוקים שלנו והמדיניות שלנו.
כי אם היית חי רק במדינה שלך, לא היה לך היום שקל אחד לבזבז על תקשורת וקמפיינים. בעצם.. סביר להניח שגם פייסבוק לא היה לך, כי במדינת המערך – שבה מנעו מהביטלס להופיע כדי לא להשחית את הנוער ועצרו בכל דרך את תהליך המחשוב והתקשורת כדי שחלילה לא תגיע לכאן הקידמה – אין לוקסוס, אין איכות ואין חיים. כמו שאתה אוהב, הא?
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
