מתוך: חוברת חגי תשרי של “ליכודניק”, שתופץ בקרב חברי מרכז ומועצות סניפים לרגל ראש השנה תשפ”א
________________________________________________________________________
חלוץ דוקטרינת המשילות
אמיר אוחנה הוא ככל הנראה המינוי הטוב ביותר של רה”מ נתניהו: הן כשר המשפטים והן כשר לביטחון הפנים הוכיח שהוא עושה את מה שהוא מאמין בו, אומר את שעל ליבו ולא נותן לתקשורת, לפקידים ולשמאל לנהל אותו.
איך שלא נסתכל על זה, השנה האחרונה הייתה השנה של אמיר אוחנה. על אף שברובה כיהן כשר המשפטים עד שכחול לבן הטילו וטו על חזרתו לתפקיד לאחר סבב הבחירות השלישי, גם בגופי המשרד לביטחון הפנים החלו להפנים שלא הגיע “עוד שר” למשרד.
ראש הממשלה נתניהו היה הראשון לזהות את היכולות וההשפעה של אוחנה: עוד ב-2015 כשבירך אותו מעל במת הכנסת ובכך הפך לראש הממשלה הראשון שמברך ח”כ חדש עם השבעתו, ב-2017 כשבחר בו לתפקיד יו”ר ועדת חוק הלאום וב-2019 כשהחליט כי יכהן כשר המשפטים ולאחר מכן ב-2020 עת מינה אותו לשר לביטחון הפנים. אך עצם הווטו שהטילו בכחול לבן על חזרתו למשרד המשפטים מעיד כי גם במחנה השמאל זיהו את התכונות הללו שהופכות את השר אוחנה לנכס ליכודי יעיל למדי.
כל כך למה? כי אוחנה הפך לפנים של המאבק לשינוי ההכרחי והנדרש במערכות אכיפת החוק. כמעט לבדו – ומול גורמים רבי עוצמה המורגלים בציפוף שורות, טיוח הכשלים וביטול כל ביקורת תוך שימוש בשופרותיהם בתקשורת שהפכו ל”כתבים לענייני אוחנה” השולחים את חיציהם הארסיים ביותר כנגד הכופר בשלטון המשפטנים – הוא החלוץ שמוביל את דוקטרינת המשילות. זו המבקשת להחזיר לציבור באמצעות נבחריו את הכוח להחליט ולבצע במקום הפקידים והמשפטנים למיניהם שהורגלו כי על פיהם יישק דבר.
אוחנה, בדרכו הייחודית והלא-מתפשרת, חשף פעם אחרי פעם את מערומיה של המערכת והנגיש בעימותיו העקרוניים עם גופי אכיפת החוק את מהות המאבק לציבור הרחב באופן שניתן להבין ולהתחבר אל מחנה המשילות:
החל מעניין בסיסי כמו מינוי מנכ”ל, כפי שעשה במשרד המשפטים עם החלפתה של אמי פלמור שמונתה ע”י ציפי לבני, ולא הייתה האדם הנכון לסייע בידיו לבצע את התיקון הנדרש (אז, וביתר שאת היום) במשרד. באולפנים הזדעקו, בעיתונים תקפו – אבל אוחנה לא התקפל: “ככה נראית משילות, אני מציע לכולם להתחיל להתרגל” אמר, והכין את הקרקע לשינויים נוספים ודומים.
דרך ערעור על “קדושתה” של עצת היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע להחלטות הממשלה – מקום המדינה מעולם לא קיבלה ממשלת ישראל החלטה בניגוד לעצתו של היועמ”ש, ובכך הפך הלכה למעשה מוסד הייעוץ המשפטי לפוסק המשפטי. ואז הגיע אוחנה. פעמיים הוביל בעת כהונתו הקצרה כשר משפטים החלטות ממשלה כאשר היועץ המשפטי לממשלה קבע כי יש מניעה לכך. כשהשר היה קשוב לציבור ומשנותיו הרבות כעורך דין בתחום הפלילי הגיע למסקנה כי יש לפעול להקמת ועדת בדיקה למח”ש, הוא עשה זאת – גם אם היועץ, שכראש התביעה הכללית מצוי בניגוד עניינים, התנגד לכך. המהלך טורפד אמנם בהמשך על ידי בית המשפט העליון – אך זה לא עצר את אוחנה מלפעול בהתאם להשקפת עולמו. כך היה גם במאבק היצרי על מינוי מ”מ פרקליט המדינה בניגוד לעמדתו הנחרצת של היועמ”ש. בכך העביר השר אוחנה ליועמ”ש מסר חד וברור: תפקידך לייעץ, ותפקידנו להחליט. האחריות והסמכות מסורה לנו.
וכלה בגישתו כי שר לא אמור לפעול כיו”ר ועד העובדים של משרדו. כמו במשרד המשפטים גם במשרד לביטחון הפנים אוחנה לא היסס לבקר את אנשי משרדו בגופים השונים ועודנו מתעקש על קביעת מדיניות אכיפה שווה כלפי כל האוכלוסיות – למען הגברת אמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
נדמה כי פעולותיו ועמדותיו של השר אוחנה לא נפלו על אזניים ערלות. בשום שכל ובעקביות, הוא הצליח להביא עוד ועוד חלקים מהחברה הישראלית להבנה כי נדרש תיקון עמוק במערכות.
ניתן ללמוד זאת בסקר שנערך על ידי מכון הסקרים של מומו פילבר מיד אחרי נאומו על “הפרקליטות שבתוך הפרקליטות” (תאמינו או לא, זה היה לפני פחות משנה, בנובמבר 2019) עלה כי 57% מסכימים כי ישנה פרקליטות בתוך הפרקליטות שקובעת לוחות זמנים והחלטות לפי תרחישים פוליטיים ו-77% סברו שיש להחיל בדיקות פוליגרף על עובדי הפרקליטות כמו שנהוג בגופים אחרים. ממצאים שרק חיזקו סקר אחר של גלובס שנעשה עוד טרם הנאום המדובר, ובו שליש מהציבור העיד שאין לו אמון במערכות אכיפת החוק ו-45% סברו במידה רבה כי קיימת אכיפה בררנית.
אוחנה הוא ככל הנראה המינוי הטוב ביותר של רה”מ נתניהו: הן כשר המשפטים והן כשר לביטחון הפנים הוכיח שהוא עושה את מה שהוא מאמין בו, אומר את שעל ליבו ולא נותן לתקשורת, לפקידים ולשמאל לנהל אותו. הוא לא מפחד מעימותים ולא בורח מהאולפנים.
למרות שמונה לתפקיד מיניסטריאלי ראשון רק ביוני 2019, כבר קשה לדמיין ממשלת ליכוד בלי שאוחנה יכהן בה כשר. אחת הסיבות המרכזיות לכך שהוא הרוויח את מקומו ליד שולחן מקבלי ההחלטות היא בשל היותו חלוץ דוקטרינת המשילות. רבים ממתפקדות ומתפקדי הליכוד רואים בו ככזה, ויש להם יותר מסיבה אחת טובה להאמין כי ימשיך בדרך זו גם במשרד לביטחון הפנים, שם הוא נמצא רק כארבעה חודשים.
לא בכדי זוכה השר אוחנה לתשואות “אוחנה! אוחנה!” כמעט בכל כנס ליכודי גדול בניגוד לרבים ואחרים, אצל השר אוחנה דברים שרואים מכאן רואים גם משם. ככל שנראה יותר ויותר נבחרי ציבור שפועלים למען המשילות מתחילת דרכם וממשיכים בה גם בעת שהגיעו לתפקיד ביצועי, ייתכן ונזכה להשלים את המהפך שהחל ב-77′.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
