25.1 C
תל אביב
13 בנובמבר 2019
ליכודניק
יחיאל לייטר

שנתיים ללבנון -באזכרה של שכני עמיחי מרחביה ז"ל /מאת : יחיאל לייטר

בבחירות בפריימריס לראשות מפלגת "קדימה" מנסים המועמדים להתחרות ביניהם מי אחראי פחות למלחמה בלבנון ולמחדליה. ציפי לבני טוענת שהזהירה כבר מההתחלה ושאול מופז טוען שלא היה מעורב בקבלת החלטות, משום כך טוענים הללו שהם ראויים להיבחר לראשות המפלגה והממשלה. חשבתי על הדברים באזכרה של שכני עמיחי מרחביה, קצין צעיר מהיישוב עלי שנהרג בקרב גבורה בבינת-ג'ביל במלחמת לבנון השנייה. כשנה לפני המלחמה, סמוך להתנתקות, שלח עמיחי מכתב לרמטכ"ל דן חלוץ בו הוא שואל האם נכון הוא להפנות את הצבא להרוס התיישבות יהודית ולגרש חלוצים מבתיהם. במכתב לא היה רמז לסירוב פקודה אלא שאלה כנה של צעיר ציוני חדור ערכים ולהט לשרת את מדינתו על הצד הטוב ביותר. עמיחי, שעמד לפני סיום קורס קצינים, ננזף קשות ובהוראת הרמטכ"ל נמנע ממנו לשאת בכל תפקיד פיקודי למרות הצטיינותו. חלוץ שמר את המכתב בכיס חולצתו במשך חודשים ונופף בו בפורומים רבים כדי להדגים את ה"סכנה" בפניה ניצב הצבא. חלוץ הפך את עמיחי ז"ל לדוגמא על מנת להפחיד ולדכא.

עמיחי לא וויתר ובמשך חודשים ארוכים נאבק בהחלטת הרמטכ"ל עד שלאחר מאמצים כבירים הושב לגדודו, גדוד 51 של גולני, זמן מועט לפני פרוץ המלחמה.

באזכרה של עמיחי דיבר אחד מחביריו שהיה עד לכתיבת המכתב. אותו חבר סיפר שניסה להניא את עמיחי מכוונתו בטענה שאת ההתנתקות ממילא לא ניתן לעצור וכי המכתב יכול רק להכניס אותו לצרות. התשובה של עמיחי הייתה שגם אם לא ניתן להשפיע על התהליך הרי שזכות הצעקה עדיין קיימת. אותה צעקת "איכה" שהתאימה כל כך לאותם ימי הפינוי של תשעה באב. צעקת כאב של צעיר ערכי בעל חושים לאומיים בריאים שמנסה להבין כיצד יכול צבא ישראלי להישלח כנגד בניו הנאמנים למהלך שהוא ראה, בניגוד לעיוורון של בכירים ממנו, יוביל לאסון.

רמטכ"ל ההתנתקות חי אז בתפיסה שהגיע הזמן להכין צה"ל אחר. כבר אין צורך בצבא-עם חזק אלא מספיק חיל אוויר, שהרי כבר אין איומים קיומיים על המדינה והשלום נמצא מעבר לפינה של עוד וויתור וכניעה. דן חלוץ כבר לא בתפקיד, שר הביטחון גם פרש מתפקידו ולפני מספר ימים, ערב האזכרה לעמיחי, הודיע ראש הממשלה סוף סוף על פינוי הכיסא.

לבני ומופז היו צריכים להתחרות ביניהם מי ירחיק את עצמו מההתנתקות יותר. גם אם לא היו שותפים לכשלון המלחמה (והם היו) הם היו שותפים לכשלון ההתנתקות. מופז היה שר ביטחון-ההתנתקות ולבני הייתה מהדוברות והתומכות הגדולות של ההתנתקות.

אלא שלא שמענו מאף אחד מהמתמודדים לכתר שלילה של מצע קדימה הכולל התנתקות מיהודה ושומרון או קריאה לעצירה מיידית של המו"מ לירידה מהגולן, הרס יישובים או חלוקת ירושלים.

כמה אירוני שבימים אלו בהם אנו מנחמים את המשפחות השכולות בנחמה בת אלפי השנים "בבניין ירושלים תנוחמו", ממשיכים הטוענים לראשות המדינה לומר "בחלוקת ירושלים תנוחמו".

שנתיים לאחר המלחמה, לבני ומופז אינם מבינים את מה שעמיחי הבין עוד לפני ההתנתקות.

Related posts

על פליטות פה ואמירות מכוונות/מאת:יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

רמון, רומי וירושלים: בין תפילות למדיניות/מאת:יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

משבירת השתיקה להודאה בטעויות/מאת:יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

נפרדים מאולמרט: מנהיג ללא שאר רוח /מאת : יחיאל לייטר "ישראל היום"

אריק זיו ויזר

"כשמדובר באכיפת החוק- בדואי שווה יותר מיהודי "/מאת: יחיאל לייטר:

אריק זיו ויזר

קריסת הפרדיגמה מחייבת את החזרת המנדט לבוחר/מאת:יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן