17.8 C
תל אביב
17 בפברואר 2020
ליכודניק
יחיאל לייטר

שוויון בפני החוק – סוגיית מגרון והפזורה הבדואית בנגב /מאת : יחיאל לייטר |

בימים אלו נידונה בבג"צ עתירתה של תנועת "שלום עכשיו" נגד ההתיישבות במגרון. בחוברת מיוחדת שהוציאה המועצה האיזורית מטה בנימין, מפורט כיצד נזהרו המקימים להתרחק מן המחלוקת ובחרו אדמות טרשים לא מעובדות הרשומות כשייכות לנכסי נפקדים. היישוב עצמו ממוקם בנקודה אסטרטגית המשקיפה על ציר 60 המהווה עורק תחבורה ראשי, דקות נסיעה ספורות משכונה ירושלמית גדולה בשם פסגת זאב. חשיבותה האסטרטגית של מגרון הוגדרה ככזו על ידי גורמי צבא בכירים ועל ידי רה"מ לשעבר אריאל שרון. ואכן, ערביי הסביבה מעולם לא טענו לבעלות על השטח עד שהגיעה "שלום עכשיו" עם מסמכים ירדניים שנויים במחלוקת במטרה לעורר מדנים בתואנה של "שלטון החוק". פנייתה של "שלום עכשיו" ישירות לבג"צ, במקום למשטרה או בתי משפט שמתפקידם לברר סכסוכי קרקעות, עוזרת אף היא לשפוך אור על מטרותיה האמיתיות.

כבר מראשית מפעל ההתיישבות ביהודה שומרון וחבל עזה, השתמשו מתנגדיה בשלל טיעונים שמטרתם להוכיח שההתיישבות באה "על חשבון": שכונות המצוקה, הביטחון, חיזוק הפריפריה או שלטון החוק. היה זה מנחם בגין שיחד עם הבנייה ביישובים הקים את פרויקט שיקום השכונות והוכיח שמי שמאמין בבנייה יפעל כך בכל המישורים.

מצדדי ההתנתקות, שטענו במרץ שהרס ההתיישבות היהודית ברצועת עזה יאפשר את פיתוח ההתיישבות בנגב ובגליל, הוכיחו את ההפך: תנועות ואישים שפועלים להרוס אינם מסוגלים לבנות. למרבה הצער, אנו עדים כיום לפוסט ציונות פרקטית, בה ההתיישבות שפעם עמדה בבסיס המפעל הציוני נתונה כעת למתקפה עקבית מתמשכת.

לפני מספר ימים, במהלך סיור בנגב נחשפתי לדוגמא כואבת בדמות "חוות דרך היין", פרוייקט שנועד במקור ליצור רצף התיישבות יהודית בנגב. הפרוייקט, שאושר ע"י ממשלת ישראל לפני כ-6 שנים וזכה לעידוד הממשלה הנוכחית, נמצא כיום בסכנה קיומית בתואנה של "אי ביצוע מכרז". מסתבר שאותה טענה, כביכול משפטית, של "אי ביצוע מכרז" מיושמת בנגב באופן סלקטיבי, שכן הממשלה פטרה את הבדואים מביצוע מכרזים. הפטור מהמכרזים לבדואים נובע מ"היבטים" שכנראה עולים בחשיבותם על "אכיפת החוק". בעתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא האכיפה הסלקטיבית נומק הפטור על ידי הפרקליטות בצורה הבאה: "סוגיית הפזורה הבדואית הינה מורכבת ובעלת היבטים רבים שאינם נוגעים רק לאכיפת החוק, אלא יש להם שורשים חברתיים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים". האינטרס הלאומי של פיתוח וחיזוק הערך של "שלטון החוק" נדחקו הצידה לטובת אותם "היבטים מיוחדים" של אוכלוסיה מסוימת. למותר לציין, שבפינוי האלים של עמונה, אשר גבה מאות פצועים, האינטרס של "שלטון החוק" קיבל עדיפות על פני ה"היבטים המיוחדים" של ההתיישבות היהודית.

הפרת החוק של הבדואים באות לידי ביטוי לא רק בבנייה הבלתי חוקית או בגביית דמי חסות אלא גם, לדוגמא, בנישואי פוליגמיה ע"י כ 30% מקרב הבדואים, האסורים ע"פ חוק בישראל. במקרה זה, לא זו בלבד שנעדרת אכיפת החוק, המדינה אף משלמת קצבאות לאותן משפחות.

כפי שבגין הוכיח, מי שבונה בונה בכל מקום, ומי שהורס הורס בכל מקום. הריסת מגרון תפגע בערכי הציונות וההתיישבות ותחליש בפועל את אחיזתנו בחבלי ארץ נוספים, כמו הגליל והנגב.

Related posts

על פליטות פה ואמירות מכוונות/מאת:יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

נפרדים מאולמרט: מנהיג ללא שאר רוח /מאת : יחיאל לייטר "ישראל היום"

אריק זיו ויזר

פירוק ‍כללי: כתב אישום אידיאולוגי / מאת : יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

"‍כל ‍נדרי:" המרחב שבין וול-סטריט לירושלים /מאת : יחיאל לייטר פורסם ב "ישראל היום"

אריק זיו ויזר

ישראל לא התנגדה לוויתורים נוספים בעניין "המעבר הבטוח", מקורות המים וחלוקת ירושלים/מאת : יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

הכל אודות ביבי/מאת:יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן